חלק 85: דם

למחרת, בשעת בין הערביים, השמש נצבעה באדום, שהתפשט וכיסה את פני הערבה. לפתע, מכיוון השמש, הגיח מתוך קבוצת עשבים גבוהים יצור גדול, שהחל מתקרב לחבורה בדהרה מהירה. הוא נראה כמו חצי אדם וחצי סוס. קשה היה להבחין בתווים אחרים כי הוא היה מכוסה כולו בדם, שהרוח ותנועות דהירתו מפזרות לכל עבר.

היצור התקרב אליהם במהירות מדהימה, דוהר במסלול אלפטי (כמו שיכור שמנסה להסתער). דמותו המסתערת, והדם הניתז לכל כיוון, השתלבו בקרני השמש האדמדמות ויצרו מקסם מהפנט. הדבר היחיד שצרם במראה הנורא והמרהיב, הייתה הבעת פניו המיוסרת של היצור באופן פלאי נראתה כבר ממרחק, והצווחה המצמררת שיצאה מפיו - "דדדדדדדדםםםםםםםםם". לפני שהחבורה הספיקה להגיב בכלל, הוא כבר היה בקרבתם, וברור היה שהוא מנסה לתקוף (כשהוא ממשיך לצרוח בקול גרוני עמוק ועוצמה כבירה - "דם, דם, דם....").

עם הגיעו לטווח מגע, הוא חבט בחוזקה בידיו החשופות בוילפריד והפיל אותו במכה אחת מעולף על הרצפה. הוא המשיך לחבוט בפרנג'ין ופצע אותו קשה. למרבה המזל פי, שנעה במרחק מה מהם הצליחה להרדים אותו בלחש אחד, והוא נפל על הקרקע ישן. הם קשרו אותו פעם אחת, ואחרי שהתעורר והמשיך להיאבק וכמעט השתחרר, קשרו אותו פעם נוספת.

לאחר שפרנג'ין ופי ניקו אותו מעט כדי לאתר פצעים, החבורה זיהתה מיד שהדם לא שלו. פרנג'ין הצליח לגלות שהוא בטריפ של סם רב עוצמה (הוא לא זיהה את הסם, הספציפי - זה יכול היה להיות כל אחד מחצי תריסר סמים שהוא מכיר. כולם מאוד קשים להכנה ומצריכים ידע רב ברעלים ויכולת הטלת קסם). המונג התחיל בטיפול מונע, שכלל הטלת לחשים לנטרול הסם וטיפול מסייע בעשבי מרפא ורטיות קרות, אולם לא יכול היה להבטיח כי יוכל להציל את היצור ממוות.

לאחר שנוקה עוד מהדם, אפשר היה להבחין ביתר פירוט בתוויו - הוא נראה כבן 30. גובה גופו ה"סוסי" כמטר שלושים, וגופו האנושי התנשא ל- 2:20. מחזה עד זנב אורך גופו היה כ-2 מטר, הוא היה מסוקס ושרירי ונראה כי שקל כ-700 ק"ג. כמו כל בני מינו (כפי שיתברר במהרה), במקום בו נפגש גופו האנושי עם גופו הסוסי היו אברי נשימה שדמו לזימים. גוף הסוס היה בצבע שחור ועורו האנושי שזוף וכהה. עיניו היו שחורות עמוקות, אולם כרגע נעו במהירות מדאיגה. היו אוזניים מחודדות, פנים שטוחים ורחבים, עם אף נשרי גדול. מראשו צמח שיער עבות שחור אסוף בראסטות, עם חרוזי אבן מגולפים בצורת שבלולים.

בימים הבאים, איש הסוס המשיך לקדוח, ולהזות, כשהוא נע ומפתל תוך כדי שינה, אולם הכרתו לא שבה אליו. פרנג'ין המשיך בטיפול ומצבו השתפר אט אט, והוא יצא מכלל סכנה. לאחר שתי לילות של חנייה במקום (למרות מחאותיו הנחרצות של ז'נה שרצה לנטוש את איש הסוס הפצוע), החליטה החבורה להמתין לילה נוסף ואז לקחת את האיש סוס איתה במזחלת שפרנג'ין בנה בעזרת לחשי שינוי צורת עץ (ולשאלתכם, החבורה לא עקבה אחרי שביל הדם שהוא השאיר מאחוריו, למה? - לא יודע...).

באמצע הלילה, תקפו 12 הסרע-טאל שהרוח הזהירה מפניהם - הם הגיחו מתחת לפני האדמה במרכז המחנה, מתוך בורות שחפרו ותקפו את החבורה. למרבה המזל, פי הייתה בקרבת מקום (כמו שכבר ציינתי, לא אחת היא התרחקה ממחנה החבורה והשאירה אותו נטוש). לאחר רגע של הפתעה היא צרחה, מיגנה עצמה בלחש והעירה את החבורה.

הסרען התחילו לתקוף בזעם ופצעו קשה את פי, וילפריד, ז'נה ומעט את פרנג'ין. עד מהרה החבורה החלה להשיב מלחמה - פי הצליחה להרדים כמה מהסרען, פרנג'ין זימן היפוגריפים, שיחד עם בוגלאגו קטלו שניים נוספים, וויל שינה צורה, התעופף ממעל והחל מעודד את החבורה.

מי שהפתיע את כולם היה מל - באחד מפרצי האנרגיה שלו, הוא הסתער על קבוצה מהיצורים, ובחמת זעם הפליא בהם את מכותיו, כשהוא משתמש בידיו, רגליו ופיו כדי לחסלם (כמו שניתן להבין, זה נראה כמו טורף שמשסע יצורים חיים, יותר מאשר אדם שנלחם, אבל זה היה אפקטיבי - הוא הרג שניים ופצע שלישי בשניות מעטות...).

הסרען המשיכו לתקוף, פי המשיכה להיפצע קשה, אך הצליחה גם להפוך לגז ואז לבלתי נראית מה שמנע פגיעות נוספות. ז'נה הצליח לעמוד על רגליו ולהתחמק מכל ההתקפות שהופנו נגדו, מל, בוגלאגו והיפוגרף נוסף של ז'נה הרגו עוד כמה סרען. באותו רגע זינק איש סוס מעל המחפורת שפרנג'ין בנה מסביב למחנה (בכל פעם שהם חונים יותר מכמה ימים במקום, פרנג'ין הופך ליסודן אדמה וחופר תעלה, וממגן את המקום במלכודות מאולתרות).

איש הסוס נראה כבן 35, גובה גופו ה"סוסי" כמטר עשרים, וגופו האנושי התנשא לשני מטרים. מחזה עד זנב אורך גופו היה כ-2 מטר, והוא שקל כ-600 ק"ג (הוא היה יותר קטן והרבה פחות שרירי מאיש הסוס מחוסר ההכרה, אם כי גם הוא היה, איך לומר.. - "סוס"...). גוף הסוס שלו היה לבן מנומר ועורו כהה. עיניו שחורות, אוזניו מחודדות, פניו שטוחים ורחבים, אפו נשרי וגדול. שיערו היה עבות ושחור במקור, אבל כעת היה צבוע באדום וירוק אסוף בראסטות, עם חרוזי אבן מגולפים עגולים בשלל צבעים. על חזהו נתלתה רצועה ועליה תוף דרבוקה ושקיק. הוא אחז בידו סכין אבן, וכל גופו ומראהו שידר "איום" לאלימות, אולם למרבה המזל/צער (החבורה עוד לא החליטה באותו רגע), הוא נתקל באחת מהתילים הממעידים שפרנג'ן פורס כדרך קבע ונפל.

הקרב המשיך, אך כעת היו הסרען בנחיתות. מספרם הצטמצם והלך והם כבר לא הצליחו להסב נזק (ויל עף מעבר לטווח ידם, פי הייתה בצורת גז, ז'נה במצב הגנה מוחלט - שהפך אותו לבלתי פגיע כמעט, ומל, בוגלאגו ויצוריו של פרנג'ין פשוט הרגו כל מה שהתקרב אליהם לפני שהצליח לתקוף). בינתיים איש הסוס שפרץ למחנה קם, נעמד מעל איש הסוס, חסר הכרה, והרים את סכינו מנסה להגן עליו.

לאחר שניות מעטות הסרען החלו חופרים בורות באדמה ובמהירות מפתיעה נכנסו לתוכם. ז'נה הצליח לפצוע אחד מהם ופי זימנה נחיל עכברושים מורעבים למחילה של אחר, עקבה אחריו ונעלמה מעין הקבוצה (מל החל מחפש אחריה בפאניקה, ונרגע רק ששבה לאחר כמה שניות).