חלק 69: נכנסים - פי ווילפריד

הם ראו שתי דמויות ישובות ליד מרכבת קרב חסרת גלגלים, שרחפה מעט מעל פני הקרקע (אם אפשר לקרוא לפני שטח של אי הרקיע קרקע), והייתה רתומה לגריפון. השניים נראו מופתעים לראותם, ולפני שהספיקו להגיב, אאורוס וזנה' נחתו לידם, ופרנג'ין נחת אף הוא וחזר לצורתו המקורית.

השניים היו גבר ואישה (והם שוחקו על ידי שני שחקנים חדשים שהצטרפו זה מכבר לקבוצה)-

היא הייתה דרת רקיע יפהפיה, צעירה מאוד (אם כי מבחינת שנים "אמיתיות" הייתה כלל הנראה מבוגרת מהחבורה). גובהה 164 ס"מ (גבוהה יחסית לבני מינה) משקלה כ- 46 ק"ג (ממומצא לאלפיות אבל רזה יחסית לגובה). צבע עורה שוקולד (יחסית בהיר) צבע עינייה שחור-סגול. שערה שחור ארוך דק (אם נטייה קלה לקרזול) אוזניים: עדינות ומחודדות מעט, שפתיים דקות, אף בולט במקצת, עיניים גדולות, לחיים שקועות, גבות דקות. מבנה כתפיים צרות, חזה דק וזקוף, ידיים עדינות, אצבעות דקות.

היא הייתה יחפה ולבשה שמלה פשוטה ממשי בגיזרה צמודה וגבוהה בצבע טורקיז. בד השמלה היה דק, והיא כללה פיתוחים עדינים מורכבים ביותר של חיות (חלקן רגילות וחלקן קסומות - כמו גריפונים וחד-קרן). מעל השמלה עטתה גלימה פשוטה דקיקה ירוקה מבד לא מוכר. השער היה מעוטר בפרח לילך לבן. על צוארה הענוג הייתה שרשרת, על זרועה צמיד מתגלגל לאורך כל היד עשוי משריג של צמח כלשהו (בצבע טורקיז). היא הייתה מאופרת קלות - סומק קל בלחיים, עניים מאופרות קלות בסגול, שפתון עדין המעבה את השפתיים.

הוא היה ננס צעיר (שוב, ביחס לבני גזעו כמובן). גובהו 93 ס"מ, משקל 19 ק"ג, שיער חום, פאות לחיים חומות, אף נשרי, עיניים שחורות, אוזניים קצת בולטות ומחודדות. רזה אך נראה במצב גופני טוב. בעל זרועות חסונות. ידיים ואצבעות מחוספסות, של אדם שעבד שנים רבות בעבודות כפיים מכל מיני סוגים.

הוא היה לבוש בחליפת בגדי עור חומים וירוקים (חולצה, מכנסיים ועמיל קצר) שנראו מאוד נוחים ופרקטיים, מאוד מרופטים ומהוהים ומלאי טלאים, אך במצב מצוין (ואם אתם תוהים למה ההבדל בפירוט הלבוש בין שתי הדמויות - זה הכל עניין של מה השחקנים נתנו לי....).

בני החבורה הציגו את עצמם בשמותיהם כאשר אורוס לא מבזבז שנייה ומתחיל מיד לעשות עיניי לדרת הרקיע, ז'נה כמובן אומר משהו בנוסח "שלום, אני ז'נה!" ואז לפני שהספיקו להגיב - "תגידו, ראיתם במקרה תיק שנראה...." ורק פרנג'ין מציג עצמו ללא שום תוספות. שני האחרים הציגו עצמם כפיהג'יוהנה (בקיצור פי) ווילפריד (בקיצור ויל).

לפני שהספיקו להעמיק את ההכרות, הופיעה משום מקום דרת הרקיע שראו ממרחק. כעת יכלו להבחין בתווי פניה - הם היו יפים, ועיניה היו סגולות ורצדה בהם אש שובבה. היא הציגה את עצמה כנאהווילרהאן (להלן נאווי), אחותה הגדולה של פי. ומיד כשראתה את מצבו של אאורוס (שהיה עדיין חובש וחבול מפצעי הגולם), הציעה לו עזרה. פרנג'ין שאל אותה אם היא מסוגלת להטיל את המגילה שברשותם והיא השיבה בחיוב. פרנג'ין נתן לה את המגילה, היא הטילה אותה על הפאלאדין, ופצעיו התאחו ונרפאו מיד. הוא ירד על ברכיו ונשק לידה, ומעתה כל הזמן חיזר אחריה.

נאווי לא התרגשה ותפסה מיד פיקוד על המצב - היא אמרה להם שהם בסיור שגרתי ושהם חייבים לפגוש את אביה פולראש. הם לא התנגדו. אאורוס עלה שוב על "מהיר" (שהחליף מבטים מאיימם עם הגריפון, בנוסח - "בוא נראה אם אתה גבר, בוא, נראה אותך בוא...."), פי, וילפריד נאוילרן, ז'נה ופרנג'ין עלו על המרכבה המרחפת (היא הייתה מיועדת לארבעה אנשים בגודל אנושי, כך שהכילה את שתי דרות הרקיע הצנומות ואת הננס המונג וההוביט בקלות). הקבוצה התרוממה והחלה עפה לכיוון צפון. כשבדרך פרנג'ין מספר להם על מטרת בואם -

הוא סיפר בקצרה על המצפה (או לפחות את מה שהם יודעים על המצפה ומה שאירע לו) - איך במשך זמן רב שימש כמגן מפני איומים שבאו מהשמיים, ואיך לפני תקופה מסויימת משהו תקף את המצפה והרג באחת את כל יושביו, שהיו דרי-אדמה (אחד מתת הגזעי של ה"אלפים"). הוא המשיך לספר כי לפני כ-25 שנה, הגיע כוכב שביט, התנפץ אל תוך הגונגל, פגע במצפה עצמו (כלומר ביסודנים שהרכיבו אותו), ושיבש עוד יותר את פעולתו. בדרך, אותו כוכב שביט פצע קשות את הג'ונגל ואדונו, ויצר בו ביצה/אגם מעוותים שהתפשטו והחלו מעכלים את הג'ונגל ומאיימים להתפשט אל מעבר לו.

הוא המשיך ותיאר כיצד בני החבורה התחייבו בפני יסודני המצפה לתקן את כל הנזקים שנעשו להם ולג'ונגל, לטהר אותו וליישבו וכי כעת, לאחר שסיימו את מרבית המשימות הכרוכות בכך, הם מחפשים אחרי מי שיסכים ליישב שוב את המצפה (כמובן שכל הזמן ז'נה הפריע לפרנג'ין באומרו משהו בנוסח "כן אבל אתה שוכח את הדבר הכי חשוב - התיק שלי היה...." - כל פעם בהקשר לאירוע אחר...).

נאווילראן ופי אמרו להם כי הם צריכים לדבר עם אביה הבורר, ואולי הוא יוכל לעזור. וילפריד אמר כי הוא חושב שהם צריכים להיזהר ולא ליישב את המצפה. הוא הציג פרשנות שונה לחלוטין מזו של החבורה למידע שסיפרו - לדעתו, ייתכן מאוד כי יושבי המצפה היו מרושעים וביצעו חטאים ומעשים נוראים. התקפות עליהם היו למעשה עונש מוצדק ונורא מהשמיים. לדבריו, יש לשקול היטב, אם צריך באמת לשקם את המצפה וליישבו, שמא שוב תבוא על העולם מכה נוראה מהשמיים....

"מהיר" (שכל הזמן ריחף בצמוד למרכבה, ולו רק כדי להראות לגריפון שהוא לא פוחד, וכדי לאפשר לאאורוס שלא להתרחק יתר על המידה מהבחורות...), שלל לחלוטין את הפרשנות של וילפריד. הוא טען בתוקף כי הוא ובני מינו קשורים למצפה ולעבודת שוכניו מאז ומעולם, וכי הוא מתחייב שלא רק שלא מדובר במעשים מרושעים, אלא להפך במעשים שכולם טובים וטהורים (כמובן העובדה שסירב לחסוף את כל המידע שלו בתואנה, שמדבור במשהו סודי שאסור לו לדבר עליו, רק הגבירה את חשדו של וילפריד וחזקה את דעתו שפרשנותו היא הנכונה).

אאורוס סמך לחלוטין על דברי "מהיר" ואף הזכיר כי הוא חייב את חייו למצפה, וכי נאיל הטובה התמזגה עם יסודן האויר והוא לא מאמין שהיא הייתה מתמזגת עם ישות מרושעת. וילפריד אמר לו כי אולי יסודן האויר, רצה לרתום לרשותו אביר כמו אאורוס ולכן הסכים להחיותו. אולם אאורוס כבר היה עסוק בלהתחיל עם נאווי (שהעובדה שסירבה לו הייתה נס אלוהי בפני עצמו, ואולי הדבר הכי לא אמין מרשימת הדברים שוילפריד תיאר באוזניי במהלך ואחרי המפגש).

פרנג'ין התייעץ עם יוסי (יסודן האדמה במצפה איתו התמזג), וגם הוא שלל את התיאוריה, אם כי וילפריד ציין, שהוא חלק מהמצפה לכן אי אפשר לסמוך על דעתו.

דעתו של ז'נה היתה מורכבת - ברגע הראשון הוא קיבל את הרעיון של וילפריד בלהט - הוא אמר לחבורה - "אתם רואים, אמרתי לכם, כל זה שטויות במיץ עגבניות, יאללה בוא נעזוב הכל ונחפש א התיק שלי..." והמשיך לפתח את הרעיון בעוצמה רבה, עד לרגע שהבין שוילפריד לא מתכוון שהם ינטשו את משימת יישוב המצפה ויחפשו את התיק שלו. אז הוא התחיל תומך בגרסת ידידו פרנג'ין ("טוב, בסדר, זו באמת משימה חשובה ליישב את המצפה, אז בואו נגמור את זה כדי שנוכל להתפנות למה שאפילו עוד יותר חשוב....").

וילפריד לא השתכנע לגמרי, אך היה זה ז'נה שמצא את ההוכחה הניצחת וחתם את הויכוח- "במצפה פגשנו רוח של אחת מדרותיו והיא עזרה לי בחיפושים אחר התיק, והאמת שאם היינו מיד הולכים לאן שאמרה אולי היינו מוצאים אותו (וכשאמר זאת, נתן מבטים כועסים לעבר אאורוס), אני לא מאמין שמשהי שעזרה לי למצוא את התיק, היא משהי מרושעת....." גם על זה לוילפריד היה מה להגיד, אבל במקרה הזה לא היה מי שישמע.....בכך תם הויכוח (כשז'נה פונה לאאורוס ופרנג'ין ואומר להם - "אתם רואים, כשמדברים בהגיון אז אפשר לשכנע את הצד השני, זאת הבעיה איתכם שאתם כל הזמן משמיעים טענות מופרכות....").

לאחר מסע אווירי קצר הגיע החבורה ליעדה - מגוריו של פולראש, אביהן של פי ונאוי.