חלק 1: אש החיים התמידית

המפגש החל כשליקאנו ולורמין זימנו את החבורה לשיחה וסיפרו כי הם מודאגים מאוד מכך שהנלפיד עוד לא שב. בניגוד למה שניתן לחשוב הם לא דאגו לשלומו - איש מהם לא העלה על דעתו שמשהו רע יכול היה לקרות לנלפיד - בהיותו דמות שכולה מקרינה עוצמה בלתי מנוצחת.מקור דאגתם היה אחר -

מספר שנים לאחר הגיעם לאזור הנלפיד יצא לאחד ממסעותיו הארוכים. לפני יציאתו הוא סיפר שאחת לשנה הוא הולך לכפר של פיקיסים, הנמצא מחוץ לתא השטח בו גדלה החבורה, מביא משם דבר מה (לדבריו הפקסים ידעו במה מדובר) ואז הולך לעץ הכי גבוה בסביבה (שנראה למרחקים) ונותן אותו ליצור הראשון שהוא פוגש. הוא המשיך ואמר שבמידה והוא לא חזור לפרק זמן של יותר משנה, עליהם לעשות זאת במקומו.

כמובן שהחבורה הפציצה אותם בשאלות - למה, כמה, איך, איפה.....וכמובן שהם לא ידעו לענות. ליקאנו אמרה שכל מה שהיא יודעת הן ההוראות המסתוריות שהשאיר הנלפיד ושיש לכך חשיבות עליונה. החבורה לקחה על עצמה לבצע את המשימה וכך החלה ההרפתקה הראשונה.

בשלב ראשון היה על החבורה למצוא דרך לצאת מתא השטח בו גדלה, דבר שאף אחד מחבריה לא עשה מעולם. זה לא היה דבר של מה בכך. כזכור (או יותר נכון לא כל כך כזכור - קשים הם חיי השה"מים, קורבנות של שחקנים אכזריים שלא קוראים את מה שהם כותבים בחלב דמם אויה אויה.......) - משלושה כיוונים של האזור הייתה ביצה וולקנית רעילה ובכיוון השלישי שרשרת עצים ועליהם רשת סמיכה ובלתי עבירה של קורי עכביש. לאחר דיון, החבורה החליטה להתמקד במציאת דרך לעבור את רשת קורי העכביש.

החבורה התחילה לסרוק את אזור הרשת. מהר מאוד היא גילתה שאי אפשר לעבור מעליהן. כשמישהו ניסה להתקרב יותר מידי תקפו אותו עכבישים בגודל אדם. הם לא הספיקו לעשות נזק רב שכן מיד חוסלו במכות נשקיהם של אאורוס, פלגטון וגונדולן ובקליעיהם של בראדור, ז'נה ופרנג'ין. לאחר מספר היתקלויות כאלה שמעה החבורה שיחה בוקעת מעץ ענק שעמד בקצה הצפוני של האזור לא רחוק מהנקודה בה קורי העכביש והביצות נפגשו.

הקול היה גרוני ועמוק בצורה לא אנושית. הוא נשמע דומה לקולות של חומר שמרחב ומתכווץ בחום ובקור בשילוב עם רחש עלים יבשים וזרדים מתנפצים. אבל לאחר הקשבה זהירה אפשר היה להבין שהקול מדבר בדיאלקט של סאטארית, השפה המדוברת בפי החבורה. לאחר מספר דקות נוספות של הקשבה הם כבר הצליחו להבין את הנאמר - נראה היה שהעץ ניהל שיחה עם כמה יצורים במקביל. עם אחד הוא התווכח על מספר האגוזים (הוא טען בתוקף שהיו 267 אגוזים בקן שהוא הבטיח לשמור עליו ולא 268), ממישהו אחר הוא ביקש להפסיק לטפס ולדגדג אותו. עם מישהו שלישי הוא ניהל שיחת ניחומים בה ניסה להרגיע אותו ולומר שהכל יהיה בסדר.

לאחר זמן קצר נוסף, החבורה פנתה אל העץ (מכאן והלאה ה"עץ-חי") וביקשה את תשומת ליבו. הוא מיד זיהה אותם כ"גורים" של הנלפיד שביקר אותו רק לפני "שבוע". בשנייה הראשונה הדבר עורר תקווה בחבורה שהנלפיד קרוב, אבל מהר מאוד הסתבר להם שמושגי הזמן של העץ-חי שונים מאוד וש"שבוע" זה בערך שנה (האמת שלקח להם קצת יותר זמן להבין אבל מילא - ניתן להם את הקרדיט........). בהמשך השיחה התברר להם שהוא הדרך בה משתמש הנלפיד להיכנס ולצאת מאזור. לבקשתם העץ הנמיך את אחד מענפיו העבותים ופשוט העביר אותם, כאילו היה עגורן אל מעבר לצד השני של רשת העכבישים, והנחית אותם בעדינות על הקרקע.

כל אותו זמן הוא המשיך בשיחות האחרות שניהל. לשאלתם הסתבר שהוא מתווכח עם סנאי קטן שהבטיח לו לשמור על מצבור האגוזים שלו ועכשיו הוא מנסה לסחוט ממנו אגוזים, מפציר כל הזמן במשפחת עכברי שדה לא לדגדג אותו ומנסה לנחם ארנב שאינו מרוצה מחיי האהבה שלו (אשתו ילדה זה עתה כמה ארנבונים ואין לה כוח ליותר מ-5 פעמים ביום.....).

החבורה הודתה לעץ-חי והמשיכה בדרכה, או יותר נכון כולם פשוט התעלמו ממנו והמשיכו הלאה מלבד אאורוס הפאלאדין האציל, שהודה לו בחום והבטיח לו למצוא לו אגוזים כדי שיוכל להפיס את דעתו של הסנאי הנודניק....(האמת שאם תשאלו את החבורה הם יגידו הוא בסה"כ רצה הזדמנות לטייל עם נאיל לבד בלילה - טיול רומנטי במסווה של "חיפוש אגוזים", אבל האמת כתמיד היא בעיני המסתכל.......).

עכשיו היה צריך למצוא את הפיקסים. החבורה פנתה אל השה"מ ושאלה "מה אנחנו יודעים על פיקיסים?" השה"מ ענה - "שהם קטנים, חמודים, לא רציניים, מאוד ילודתיים ומוכנים למכור את האמא שלהם בשביל פודינג". בראדור רק שמע את המילה האחרונה ולא המתין יותר, הוא החל צועק "פודינג, יש לי פודינג" ומהר מאוד החבורה מצאה את עצמה מוקפת בפיקסים שהובילו אותם לאחד מכפריהם שנמצא כיום הליכה משם. לאחר שהפקסים הבינו שאין להם פודניג (דבר שדרך אגב היה עלול להביא למות החבורה מכיוון ששקר בכל מה שקשור בפודינג הוא עברה שדינה מוות בחברה הפקסית - ושתבינו אצלם אין עונש מוות......) הפקסים פשוט עזבו אותם לנפשם, מלבד פיקסי אחד שפנה אליהם.

הפיקיסי הזה הציג את עצמו כתימותי (timoty) - כראש משמרת בעץ אש החיים התמידית (מושג שמיד יברר להלן) וסיפר את הסיפור הבא -

"לפני כשנה הגיע לאזור יצור סרע (יצורי רשע יחודיים לעולם, שהם הכלאה של שדים וחיות, עוד עליהם בהמשך) ענק בשם פוי-לא-סון שמתיימר להיות שליחו של האדון סוכ-טאיון. הוא הצליח להביס יחד עם כמה מאנשיו קבוצה של נמלי ענק שהגיעו לאזור ולהציל את כפרי הפקסים מנחת זרועם. הוא התיידד מאוד עם הפקיסים ובמיוחד עם שומר אש החיים התמידית נא-סוי.

מהר מאוד הוא החל להתנהג כמו עריץ - הוא החל לוקח מהכפרים את הפודינג, הדבש והשוקולד שלהם, (ומה הם החיים ללא פודינג???!!!...), ומכריח אותם לעשות עבודות בשבילו. במקביל החלו כמה מהפקסים ובראשם נא-סוי לעזור לו ואף חיללו את עץ אש החיים התמידית בכך ששמו שם מזבח של אקורמרון (עץ אש החיים התמידית הוא מאין מקדש של הפיקסים, בראשו בוער לפיד תמיד המוקדש ליאשניר. הפיקיסם מאמינים שאם האש תיכבה אי פעם הם ימותו ביסורים נוראים, לכן הם שומרים עליה מכל משמר - יש פקיסי שתוארו - "שומר אש החיים התמידית" שאחראי על המקום, יש משמרות של פקסי מסביב לשעון - הם כמובן בעיקר משתכרים ועושים מסיבות.....).

הפקסים פחדו להתנגד, הן בשל כוחו של פוי-לא-סון והן בשל הפחד כי נא-סוי יכבה את אש החיים התמידית. (שניהם שוכנים כיום בתוך עץ אש החיים התמידית לאחר שביצרו את המקום ולא נותנים לאף פיקיסי לא נאמן לצאת מהמקום). הפקיסים קיוו שהנלפיד יבוא ויעזור להם - הוא בא פעם בשנה כדי לקחת יברינד (yabrind -ראה מיד) שנמצא בעץ אש החיים התמידית, אבל הוא לא בא.

בעוד שעה אמור לבוא לכפר הפיקיסים שליח של נא-סוי והם אמורים להכריז נאמנות לאדונו של פוי-לא-סון, סוכ-טאיון ולאל שלו אקורמרון. מכיוון שהוא נואש מלחכות לנלפיד הוא מתכוון לתקוף אותם ואז לאסוף את כל הפקסים ולעלות ולכבוש את עץ אש החיים התמידי. כמובן שברקע כל הזמן נשמעים קולות מפוחדים של מתנגדים שטענו שזה מטורף ויביא מוות בייסורים על כולם."
החבורה נענתה מיד לאתגר ונערכה למארב בכפר - כולם התחבאו והמתינו ליצורים, מלבד גונדולן שפשוט מרוב ניסיונות התחבאות רק הפך גלוי יותר. היצורים ה"ענקים" התבררו כיצורים מסוג סרעלוד (אחד מהגזעים של סרע), שהם בגודל של הוביט (כמו בחיים גם בפנטזיה הכל יחסי...). 6 מהם הגיעו לכפר אוחזים מזבח נייד מאולתר. הקרב היה קצר והסרעלודים חוסלו.

לאחר הקרב, החבורה החלה נעה לכיוון עץ אש החיים התמידית בהדרכתו של תימותי. אאורוס הלך לשם כדי לעזור לפיקסים להיחלץ מאויביהם, שאר החבורה הלכה לשם כי היה ברור ששם נמצא הדבר אותו הנלפיד היה לוקח אחת לשנה - יברינד (משקה אלכוהולי שרק הפקסים יודעים איך להכינו, והוא בעל תכונות פלאיות ונחשב לאחד המשקאות הטעים ומופלא ביותר ביקום, כה מופלא עד כי ערכו לא יסולא בפז). בדרך לעץ נתקלה החבורה במארב של 12 סרעלודים שתקפו אותם באבני קלע מעל העצים. אך הם חוסלו במהרה.

בהגיעם לעץ, החלו בני החבורה צועקים ליושבי העץ שיצאו לדבר. מישהו (לאחר זמן התברר כי זהו פוי-לא-סון), הציע להם יברינד תמורת הסתלקותם אבל בגלל סירובו של אאורוס הדבר לא בוצע (כל החבורה הייתה בעד או כמו שבראדור ניסח זאת בעדינות - "שישרפו הפיקסים המסריחים האלה, מה אני חייב להם, מצידי אני לוקח את היברינד והולך").

החבורה החלה מטקסת עצה איך להביס את הסרעלודים בעץ. ז'נה התגנב לעץ וגילה פתח סודי ומנהרה המובילים למקדש בעץ (בדיעבד התברר שהוא נכשל לגלות מערה נוספת). החבורה התפצלה - גונדולן, אארוס ופלגטון נכנסו למערה בניסיון להבריח את הסרעים החוצה על ידי עשן מאש שיבעירו שם. השאר נשארו בחוץ.

בעוד החבורה מתפצלת וממתינה להתפשטות העשן, הסרעים יצאו מהפתח השני והתגנבו אל החבורה. אחד מהסרעים (המתנקש שלהם), תקף בחצים מהמסתור והתחבא פעם אחר פעם, הוא הצליח לגרום נזק גדול בחציו ולהפיל את בראדור וז'נה. למרבה המזל, קיה, איית הצרעות חדת העין של פרנג'ין, הצליחה לאתרו ולסמן לחבורה על מיקומו. ז'נה הטמיע את הטקטיקה של הסרע, השתמש בה נגדו וחיסלו לפני שהצליח להסב עוד נזק. שאר הקבוצה התייצבה מול הכוח העיקרי - 20 סרעלודים בראשות פוי-לא-סון, שהתברר כלוחם רב עוצמה. לאחר שבראדור פגע בו בלחשיו ופלגטון בנשקו, אארוס הכה בו באמצעות כוחותיו והכריעו. למראה מנהיגם המת, כל הסרעלודים נמלטו.
לאחר הקרב החבורה נכנסה לעץ אש החיים התמידית וטיהרה אותו. הפיקסים ערכו משתה גדול שבו הוגש כמובן פודינג. בסוף המשתה הם העניקו לחבורה כד יברינד גדול, והדמויות המשיכו בדרכן. בהתאם להוראות שקיבלו הם חיפשו את "העץ הכי גבוה בסביבה".

כעבור זמן קצר החבורה איתרה עץ ענק בגובה 600 מטר שהאפיל על כל עצי הסביבה והיה ללא העץ הכי גבוה במקום. כאשר התקרבו לעץ, הופיע לפניהם יצור זעיר ומוזר בגודל של זבוב, שנראה כמו כדורון בעל כנפיים ענקיות ביחס לגופו ועיניו הזעירות כאילו הוגדלו בידי עדשות ענק. הוא פנה אל החבורה בלהט ואמר - "הבאתם הבאתם?!?!?!" החבורה ניסתה לדובב אותו מעט ולשאול אותו מיהו אך בכל פעם שזה קרה הוא ענה משהו בנוסח - "אני? מי אני? אתם רומזים שאני לא יודע מי אני - אז שתדעו לכם שאני יודע בדיוק מי אני" ואז הפסיק והחל שואל שוב - "הבאתם הבאתם?!?!?!". מהר מאוד החבורה ויתרה והגישה לו את כד היברינד. היצור צלל פנימה, ואז צף על היברינד שיכור וחסר הכרה.

פתאום החבורה שמה לב שכמה חפצים הופיעו למרגלות העץ. הם התקרבו וראו שמדובר במנחות שכאילו נתפרו עבורם - שריון מעשה אומן, מותאם למידותיו של אארוס, מערכת כלי שירטוט לגונד, מגילות קסומות לבראדור, מערכת כלי פורץ מעולה לז'נה, שריון עור מעולה לפלגטון, מגילות דרואיד לפנג'ין, תליון מעשה אומן לנאיל וחליל מעשה אומן לבאן. כאשר בני החבורה גמרו להתרשם מהמתנות והרימו ראשם, הם ראו שהעץ והיצור נעלמו. לאחר זמן מה, הם חזרו אל ביתם בתוך תא השטח, כשהם משתמשים שוב בשירותיו האדיבים של העץ-חי כדי לעבור את רשת קורי העכביש.