חלק 29: מספרים, חידות, ארכיטקטורה אלפית ואינסטלציה

במשך השבועות הבאים, החבורה ניסתה למצוא כיצד אפשר להמשיך אל תוך המצפה אך ללא הואיל. בינתיים, נראה היה שנאיל החלה לעבור תהליך של הזדקנות מואצת - שיערה האפיר, עורה התקמט והזקין, היא נעשתה חלשה מיום ליום. בכל פעם שמישהו מהחבורה שאל אותה לפשר הדבר, היא אמרה כי זה המחיר שהיא שילמה על מה שעשתה החלה בוכה וסירבה להוסיף (אני מזכיר כאן משהו שאני לא חושב שציינתי - אבל בזמנו כשאאורוס מת, נאיל ציינה מספר פעמים ש"זהו המחיר שהיא משלמת על משהו שעשתה" והייתה מלאה חרטה ויסורים). מסיבות משחקיות חיצוניות, השחקנים לא המשיכו לתחקר אותה והיא המשיכה לדעוך. כאן אני עוצר שנייה וחייב לומר משהו "אוף פליי" -

למרות שנאיל ובאן היו אמורות להיות אחיותהם, שכן הן גדלו איתם מינקות, מעולם לא הצלחתי ליצור קשר אמיתי בינן ובין השחקנים ואכפתיות אמיתית מצד השחקנים לגורלן (אפילו פחות מלורמין וליקאנו, שגידלו אותם - שגם לא היו בראש מעייני רוב השחקנים, אם כי לשמחתי גם לא זכו להתעלמות ולאדישות מצד אף אחד ואפילו לקשר ויחס די טוב עם אחדים). אני לא אפרט יותר, כי זה עניין חיצוני משחקי בין שה"ם לשחקנים. בכל מקרה יש לי, והייתה לי ביקורת קשה מאוד על הדרך בה שיחקו רוב השחקנים בתחום הזה, אבל יותר מכל יש לי ביקורת על עצמי - נכשלתי איפשהו במהלך הדרך בניסיון ליצור תחושה של דמויות עגולות ומלאות ולקשור אותן לדמויות השחקנים - כמו ברוב המקרים מסוג זה, האשמה אולי משותפת, אבל האחריות היא רק של השה"ם.

חזרה למשחק -

החבורה המשיכה לנסות ולמצוא דרך להגיע לשאר חלקי המצפה. במשך שבועות ארוכים הם סרקו כל סמטימטר לאורך צלעות המחומש שטיהרו, ולא מצאו סימן לפתח כלשהו. בשלב זה מישהו (אני לא זוכר מי, אבל הכי סביר שזה פרנג'ין - כי הוא תמיד פותר בערך שישים אחוז מה"חידות" ואחר כך השחקנים של גונד או ז'נה שפותרים את שאר 40 האחוז - אאורוס ובראדור לא טובים בחידות ופלגטון פותר דברים רק במקרים נדירים ביותר וגם אז, רק כשהוא לגמרי לא מבין את השאלה/חידה וחושב שהוא צריך לענות על משהו אחר לגמרי......), עלה על כך שייתכן שיש קשר בין התנועה בתוך המצפה להולגראמה של המספרים המופיעה באור זוהר ליד התקרה ומשתנה אחת לשעה. בפעם הבאה שהופיע מספר כלשהו, הם הלכו אל החדרים/כוכים שהתאימו למספר (הם לא ידעו את נקודת האפס ולכן ניסו את כל האפשרויות ההגיוניות) אולם ללא הואיל.

בשלב הבא הם חשבו שאולי יש למספרים משמעות אחרת מסתם מספרי חדרים. במשך זמן רב הם עקבו אחר המספרים שלא הצליחו למצוא תבנית. הדבר היחיד שהם שמו לב אליו הוא שהספרות 8 ו-9 לא מופיעות. רק לאחר הארה משמיים, או יותר נכון הערה של נאיל (או למען האמת, השה"מ המעוצבן שצעק להם את זה בפרצוף), הם הבינו את הפיתרון - הספירה של דרי המצפה בעלי 4 האצבעות בכל יד היא על בסיס 8. לכן המספרים שהוצגו על התקרה לא היו אלה שהם חשבו בבסיס 10 שלנו (הערה נוספת - גם אחרי שהשה"מ צעק את זה לשחקנים בפרצוף, היה צריך להסביר לכמה מהם שוב את כל העניין - יותר מפעם אחת ואני לא אגיד מי, רק שהם המצפן המוסרי של הקבוצה - אבל כמו שאתם יודעים פאלאדינים וסיירים, לא אמורים לחשוב, רק להיות יפים ולהילחם - ותגידו מה שתגידו על השניים, את זה הם עושים מצוין....).

בתוך דקות אחדות השחקנים ביצעו המרה של המספר הנוכחי על התקרה מבסיס 8 ל-10 וחיפשו את החדר/כוך המתאים ו....הפלא ופלא, הסתבר שהדופן של הקיר לצד כוך/חדר זה הפכה לסוג של שער שמוביל למקום אחר - מחומש מסדרונות נוסף קונצנטרי למחומש בו הם היו.

מיד בהגיעם לתוך המחומש הפנימי, הם הותקפו שוב בידי יצורים שונים ויכלו להם. שוב הם התקדמו לאורך המחומש, מטהרים את החדרים/כוכים, אוספים את כל מה שנותר שלם ומוציאים את שרידי שכוני המצפה החוצה. הלחימה הייתה כל כך אינטנסיבית עד שמידי פעם הם נאלצו לצאת החוצה, לנוח ולהתרפא בטרם ישובו (האמת שאאורוס התעקש לשהות תקופות של כמה ימים במצפה, כדי להאיץ את סיום המשימה, אבל ז'נה לא היה מוכן לישון בתוך הזוהמה והסירחון של המצפה, בעקשנות לא אופינית אך בלתי ניתנת לשבירה, הוא פשוט כפה את דעתו פעם אחר פעם על החבורה והם יצאו כמעט כל יום החוצה). כך רק לאחר שבועות ארוכים של לחימה ומנוחה, טוהר המחומש השני מכל המפלצות.

בשלב זה, החלו להופיע על קירות המצפה חידות בכתב סטארי. הן הופיעו בדרך פלא לא ברורה, וברגע שהחבורה פתרה אותן הן נעלמו. היו אלה מאה החידות של אדון הג'ונגל (או יותר נכון -64 החידות, שכן גם הוא ספר בבסיס 8...). אני עדיין שוקל אם לפרסם אותן, כי ייתכן שאני ארצה להשתמש בחלק מהם בעתיד במערכות אחרות. אם אני כן אפרסם, זה יהיה בבלוג אחר שלי המוקדש לחידות (Driled) אליו אפשר להגיע מהקישורים בצד הבלוג הזה.

לאחר טיהור המחומש הפנימי, החבורה גילתה כי יש בו מעבר למחומש פנימי נוסף וירידה למחומש שנמצא מתחתיו. כך החלה להתברר התוכנית הכללית של המבנה -

בהיטל צד המבנה ייראה כמו פרמידה הפוכה בת חמש קומות. במבט על יתברר כי מדובר במבנה של מחומשים קונצנטריים, במספר משתנה בכל קומה. בקומה הראשונה יש חמישה מחומשים אחד בתוך השני. בראשון אורך כל צלע ב-200 מטר, בשני כ-160 מטר, בשלישי כ-120 מטר, ברביעי כ-80 מטר, בחמישי, שהוא גם הפנימי ביותר, כ-40 מטר. בקומה השנייה יש ארבעה מחומשים בלבד (באורך צלעות של 160, 120, 80 ו-40) , אח"כ שלושה, עד הקומה האחרונה, התחתונה ביותר שנמצאת עמוק בתוך האדמה ובה מחומש אחד קטן (40 מטר כל צלע שלו).

מכיוון שהתנועה בין מחומש למחומש היא דרך סוג של שער קסום (בבחינה של מטילי הלחשים נראה היה כאילו, המבנה מאפשר לחבורה לעבור דרכו, בצורה פלאית. היה זה סוג קסם שאיש מהם לא הכיר), לא ניתן היה לקבוע בוודאות מה הגובה המפריד בין כל קומה וחשב את העומק של המבנה. כאמור, בכל קומה היה מספר משתנה של "מעברים" שגם הם נעו בצורה ראנדמולית לאורך הצלעות השונות.

בסה"כ בכל המבנה יש 960 כוכים/חדרים, דבר שהעיד ככל הנראה על מספר האלפים ששכנו במצפה (קוריוז אחד שאני אציין כאן, שקשור לאמינות של בניית "מבוכים" - רק לאחר כמה מפגשים השחקנים שמו לב שאין חדרי שינה ומיטות. הם כמובן חשבו בתחילה שזה ליקוי בתכנון מצד השה"ם והייתי צריך להזכיר להם שמדובר באלפים שלא ישנים. הם לא שמו לב לחסרונה של מערכת ניקוז ובתי שימוש, אם כן הם כנראה שוב היו מבטלים את זה כפגם תכנוני ולא מבינים שזה אומר משהו על הגזע האלפי בעולם שלי- "רמז, רמז".....).