חלק 98: זנבו של קרב

זוג הסרען ניגשו לחבורה ובפיהם הצעה שונה מאוד בדגשים שלה - הפעם הם הציעו לכרות יחד ברית של שווים נגד סכאג. הם המשיכו והציעו שלאחר שיחסלו את הסרע-כלם-גור ולהקתו ויכבשו את מבצרו, יחלקו את אוצרותיו, ולאחר מכן יפשטו יחד על אנשי הסוס בפסטיבל שלהם, ישעבדו כמה שיותר וימכרו אותם לסוחרי עבדים.

עד ההערה האחרונה, החבורה שמרה על שתיקה, ברגע שהם העלו את ההצעה האחרונה, האסמנאי החל מתקרב אליהם באיום, אולם לפני שהוא הספיק לעשות משהו, פי עמדה בדרכו וביקשה ממנו להתרחק קמעה. לאחר מספר הפצרות הוא עשה כדבריה, והותיר את פי, ז'נה והוק לדון עם הסרען.

לאחר מו"מ קצר הושג ההסכם הבא - ראשית שני הצדדים התחייבו לא לתקוף אחד את השני. שנית הם הסכימו להזהיר זה את זה מפני סכאג והאחיות. לגבי סכאג הם אף הסכימו על שיתוף פעולה חלקי - כאשר סכאג יעזוב את המצודה שלו עם מרבית כוחותיו, כדי לתקוף את אנשי הסוס בעת חגם, הסרען התחייבו להודיע לחבורה, בכדי שהיא תציב לו מארב ותחסל אותו. לפי ההסכם, בזמן שהחבורה מחסלת את סכאג, כפירי המדבר יתקפו את המצודה שלו, ויחסלו את שארית להקתו.

החבורה הסכימה לכל והציעה עוד כמה פרטים - ז'נה התעקש על סעיף לפיו כל האוצרות במצודה יינתנו לסרען, מלבד תיקים - כמובן שההצעה התקבלה. פי ניסתה להכניס סעיף לפיו כפירי המדבר יתחייבו שלא לתקוף את אנשי הסוס, אבל הם סירבו בכל תוקף והיא נאלצה לוותר. שני הצדדים אמרו שעליהם להתייעץ עם האחרים בכדי לאשר סופית את ההסכם ונפרדו - פי, הוק וז'נה חזרו להאסמנאי ופרנג'ין (שבינתיים המתין בצד, רכוב על הפילים) ושני הסרען לקבוצת הלוחמים שעמדה במרחק כמה מאות מטרים.

בעוד שני הסרען מתרחקים בהליכה איטית, פי עדכנה את האסמנאי ופרנג'ין על פרטי ההסכם. אני לא זוכר מה בדיוק נאמר, אבל מהר מאוד הם הסכימו, שברגע שסכאג יחוסל, הכפירים יהפכו לכוח הדומיננטי באזור, ולא יהיה שום דבר שיעצור אותם מלרדוף אחרי אנשי הסוס ולשעבדם, אם לא השנה אז בשנה שלאחריה. האסמנאי הנזעם החליט לתקוף מיד את הסרען, הוק התייצב בדרכו, מורה לו לעצור - הוא הזכיר לו, שהסרען באו כשנשקם מופנה כלפי מטה, ושלתקוף אותם עכשיו יהיה לא רק חוסר אחריות אלא גם מעשה שפל ולא מכובד.

מכאן דברים התגלגלו במהירות - האסמנאי לא שעה לדברי הלוחם, הדף אותו הצידה והחל דוהר לעבר השניים. הראשון שהגיב היה הוק, הן בזכות מהירותו והן בזכות מיקומו - הוא שלף את חרבותיו וניסה להכשיל את איש הסוס/אלף. למרות שהצליח לפגוע ברגליו האחוריות, הוא לא הצליח לעצור אותו (סוס אתם יודעים).

האסמנאי גמה את המרחק בינו לשניים במהירות, ניסה לתקוף אחד מהם באגרופיו ונכשל. השניים התייצבו משני צדיו, הרימו את נשקיהם, וחבטו בו בכוח רב, מפילים אותו מעולף על הרצפה. באותו שלב הגיעה פי בריצה וצעקה להם להפסיק. הם הביטו זה בזה בתמיהה ודרשו פיצוי על המעשה השפל. מישהו (אני לא זוכר מי), הציע לכרות להאסמנאי את הזנב, השניים הסכימו והדבר נעשה וכך הם באו על סיפוקם.

לאחר דין ודברים, החבורה החליטה לקבל את ההסכם פה אחד (חוץ מהאסמנאי שנותר עדיין מעולף). כעבור זמן קצר הגיעו שוב שני הסרען ואמרו כי גם מבחינתם ההסכם מאושר ושני הצדדים נפרדו זה מזה.

הוק, לא חשב שכבודו בא על סיפוקו והצהיר שברגע שאיש הסוס שחושב שהוא אלף יתעורר, בכוונתו להזמינו לדו-קרב. אולם כשזה התעורר, הוא היה שוב צולאסיוס. הוק ניסה להזמין אותו לדו-קרב ברצינות תהומית, אבל צולאסיוס (שכמובן לא זכר דבר מהעניין, וגם לא ידע מי הוא הלוחם הצעיר, שכן זה פגש אותם כשהוא היה האסמנאי), פשוט "הסתער" עליו בחן ובקלילות השאנטית שלו, חיבק אותו בחום, ולא היה מוכן לשמוע דבר לפני שיערכו הכרות כמו שצריך (כולל תה ועישון), זה הלך בערך ככה (וזה תיאור של מה שהתרחש בין השחקנים ממש ולא רק אין פליי, מלבד המקטרת שהייתה כמובן וירטואלית) -

הוק (נזעם): "איך אתה מעז לתקוף שליחים תחת חסות ה..."

צולאסיוס (מושיט לו מקטרת מפוטמת שהכין זה אתה, עם חיך רחב ונדיב, ובקול רועם וצחקני): "עזוב אותך באמא ש'ך קח שכטה ובוא נשתה תה"

הוק: "תה!? אתה רוצה לשתות תה?! שלוף את נשקיך ו.."

צולאסיוס (דוחף לו את המקטרת לפנים, צוחק בלבביות): "עזוב אותך באמא ש'ך קח שכטה! מה אתה על גחלים?"

הוק: "בשום פנים ואופן! אני לא...."

צולאסיוס (ממשיך לדחוף את המקטרת ולחייך): "עזוב אותך באמא ש'ך! קח שאכטה נו"

הוק: "לא ולא אני...."

צולאסיוס: "עזוב אותך, קח שכטה!"

הוק: "לא אני...."

צולאסיוס: "עזוב! נו!"

הוק: "לא....."

צולאסיוס: "קטנה!"

הוק: "ל...."

צולאסיוס: "שכטה קטנה נו!...."

כמו שאתם מבינים, בסופו של דבר הוק נשבר, השניים התיישבו, שתו תה ועישנו, ובזאת תמה הפרשה.