חלק 109: שחקני מו"ד, משחק עומק, חפצים ומיקוד

טוב, כמו שאתם יכולים להסיק מהפרשי התאריכים ומההערות בהודעה הקודמת - המערכה נגמרה וההודעות הבאות יסכמו את הפגישות האחרונות שלה.

מכיוון שעברו כמה חודשים טובים מאז שהכל נגמר, אני לא מתחייב לתיאור אמין ומדויק של המתרחש במפגשים, אבל כפי שהשחקנים העידו כבר מספר פעמים, אמינות ותיאור מדויק אינם הצד החזק של הבלוג, וכפי שאני ציינתי אפילו עוד יותר פעמים - זה לא ממש אכפת לי, אז......

לאחר שהוק שוחרר, ולמרות שהיה ברור שהסרע-גורים פונים לעבר פסטיבל אנשי הסוס במטרה לתקוף, להרוג ולשעבד כמה שאפשר, החבורה החליטה פה אחד לחזור למצודה ולחפש אחר החפצים הקסומים שלהם (או במילים אחרות - מי אמר ששחקני מו"ד לא מתעניינים בעלילה, פיתוח דמויות ומשחק תפקידים עמוק ואמין ולא סתם רוצים לגלגל קוביות, להרוג דברים ולצבור כוחות וחפצים? וכן פרנג'ין, אני יודע מה אתה מתכוון לומר, אז כדי לחסוך לך את ההערה - אני לא בא אליך
בטענות, רק לחברים שלך......).

פי (ואני חייב לתת ליפתח השחקן, מחמאות על המשחק האמין והעמוק - ולא בציניות!), עדיין בהלם ממאורעות השבי, נשארה מאחור, בתוך אחד הבורות של פאף יחד עם מל. שם, היא הייתה שרויה במצב חרדה תמידי, על סף התמוטטות עצבים. היא בקושי דיברה, לא אכלה, ופסקה לחלוטין מלעסוק במדיטציה (המקבילה של דרי הרקיע לשינה), אומנות ושינון לחשים. במקום היא יצרה מגילות כאחוזת אמוק.

רגע לפני שהחבורה מלבד פי ומל, יצאה בדרכה חזרה למצודה, פרנג'ין הציע להתחפש לסכאג אבל הרעיון ירד מעל הפרק. האסמנאי שאל את פי האם יש לה לחש תעופה והיא השיבה בשלילה, כששאל את ז'נה הוא ענה - "יש לי חומר שיכול להעיף אותך לשמיים, אבל זה לא רלבנטי...." (האמת לא זוכר אם זו הייתה בדיחה של חיים/ז'נה או של פלאנק/אני, אבל אני אתן את הקרדיט לחיים - כי גם אם זה בא ממני, זה ללא ספק נבע מהדמות כפי שהוא שיחק ופיתח אותה....).

כשהחבורה הגיעה כעבור יום או יומיים למצודה, ז'נה התגנב אל תוכה לאסוף מודיעין. לפני היציאה, פרנג'ין נתן לו את המשרוקית העל-קולית שלו (כן יש לו משרוקית על-קולית ולא אני לא רוצה להיכנס לזה.......) כדי שיוכל לעדכן בעזרתה את החבורה שבחוץ. כמובן שיחד איתה בא תדרוך מדויק, מפורט ודי מסובך לגבי כמה/ואילו שריקות יש לעשות בכל מצב אפשרי (סכנה, נפילה בשבי, התקפה צפויה על החבורה, ארוחת ערב, הפסקת עישון וכו'...), ז'נה הנהן בכובד ראש כמסכים ומבין וכמובן לא שמע דבר........

כשההוביט נכנס לבסוף מצודה, הוא ערך חיפוש יסודי בכל הבניין וגילה את המידע הנ"ל -

במצודה נותרו 20 סרע-גורים שחילקו את יומם בשמירה ואכילה.

אותרו מספר פתחים סודיים ודפנות כפולות בהן גילה בין השאר תיק קסום שהוביל לחלל גדול יותר במישור אחר ובו מאות צפעונים ארסיים (ז'נה כמובן תחב את ידו לשם, והותקף אבל ניצל בנס.....), מטבע חלק ומסמך מוצפן.

בקומת המולידות, נשמעו כמה שיחות סתמיות, בבליל הדברים, הוא הצליח להבין את המשפט הבא שנאמר בעצב ובחרדה, שוב ושוב - "לקחו לי את הביצה הכחולה!".

בתיקו של אחד הסרע-גורים בקומת הקרקע התגלו 50 מטבעות זהב חדשים ויהלום גדול.

בתום הסיור, פלנק הציע לז'נה לחסל את כל הסרע-גורים, אבל הוא סירב בתואנה שאינו רוצה להתלכלך ושהוא רוצה "לאמן את החיילים שלו". במרתף הוא פרץ את הסורגים מעל בורות צינוק בהם היו כמה עבדים אנושיים, אבל הם לא יצאו מרוב פחד. ולאחר כמה נסיונות שכנוע, הוא חזר החוצה עם מסקנה ברורה - יש לתקוף את המצודה מיד.

האסמנאי והוק התנגדו בתקיפות ופרנג'ין החל זורק רעיונות ומתכנן תכניות והחבורה נכנסה למוד התברברות. בינתיים, ז'נה המשועמם חזר לפי וניסה לשכנע אותה להצטרף אליהם - בתחילה היא סירבה ואמרה לו שהיא לא תמיד תהיה בסביבה ולכן עליהם ללמוד להסתדר לבד (ואני מדלג על תיאור מונולג מרגש שלם בנוסח הזה פשוט כי אני לא מוצא את התיעוד המדויק) - הוא כמובן לא ממש הקשיב ופשוט ענה - "אבל אולי בכל זאת תצטרפי אלינו?". פי המשיכה בשלה - היא בכתה וטענה כי כל עוד אינה עושה מדיטציה, אין לה יכולת להטיל לחשים והיא חסרת תועלת (שוב ראו הערה קודמת). וז'נה? שוב הוא התעלם, הנהן וחזר- אבל אולי בכל זאת תבואי? ואז היא שוב נשפכה והוא........טוב הבנתם את העיקרון - בסוף היא נשברה וניאותה להצטרף אל השאר וכך עברו עוד יומיים.

כשפרנג'ין פי ומל התאחדו עם החבורה, התברר להם שהשאר לא התקדמו לשום מקום - האסמנאי והוק עדיין התנגדו לתקוף ופרנג'ין עדיין תכנן תכניות....בשלב מסוים (שני מפגשים שלמים של ברבורים), איבדתי את סבלנותי והתחלתי לצעוק עליהם משהו בנוסח - "בחייאת זובו! תעשו משהו! משהו! לא אכפת לי מה! תתקפו, תברחו, תתאבדו, תבנו דמויות חדשות, אבל באימ'שלי תעשו משהו!"

הצעקות שלי העירו אותם (או אולי זה היה אזכור הנושא של דמויות חדשות) וכעבור שעתיים בלבד הם החליטו על מתקפה.