פרנג'ין בן האלולי- חלק ראשון

להלן החלק הראשון בתיאור הדמות של פרנג'ין הדרואיד. אני יודע שכששומעים את השם "פרנג'ין" מיד חושבים על הבראוני הקטן מהסרט "ווילו והנסיכה", אבל זה ממש לא זה, אז תשתדלו למחוק את הדימוי. האמת היא, שאני עיקמתי את האף כשהשחקן נתן לי את השם (כי פחדתי מהקונוטציות), אבל זו הדמות שלו וכמו שאני הייתי אומר לשה"מ שהיה מעיר לי על שם שבחרתי -"תקפוץ לי", חסכתי לו את העניין ולא אמרתי כלום....לפחות עד עכשיו, כמובן (-;

אני בכוונה מחלק את תיאור הדמות לשניים. בחלק הראשון יש תיאור כללי של הדמות ושל השנים הראשונות, עד הרגע שבו פגשה בנלפיד, והפכה למעשה חלק מהחבורה. את החלק הזה כתבתי בהשראת הדברים שגיל (השחקן שמשחק את פרנג'ין) סיפר לי על הדמות כשבנינו אותה.
החלק השני (שאפרסם בקרוב בהודעה נפרדת) הוא סיפור המפגש של פרנג'ין עם הנלפיד, והוא כל כולו של גיל (מלבד אולי פרט טכני אחד או שניים ששיניתי כדי להתאימו למערכה). אז הנה לכם פרנג'ין בן האלולי -

פרנג'ין הוא בן טיפוסי לגזע המונגי (על המונגים אפשר לקרוא בתקציר הרפתקה 2 ואני מקווה שבקרוב בהודעה נפרדת). גובהו כ-85 ס"מ והוא בעל מראה הדומה לזה של אלף זעיר (אזניים מחודדות, רזה מאוד, שיער עדין וכד'). הוא לבוש שריון עץ מיוחד שקיבל מהמונגים ומגן עץ, ונושא חנית קצרה ושק עם ציוד מגוון.

גם באופיו הבסיסי הוא מונג טיפוסי - הוא שקט, זהיר, חברותי ובעל חוש הומור ודמיון מאוד מפותחים. יש לו תפיסת עולם ניטראלית. אם כי השנים הרבות בחברת בני גזעים אחרים (בני אדם, חצי אלפים, גמדים והוביט), השפיעו עליו מאוד והוא יותר קרוב בחשיבתו לאדם מאשר למונג. קו אופי בולט נוסף אצלו הוא האקטיביות והיוזמה (ויעידו על כך המיילים הארוכים שהוא כותב לי בין משחק למשחק לגבי מה הוא רוצה לעשות....).

סיפורו של פרנג'ין חלק ראשון -

כשפרנג'ין נולד, העצים לחשו כי נולד "בנו של האלולי" (aluli - מושג בעל משמעויות רבות בתרבות המונגית על כך ועוד, אספר בעתיד בהודעה נפרדת). זו הייתה הפעם הראשונה מאז ומעולם שהעצים לחשו דבר כזה, שכן אלולי הוא תמיד אב המייסד לאמפו חדש (lampu - קהילת מונגים, היחידה החברתית הבסיסית שלהם). "בן של אלולי" הוא מושג לא מוכר למונגים (שהרי כל המונגים הם בני אלולי כלשהו). אלא שזמן קצר לאחר לידתו אירע דבר נוסף.

שד נורא תקף את הלאמפו רול (משפחתו/כפרו/קהילתו של פרנג'ין). הוא לא היה בשר ודם ולכן אי אפשר היה לתקוף אותו בעזרת החיות של הלאמפו. גם לא היה בנמצא נשק פיזי, קסום או לא, שיוכל לגרום לו נזק. חסינותו מפני קסם הייתה כמעט מושלמת ולכן הלחשים של זקני הלאמפו גם לא הושיעו. השד הזה היה שד מיוחד, רואה ואינו נראה התוקף באמצעות מחלות.

אחד אחד נפלו בני הלאמפו קורבן למחלה הנוראה של השד. מספר תינוקות מתו וכך גם אימותיהם. נראה היה שהשד תוקף בכוונה את הנשים הפוריות, כדי להכחיד את בני רול, שכמעט נואשו. נראה היה שנגזר על בני רול למות!

אז, התרחש המפנה. פרנג'ין, תינוק קטן שזה מכבר נולד, זחל מחוץ לכפר, מבלי שהאישה הקודחת שהניקה אותו באותה עת הרגישה בדבר. לפני שהמבוגרים חשו בהיעלמו (דבר כמעט בלתי אפשרי בלאמפו מונגי בו כולם מטפלים ודואגים לילדים, ונבע רק מהעובדה שכל בני הכפר סבלו מהמחלה הקשה ושכבו קודחים וחסרי אונים), הוא שב ובעקבותיו חצי אלף, שעצי היער לחשו את תוארו- ה"נלפיד".

אף מונג או חיה או צמח לא יודעים עד היום מה אירע, אולם הנלפיד איתר את השד, הרגו והצליח באופן פלאי להביא מזור לכפר. זקני הלאמפו התכנסו, דנו בעניין, ערכו את הטקסים המתאימים, והגיעו למסקנה שנפל דבר בתולדות המונגים - לראשונה מאז ומעולם מישהו שאינו מונג הוא גם אלולי, ופרנג'ין הקטן הוא בנו. הפעולה המתבקשת הייתה כמובן להפקיד את פרנג'ין הקטן בידי הנלפיד (דבר שהסתדר היטב עם המסורת המונגית לפיה אם אתה מציל מישהו אתה אחראי עליו), אולם הלה בחוכמתו הרבה אמר כי כרגע אינו יכול לדאוג לתינוק הקטן, וכי עליו לעזוב את המקום. בינתיים הוא ביקש מבני הלאמפו לגלד את פרנג'ין והם ניאותו.

השנים חלפו, פרנג'ין גדל להיות מונג מוכשר ויוצא דופן. בגיל 7 החל כבר מסייר לבדו בג'ונגל ומטיל מעט לחשים תחת השגחת זקני הלאמפו. באותה שנה התרחש אירוע משמעותי נוסף - לאחת הכלבות של הלאמפו נולד גור כלבים שחור משחור. הצבע השחור, כידוע בהרבה תרבויות ובוודאי למונגים, אינו צבע ולכן מסמל ניקיון וטוהר ושלמות. אולם כשם שהגור היה שחור כך היה חלש גופנית. הוא היה חולה, מעוות, ונראה היה כי ימות (ואצל המונגים הידועים בכוחות הריפוי שלהם, במיוחד של חיות, אם קובעים כי חיה אמורה למות היא בוודאות אמורה למות). אולם פרנג'ין נקשר לגור והחל מטפל בו. באורח פלא כמעט הגור גדל להיות כלב שחור, יפה, חזק מהיר, חכם ועז נפש יותר מכל כלב שזקני הכפר זכרו ואת שמו קבע פרנג'ין - בוגלגו.

ואז לפני כ-15 שנה, בשנתו ה-8, קרה לפרנג'ין האירוע ששינה את חייו............ועליו בקרוב