חלק 11: פרפרות

לאחר כל המנוחה, האימונים, ההכנות והפרידות, יצאה החבורה מערבה אל המצפה של האלפים, תחת הצל ההולך ומתקרב של מלחמה עם להקת הסרעפצדים עליה דיברו הסאטארים ואוטארפור.

הפעם באן נשארה מאחור בבית ואת החבורה ליוו נאיל הכוהנת (שכזכור רצתה גם היא ללכת למצפה) ותאיזנדים שכעת הייתה בת זוגו של אאורוס לכל דבר ועניין, אבל עדיין נחשבה מרגלת של פקמד על ידי כולם ושנואה על ידי ז'נה ובראדור.

לאחר שבוע של מסע, שוב הותקפה החבורה במארב מתוכנן של סרעלודים (שוב מטחים מתואמים מהעצים, הפעם כאלה שרוכזו על בראדור, ולאחר הפלתו על פרנג'ין וכן הלאה..-בקיצור מארב מתוכנן ומתואם של מישהו שנראה שמכיר את החבורה היטב). ו....שוב החבורה בחרה להתעלם (אם כי הפעם מישהו אמר "אני מריח מלחמה...." ואז ענו לו, שזה רק תבשיל השעועית משבת וכך, בצורה מהירה ואלגנטית, נגדע באיבו כל דיון אסטרטגי נוסף).

באחד הלילות, לאחר שבוע נוסף של מסע חסר אירועים, ראה לפתע בראדור "הולוגרמה" תלת מימדית ענקית ובמרכזה יצור משונה שנראה כמו פרה שמנמנה עם רגליים קצרצרות, אדרת שיער סגול וכנפיים של פרפר. ברגע הראשון הוא נבהל והעיר את כל החבורה כשהם מתכוננים לקרב.

היצור לא נע ולא זע ואאורוס ניסה לגלות מקורות רשע באזור. במקום זאת, הוא גילה, בראיית הפאלאדין המיוחדת שלו, את קיומם של יצורים מעופפים קטנטנים, בגודל של זבובים, המתעופפים מסביב לחבורה ולהן הילת "טוב". אחד מהיצורים האלה הקרין את ה"הולוגרמה" באמצעות יכולת קסומה והמתין לתשומת ליבה של החבורה. כעת, משתשומת ליבה של החבורה הייתה נתונה להם, החלו היצורים לתקשר עם החבורה באמצעות אותה "הולוגרמה". בעוד ה"הולגרמה" החלה משתנה, והמידע החל להצטבר, נזכר בראדור שהוא מכיר את היצורים אלה מלימודי תורת הקסם-

מדובר ביצור קסום ונדיר מאוד, ממשפחת הפיות שנקרא "פרפרה" (וזה עובד רק בעברית, אז הנה לכל קנאי האנגלית במשחקי תפקידים - שתקנאו!). הם (או יותר נכון הן) תמיד ממין נקבה. יש להן יכולות קסומות רבות, המרכזית שבהם ליצור אשליות חזותיות מושלמות. הפרפרות חיות בקהילות של כמה עשרות הצמודות לקן, אותו הן לא יכולות לעזוב בשום פנים ואופן חוץ ממקרה אחד - לעתים קהילה של פרפרות מחליטה להעניק למטיל לחשים כלשהו, ביצה של פרפרה. לאחר שנה של טיפול, בוקעת מהביצה פרפרה שמשמשת כיצור הקסום המלווה של מטיל הלחשים. היא מעניקה לו כוחות רבים ושונים, אבל היא גם (כמו כל הפרפרות), מאוד דעתנית ועקשנית, קצת מפונקת, מאוד "תשומית", בעלת אופי חזק ורצונות פרטיים ולפעמים גם אג'נדה שלמה, בקיצור היא משוכנעת שמטיל הלחשים הוא היצור המלווה שלה.......מרגע זה, החבורה החלה מקשיבה (או יותר נכון צופה) לפרפרות, בעוד בראדור המכשף, מזיל ריר ומחשב כמה בונוסים היצור יכול לתת לו בתור מלווה......

הפרפרות הקרינו לחבורה מעין "סרט" על מה שהתרחש לפני כמה ימים. ב"סרט" נראה יצור ענק ומטיל אימה, בעל מתווה גוף "אנושי" (שתי רגליים וידיים, ראש עם שתי עיניים ואוזניים וכד'..), תווי פנים חייתיים, קרניים על הראש, כנפי עטלף, טופרים בקצות הגפיים, וזנב ארוך ובקצהו עוקץ. היצור נראה עובר בג'ונגל, כשהוא כורת עצים ומשמיד יצורים בדריכה ומעיכה, לבסוף הוא הגיע אל קן הפרפרות, לקח משם סלסלה עם ביצים ועזב את המקום (כמובן שברגע שהבחורה ראתה את דמותו ביחס לסל הביצים הזעיר היה ברור שבמציאות הוא לא "כזה ענק"). התצוגה הסתיימה במראה של עשרות פרפרות מרחפות באוויר ובוכות.

התגובות המיידיות התחלקו לשניים - חלק מבני הקבוצה אמרו "טוב אז?", אבל מכיוון שבראדור היה עסוק בלהזיל ריר, המחנה הזה היה מאוד חלש ונבלע בקולות חברי המחנה ההירואי, אבירי, שצעקו מיד כאיש אחד- "איה הוא בן הבליעל?! הבה נתאחד כולנו, נכהו למוות ונשיב ליצירי האור את שגזל מהם!!". טוב, הם לא באמת צעקו את המילים המדויקות האלה, אלא משהו קצת פחות "ספרותי", אבל לא פחות הירואי שקרוב יותר ל-"נו אז מה הבעיה? ננקנק ת'חרא ונחזיר להם ת'ביצים" (וכמו שאתם בוודאי יכולים לנחש, הם לא השתמשו במילה "לנקנק" אלא בפועל אחר קצת יותר וולגרי, אבל אני בתור שה"מ חייב לשמור על סטנדרט קצת יותר "ספרותי" אז.....).

המפגש עם הפרפרות הסתיים בהחלטה של הקבוצה לעזור להן, ובניסיונות נואשים לסכור את כל הריר שהמשיך לנזול מבראדור (אני יודע שזה מגעיל, וכמו שכל שה"ם מנוסה יודע - ניהול משחקי תפקידים בכלל וכאלה במו"ד בפרט הם חוויה שיכולה להיות די קשה ומלוכלכת ואפילו מגעילה לפעמים, אבל מישהו חייב לעשות את העבודה).