חלק 14: מלחמה! - או מי אמר שמו"ד הוא לא אקטואלי

לאחר השבת הביצים לפרפרות, החבורה המשיכה במסע מערבה אל המצפה, מלווה בנאיל, תאייזנדים וכעת גם אאורין (שלא משה מצדו של בראדור).

כעבור כמה שבועות מסע נוספים, הם הגיעו לחופיו של מה שנראה כאגם/ביצה ענק. הייתה זאת הפעם הראשונה בחייהן של הדמויות שהן ראו שטח פתוח כה גדול שאינו מכוסה בחופת עצים סמיכה - נראה היה שהאגם/ביצה משתרע על פני אזור עצום, עד מעבר לאופק. אולם כשהם התקרבו למים, משהו היה מאוד מוזר.

ראשית המים עמדו לחלוטין. למרות הרוח העזה וטפטוף הגשם הבלתי פוסק, פני המים היו חלקים כמו מראה. שנית המים היו עכורים בצורה מאוד מוזרה. נראה היה שיש בתוכם בוץ שכל הזמן זז ויצר תבניות מורכבות במים, אולם זה היה בצבע שחור עמוק ולא טבעי והתנועה שלו גם היא הייתה משונה שכן לא נראה היה שיש מקור טבעי כלשהו שיצור אותה. לבסוף, כל מי שהביט אל תוך האגם/ביצה, הרגיש תחושה מוזרה כאילו הוא צופה לתוך אין ענק וקפוא שאפילו הזמן עצר בו מלכת.

לאחר תנועה של כמה ימים צפונה ודרומה, הסתבר לחבורה שכדי לעקוף את האגם/ביצה, יהיה צורך במסע רגלי מאוד ארוך והם החליטו לנסות ולחצות אותו. לאחר מדידות עומק זהירות, שערכה החבורה, היא הצליחה לגלות מקום בו ה"מים" (אם כי זה נראה פחות כמים ויותר כנוזל דמוי מים) נראו רדודים יותר. הם הקימו שם מחנה ארעי והתחילו להכין רפסודות מעצים.

אחרי כמה ימי עבודה, כשהכל היה כמעט מוכן נראתה לפתע תנועה מתוך האגם/ביצה. כולם נערכו במבנה קרב כשפתאום יצאה בבת אחת קבוצת יצורים בת כ-60 פרטים. חציים היו סרעפצדים (אותם יצורים שהחבורה הרגה במבוך "הדבש" ומהם חולצה אאורין) - יצורי סרע שנראים כמו הכלאה בין בני אדם לצפרדעים - כולם חמושים בקלשונים, רשתות, סכיני ציד, ורובי קשת כבדים. חציים היו סרעלודים (אותם יצורים קטנים ופחדניים שהחבורה הכירה עוד מההרפתקה הראשונה). בראש הקבוצה עמדו שלושה דמויות שנראו מעט שונות -

סרעפצד (לימים החבורה תדע ששמו הוא גופטאץ), שנראה זקן יותר מהאחרים, וקטן יותר, אם כי עלתה ממנו הילת עוצמה רבה. הוא לא היה חמוש, אבל החזיק במטה עץ, מסוג לא מוכר לחבורה. על צווארו הייתה שרשרת מתכת ועליה שקיק מעור (לימים הם יגלו שזה עור אנושי).

מצד אחד של גופטאץ, הסרעפצד הזקן, עמד יצור שנראה מאוד דומה לסרעפצדים (חצי אדם חצי קרפד), אלא שהוא היה גדול מהם, (גובהו כ-2.5 מטר והוא היה רחב ושרירי הרבה יותר). הוא לא לבש דבר, ומקצה כל אחד ממפרקי כפות הידיים שלו, יצאה עצם ענקית שנראתה כמו להב של חרב קצרה. צבעו היה כחול עמוק פלורסנטי, מבהיק שנראה לא טבעי (מכאן והלאה החבורה כינתה אותו - "הכחול"). עיניו היו גם כחולות לחלוטין והן היו נעוצות בבאראדור בצורה ובאופן שגרמו לשחקן למות מפחד (לא יודע מה עשיתי - אבל הוא פשוט היה משותק מפחד וכל הזמן אמר לחבורה - "בואו נברח! בואו נברח!").

מצדו השני של גופטאץ, עמד יצור זהה בכל ל"כחול" מלבד כמה הבדלים - הוא היה גדול עוד יותר (גובהו כ-3 מטרים ורוחב ושרירים בהתאם). והוא היה אדם זוהר פלורסנטי (כולל העיניים). היצור הזה (שמעתה החבורה קראה לו ה"אדום"), לא הפסיק לדבר בשפת הסרעפצדים הגרונית והמוזרה ולעורר תרועות צחוק מהסרעפצדים הרגילים. גם הוא הסתכל והצביע רבות על בראדור.

לפני שהחבורה הספיקה להגיב, גופטאץ, הסרעפצד הזקן, התחיל מדבר אליהם בסאטארית עילגת. הוא הציע להם הצעה - הסרעפצדים ילוו את החבורה במסעה דרך האגם/ביצה, ויגנו עליהם מהסכנות בה. הם אפילו יתנו להם "קמעות" (באומרו זאת הצביע על שקיק הדומה לזה שנשא על עצמו), שיעזרו להם וישמרו עליהם מרע. בתמורה, החבורה תמסור לסרעפצדים, מידע על האזור שלהם ועל מה נמצא מעבר לאגם/ביצה. כמובן שהחבורה סירבה בכל תוקף (סירבה?! - בראדור כל הזמן צרח - "בואו נברח מכאן טמבלים").

הסירוב של הקבוצה קצת הרגיז את גופטאץ והוא פלט כמה דברים בנוסח - "אתם לחשוב שאתם טוב? אתם של נלפיד! נלפיד גדול! נלפיד גיבור! מה נלפיד לעשות פה?! מה נלפיד לבוא פה? מונגים קטנים ומסכנים, למה נלפיד להציל אותם? אתם פאלגצורקאח וגאנוח" (וכשהוא אמר את המילים האחרונות שהן כנראה בסרעפצדית, כולם פרצו בצחוק והאדום הצביע שוב ושבו על בראדור ואמר " פאלגצורקאח, פאלגצורקאח..." לכל צחוקי האחרים). לאחר סירובים חוזרים ונשנים, גופטאץ אמר להם משהו בנוסח "להתראות", סימן לאחרים והם הסתובבו, צללו במים ונעלמו.

הקבוצה עמדה על החוף של האגם/ביצה די מבולבלת (מלבד בראדור שהמשיך לצרוח - "לברוח טמבלים לברוח"), לכן הם נסוגו קצת ליער וטיקסו עצה. פרנג'ין העלה את הרעיון לנסות ולקרוא לנשרים, כדי לעשות תצפית אווירית - למרבה המזל אכן היה נשר בסביבה (שמו היה יאקיהורווארהורהוונננארהו yakihorwarhurhnnarho- אבל פרנג'ין החל קורא לו יאקי וזה הפך לשמו....). משיחה עם יאקי הסתבר לחבורה שהאגם/ביצה הוא תופעה חדשה באזור ושהוא כל הזמן מתרחב. הם מנסים לא לעוף מעליו שכן במידה והם יאלצו לנחות, הם יהיו בבעיה. אבל בשבילם הוא מוכן לטוס עד כמה שיכול להרחיק אל תוכו ולסייר (יאקי לא היה נשר ענק טיפוסי והיה בו יצר הרפתקנות וגמישות מחשבתית רבה הרבה יותר, כפי שהתברר לחבורה מהר מאוד). לצורך הסיור פרנג'ין עלה עליו ועף מעל האגם/ביצה.

לאחר כמה שעות טיסה, הם גילו את מה שנראה כמחנה הסרעפצדים - קובץ של בקתות קש, עץ וחומר שצצו מעט מעל פני השטח של האגם/ביצה. הם הצליחו להבחין בכמה מאות סרעפצדים וסרעלודים שהסתובבו שם ואף בכמה אנשים, גמדים והוביטים עבדים (בדומה למה שאוטאפור אמר לאאורוס לאחר ש"צפה" בהם בעזרת לחשיו). כאשר יאקי הרגיש שטווח הטיסה שלו עומד להיגמר הם פנו חזרה, אבל פרנג'ין ברגע של הברקה (שאצל פרנג'ין הם רבים ותכופים) הוא החליט לא לחזור בקו ישר, אלא לנוע במסלול הדומה לצורת 8 שיאפשר לו גם לסרוק את קו החוף מצפון ומדרום למיקום החבורה. ובאמת קצת מצפון לחבורה הוא גילה את קבוצת הסרעפצדים שפגשה בחבורה לפני כמה שעות (כולם מלבד הכחול) עולה על החוף במרחק כמה ק"מ צפונית למקום החבורה ונכנסת לג'ונגל, לאחר שעשתה עיקוף גדול בתוך האגם/ביצה.

פרנג'ין ויאקי חזרו לחבורה (שם הם המתינו בסבלנות מטקסים עצה מה לעשות, חוץ מבראדור שהמשיך לצעוק - "מפגרים, לברוח, לברוח"...) וסיפרו על שראו. החבורה החליטה על שני צעדים - באופן מידי - לתקוף את חבורת הסרעפצדים של גופטאץ. אח"כ לחזור לתא השטח ולטקס עצה עם ליקאנו, אוטארפור והסאטארים לגבי המשך הלחימה בסרעפצדים.

לאחר תכנון קצר שבו כולם תרמו רעיונות פוריים (אולי מלבד בראדור שהמשיך לצעוק... טוב אתם יודעים מה). הוחלט על דרך פעולה - במשך כשבוע, רוב החבורה עקבה מרחוק אחר חבורת הסרעפצדים בעזרת כישורי הגישוש של פלגטון. בינתיים, פרנג'ין טס עם יאקי, אסף את הנשרים האחרים ויחד איתם טס לאוטארפור והביא איתו את הסאטארים (פורטמאר ועשרת הסיירים שלו), למקום מפגש מוסכם מראש על הנתיב המשוער של הסרעפצדים.

בלילה המתאים, במקום המתאים, לאחר הכנות מרובות, החבורה נערכה לתקוף את הסרעפצדים בעת שחנו לישון בקרחת ג'ונגל- ז'נה, פלגטון והסאטארים, התגנבו לטווח ראייה וירי חצים, והתמקמו בעמדות ירי על עצים. אאורוס חיכה במרחק מאחור (פאלאדין לבוש שריון כבד, והתגנבות אתם יודעים...), על גבי נשר מחכה לאות שיקרב אותו גם לטווח ירי. בראדור נשאר מאחור לאות מחאה, גונד עמד במרחק מה (גמדים משוריינים והתגנבות אתם יודעים....) מחכה להסתער רגלית בהתאם לצורך. פרנג'ין, רכוב על יאקי, ריחף מעל מוכן להטיל לחשים ולחלץ ולרפא.

ההתקפה החלה בהסתערות ממעל של רוב הנשרים, שהתקיפו את הזקיפים שעמדו במקומות שאפשרו תעופה - ונסקו מיד אל על. פרנג'ן שטס על יאקי - הטיל בצד האזור לחש ערפל. הנשר של אאורוס נחת במרחק ירי מהמחנה ואאורוס הרג בחץ אחד את גופטאץ, הסרעפצד הזקן. ז'נה, פלגטון והסאטארים החלו ממטירים חצים, ניקבו בחציהם את ה"אדום", וכשהרגו אותו עברו לפגוע בסרעפצדים מהשורה (כשהם מתחילים עם הגדולים והחזקים יותר שנראו כמו סגני המפקדים). פרנג'ין החל מטיל לחשי אש והרג כמה סרעפצדים נוספים.

כשהגיע תורם של הסרעפצדים להגיב (ואני מזכיר שרובם קמו משינה לתוך הבוקא והמבולקא הזו), הם הסתכלו סביב - ראו שמנהיגם חוסל ללא התנגדות, היצור האדום רב העוצמה חוסל ללא התנגדות, סגני המפקדים מתו, הם איבוד שליש מהכוח שלהם ( 10 סרעפצדים), מטר של עשרות חצים ניתך מכל עבר, ערפל קסום נראה מהצד, אש קטלנית השתוללה במחנה, עשרות נשרי ענק חגו מעל מוכנים להתקפה.....בקיצור הם התחילו לברוח לכל עבר (ואם אתם שואלים מה הסרעלודים עשו? - אז כמו המערכון המפורסם של הגשש - הם השיגו אותם....).

לאחר מרדף קצר בו חוסלו עוד כמה סרעפצדים, החבורה התקבצה שוב, ערכה חיפוש קצר על הסרעפצדים, עלתה על הנשרים וחזרה לתא השטח לתכנן את צעדי המשך הלחימה.