חלק 63: כחול בינוני וחום זעיר דוקרני

פלגטון המתין יום ולילה ויום נוסף מחוץ למערה ולנהר התת-קרקעי עד שירפאו פצעיו מהקרב עם הטרולים. לאחר שנח מספיק, הטיל עליו העורב הלבן שוב לחש שיאפשר לו לנשום ולנוע מתחת למים, והפך את אבזם חגורתו למקור אור שיאיר בחשכה הכמעט מוחלטת ששררה שם. פלגטון נכנס אל מערת הטרולים שמתחת למים והחל חוקר אותה. לאחר כמה עשרות מטרים, הוא הגיע ליציאה נוספת שהובילה אל נהר תת קרקעי עצום שמילא לגמרי מערה בקוטר של כמה עשרות מטרים. הזרם היה חזק והסייר היה צריך לחתור בכל כוחותיו כדי לא לאבד שליטה. לאחר שעות רבות של חיפושים הוא הגיע למסקנה שנהר זורם קילומטרים רבים לכל כיוון (כיוון הזרימה היה צפונה).

במשך הימים הבאים פלגטון נכנס שוב שוב לנהר התת-קרקעי וחיפש אחר ניצוץ האש אולם לשווא. למרות מאמציו הוא לא יכול היה להבחין בשום בקבוקון. המשימה דמתה למציאת מחט בערמה של שחת. בסוף היום, היה יוצא אל המערה שהובילה למערת הטרולים ושם נח ואכל, כשהוא ניזון מפרות שהביאו לו הבז שלו והעורב הלבן ומדגים שלכד בנהר.

לאחר כשבוע, בעת שצלל בנהר התת-קרקעי, ראה ממרחק 3 יצורים דמויי אנוש ששחו אליו במהירות. הם נראו כמו הכלאה בין אדם לדגי ברקודה. הם היו חמושים בצלצלים ורשתות, וברגע שראו את הסייר תקפו אותו בחמת זעם. הסייר שלף את חרבותיו והתמלא בזעם חייתי ועד מהרה השלושה צפו מתים. הוא ערך עליהם חיפוש אך לא מצא דברים מיוחדים מלבד נשק וציוד שגרתי, משהו בתוכו אמר לו כי מדובר בסיירים במשימת גישוש (בתור, אחד שיצא לאין ספור משימות כאלה בעצמו, הוא ידע להבחין בדברים הקטנים המאפיינים יצורים במשימות ממין אלה - ציוד קל מסוג מסוים, שארוז ונישא בצורה מסוימת, נשק מסוים, תנועה בצורה מסוימת וכד').

הוא הוציא את גופות היצורים מחוץ למים והתייעץ עם העורב הלבן. הלה אמר לו כי מדובר ביצורי-סרע כלשהם, אולם הם לא שייכים לאזור והוא לא ידע מאיזה סוג. כשבחן אותם שוב, והטיל כמה לחשים, הוא אמר כי במקור הם יצורי מים מלוחים וכנראה שוכנים בים הנמצא הרחק צפונה, מעבר לוואקפיר, ולכן מוזר מאוד שהם נמצאים כל כך רחוק דרומה. יותר מכך לא היה לו להוסיף. פלגטון אחסן את המידע במקום המתאים והמשיך בחיפושים.

לאחר שבוע נוסף, כששהה במים ראה לפתע תכונה כלשהי. משהו במראה ומרקם שלהם השתנה. הוא שלף את חרבותיו ואז שמע קול מוזר של לחישה באוזניו, קול שדמה במשהו לפכפוך מים, עם תבניות שלא הצליח להבין. לאחר זמן ממושך הבין שיש כאן יצור חי כלשהו שניסה לתקשר איתו ללא הצלחה. פלגטון יצא החוצה והתייעץ עם העורב הלבן. הלה אמר שלו שלפי התיאור מדובר ביסודן מים ואולי אפשר לבקש ממנו סיוע. הוא הטיל לחש על פלגטון כדי לאפשר לו לדבר עם היסודן, והסייר נכנס שוב אל המים ונע לנקודה בה פגש ביסודן.

מיד עם הגיעו למקום הוא שמע שוב את היצור, אלא שהפעם הצליח להבין את המילים -

"חום זעיר דוקרני, כחול בינוני דקור"

באופן מוזר ובלתי צפוי (אם כי במקרה של פלגטון אולי כן היה צפוי), הסייר שבדרך כלל לא היה חד מחשבה, הבין מיד מה אמר לו היצור וענה -

"אני מצטר שדקרתי אותך כחול בינוני, לא התכוונתי, חשבתי שיש סכנה ושלפתי את נשקי, לא אעשה זאת שוב". ואז הוא המשיך ושאל - "כחול בינוני אולי ראה בקבוקון זכוכית קטן עם ניצוץ?"

היסודן השיב - "חום זעיר דוקרני לא מובן"

ושוב פלגטון הפתיע כשהבין מיד שהיצור מדבר רק בתארים ולכן ניסח את דבריו שוב -

"חום זעיר דוקרני עצוב, לא דוקרני יותר" ולאחר הפסקה המשיך ושאל - "שקוף זעיר חם גלוי?"

אך לאכזבתו היצור ענה כי "שקוף זעיר חם לא גלוי"

פלגטון שקל את דבריו והציע ליסודן עסקה שלפי מיטב זכרוני נשמעה בערך כך -

"שקוף זעיר חם אבוד, חבוי. כחול בינוני שקוף זעיר חם לא אבוד, גלוי. חום זעיר דוקרני
שמח, מודה. חום זעיר - כחול בינוני חשוב."

כדרכם של יסודנים, היצור אמר בטון שאי אפשר שלא להבחין בעצב ובגעגועים שבו -

"כחול בינוני סגור, חסום, בודד. כחול ארוך מתוק לא אהוב, לא טוב. כחול רחב מלוח - טוב. כחול רחב מלוח רחוק רחוק. כחול בינוני חסום. כחול בינוני עצוב. חום זעיר דוקרני, לא חסום לא סגור. כחול בינוני מכווץ, קטן, רכוב. חום זעיר דוקרני נרכב. כחול רחב מלוח."

פלגטון הסיק מהדברים כי היסודן ("כחול בינוני") רוצה להגיע לים ("כחול רחב מלוח") אבל סגור בתוך הנהר (כחול ארוך מתוק) ולא יכול להגיע אליו. וכי בקשתו היא שמפלגטון (חום זעיר דוקרני) ישא אותו לים הגדול. לאחר שיתכווץ בדרך כלשהי שתאפשר לסייר לשאתו (כמובן שכדרכו הוא הגיע למסקנות הללו מכיוונים שהם לגמרי לא נכונים, אבל מה שחשוב הוא הרי מבחן התוצאה...). לכך, פלגטון הסכים מיד.

יסודן המים, לא המתין ליותר. הוא התרחק במהירות מדהימה ותוך מספר דקות הוא שב עם מספר מיכלים קטנים מכל מיני גדלים וסוגים שמצא לאורך קרקעית הנהר. רובם היו כלי חרס שבורים. בינהם בלט בקבוקן זעיר ושקוף מיהלום שהיה חם מאוד למגע. ברגע שפלגטון חייך ואמר שזה מה שחיפש, היסודן, כדרכם של בני מינו לא המתין, הניח שהעסקה בוצעה והתכווץ לתוך אחד הבקבוקונים האחרים שהיה שלם. פלגטון לקח את המיכל עם היסודן, טמן אותו בין חפציו ויצא החוצה.