חלק 105: לוע הסרע-כלם-גור

לא ארחיב במילים - פרנג'ין, הוק וצולאסיוס נכנעו כולם (מלבד ז'נה שנעלם, ומשום מה נשכח), פורקו מנשקם ונכבלו. ה"עץ" שינה צורה לסכאג. הוא היכה בפי ובפרנג'ין עד אובדן הכרה, ונשא אותם בתעופה אל המבצר שלו - שם הפשיט אותם, השקה את פרנג'ין בשיקוי כלשהו וזה נכנס לטראנס. את פי הוא השקה בשיקוי שגרם לה צרידות רבה - דבר שהגביל את יכולתה להטיל לחשים.

לאחר מכן הוא הכניס את שניהם לכלובי עורבים מברזל שהיו תלויים באולם מגוריו (אותו אתאר מיד). פי ניסתה לדבר, אולם בכל פעם שפתחה את פיה הוא היכה אותה ועד מהרה היא פשוט ישבה שם מכווצת ומפוחדת ולא אמרה דבר.

בינתיים, בני החבורה נעו כפותים בערבה אולם לא לזמן רב. ז'נה החל יורה מהמסתור וגרם לכמה מהסרע-בוקחדים לצאת ולחפש אחריו. הסמנאי ניצל את המצב, במאמץ אדיר (ובאמצעות אחד משמניו הקסומים), השתחרר מהכבלים שהגבילו את רגליו (אולם לא מאלה שכפתו את זרועותיו), והחל להימלט, מושך עוד כמה סרען אחריו.

הוק הצליח לנצל את המהומה כדי להשתחרר מעט מהכבלים על רגליו והחל רץ גם הוא לכיוון ההפוך...אני לא ארחיב בפרטים, די לומר שלאחר כשעה, שניהם הצליחו להשתחרר לגמרי מכבליהם, ויחד עם ז'נה שכל הזמן נתן להם סיוע כשהוא נע ומסתתר, חיסלו את היצורים. בני החבורה התאחדו, והחלו נעים למקום המשוער של מצודת סכאג. כשבוגלאגו ומל (עדיין חלוש מכדי להילחם), מלווים אותם (קוואלה, התנשמת המלווה של פי הופיע מאוחר יותר בלילה, אולם קיה נלכדה על ידי סכאג).

בזמן המסע קוואלה הצליחה ליצור קשר כשלהו עם פי ולהעביר מסרים מוגבלים לחבורה (או כמו שצולאסיוס אמר - "רגע, מי זה שתמיד מדבר עם חיות?...אה...פרנג'ין - אופס). באחת הגיחות שלה, קוואלה רמזה לז'נה להוציא את התיק שפי הכינה לו בעבר (בניסיון אבוד לנסות ולפצות אותו על התיק המיתולוגי שלו). אולם ז'נה רק גירש את התנשמת וצעק לה "לכי מפה יא ציפור מנפיצה".

רק לאחר שכנועים של החבורה שיפתח את התיק הוא ניאות (בחוסר רצון מופגן). למרבה ההפתעה הוא מצא שם חומרים ללחשים ומגילה קסומה של תעופה (או כמו שפלאנק אמר מיד "יופי, מגילת תעופה, לא יכלה לשים משהו מועיל, כמו תיק למשל....בוס תקשיב לי בוס! זאת ההזדמנות שלנו להיפטר מהבחורה! הם מאיטים אותך בוס, פשוט נברח צפונה, לבד, האמת שאני מחבב את המונג אבל אם להשאיר אותו שם אומר להיפטר מהבחורה אז זה שווה!....").

לאחר כמעט שבוע של מסע מזורז, ברגל, הגלתה המצודה של סכאג. כפי שהוק היה יכול לומר להם, הייתה זו מצודה בעלת ארכיטקטורה אופיינית למצודות ספר בעמק הוואקפיר,.

לאחר יום של תצפיות מבחוץ ומבפנים (בעיקר בעזרת קוואלה שחדרה מהאוויר, וקיבלה מידע כלשהו מ"בפנים" בעזרת תקשור עם פי, ופוף שנעה מתחת, וסיור שז'נה ערך מבפנים), הם קיבלו מושג די טוב על מבנה המצודה ויושביה -

מדובר במבנה רבוע שהזכיר מאוד בסגנון בנייתו ובתכנונו את המצודה של פקמד בג'ונגל (וכפי שהוק יכול היה לספר להם, בארכיטקטורה צבאית האופיינית לעמק הוואקפיר). מלבד מאפיין אחד - היא לא הכילה מנגנונים להגנה מפני תקיפה אווירית (ולא היה ברור האם זה נעשה בכוונה, או בגלל שסכאג לא פחד מהתקפה כזו כאן...)

המצודה הייתה בנויה כולה מלבני חימר מיובשות וצרופות, במרכזה היה מבנה רבוע גדול ומסביבו חצר גדולה מוקפת חומת סוגרים - ריבוע שאורך כל אחת מצלעותיו כ-50 מטרים. גובהה היה כ-10 מטרם ועוביה המוערך כחמישה מטרים. בכל אחת מפניות החומה היה מגדל רבוע שבלט מעט מחוצה לה. כל מגדל היה ריבוע שאורך צלעותיו 10 מטרים וגובהו 15 מטר כ-5 מטרים מעל החומה). לכל אורך החומות היו מעקות עץ בגובה שני מטרים ובהם חרכי ירי. במרכז הצלע הצפונית היה ממוקם שער עץ ברוחב 10 מטר וגובה 5 מטר.

בתוך החומה הייתה חצר גדולה ושוקקת ובה פזורים כמה עשרות עצי תאנה וחרוב-בפינה הדרום מזרחית הייתה מזרקה קטנה ממנה זורמים מים בתעלות זעירות (רוחב כמה ס"מ) לאורך החומות ומתנקזות לשוקת בכל אחת מהפינות. ליד הבאר, בחלל שבתוך החומה מצוי ה"מטבח" - בו תמיד בוערת אש ותמיד מכינים אוכל (בעיקר מעובד - החיות מבותרות והירקות נחתכים....הבישול היחיד שיש שם הוא כתישת קמח ואפיית לחם לעבדים האנושיים) . בכל אחת מפינות המצודה יש מכלאות קטנות ובהם בהמות (אנטילופות וחזירים). בתוך חדרי החומה גרים העבדים (סה"כ כ-80 בני אדם - 50 גברים וכ-30 נשים).

במרכז החצר עמד מבנה רבוע (אורך כל צלע 25 מטר) בגובה 15 מטר. למבנה 3 קומות וקומת מרתף. השער נמצא בצלע הדרומית -דלת רבועה מעץ (כל צלע 4 מטר). לאורך כל פינה יש סולם
חבלים שבכל משמרת מורד למטה -

קומת מרתף - אולם גדול בגובה 5 מטר. יש בו 4 עמודים תומכים מעץ (שני מ' קוטר כל אחד) וקורות עץ תומכות בתקרת עץ. בפינה הדרום מערבית יש גרם מדרגות עולה. יש בו בורות צינוק ואספקה (מזון, אלכוהול, חבלים, בגדים, תחמושת).

קומה ראשונה - אולם גדול כנ"ל. בכל אחד מצלעות האולם יש 10 צוהרים ברוחב 30 ס"מ וגובה מטר. שם שוכנים הסרע-גורים המטפלים.

קומה שנייה - אולם כנ"ל - ההרמון - שם שוכנות 12 נקבות, ליד כל אחת שפחה/עבד שמנפנפים להם ומטפלים בכל צרכיהם. מתחת לכל נקבה 12 ביצים. לידן יש 8 "גורי" סרע-גורים - שכל הזמן עסוקים באכילה.

קומה שלישית - אולם כנ"ל - מגוריו של סכאג. מרוצף שטיחים וכריות. יש שם תמיד באופן קבוע נקבה או שתיים על יצוע כריות פוך. בקצה האולם עמדה תיבה גדולה ממולכדת ונעולה ובה אוצרותיו. בתקרתו של האולם הייתה דלת סתרים המובילה לגג (בפינה הצפון מזרחית) - דרכה נהג סכאג לצאת לגיחות כשהוא בלתי נראה.

סידורי שמירה וסדר היום היו כאלה-

בכל מגדל מוצב תמיד "עבד תצפית" (עבדים שמקבלים טיפול טוב יותר ותזונה טובה יותר בתמורה לעירנותם) וסרע-גור, ולידם גונג. על החומה מפטרלים בכל צלע סרע-גור ועוד אחד ליד השער (סה"כ 9 במשמרת - שלוש משמרות ביום).

על גג מבנה המגורים יש תמיד שני סרע-גורים במשמרת (שלוש ביום).

בחוץ במרחק, מפטרלים תמיד 4 צוותים של 3 סרע-גורים, שאחת לכמה ימים שבים עם ציד.

קרוב למצודה, יוצאים בכל יום כ-20 עבדים ללקט שורשים ולקצור דגנים ולטפל בעדר פרות בן כמה 800 מאות פרטים (בעיקר לדאוג שלא יתפזר, לאסוף את הבורחות ולוהבילם משטח מרעה אחד לשני). בכל פעם משגיח עליהם סרע-גור אחד.

יושבי המצודה אכלו כשלוש ארוחות ביום המבושלות ומוגשות על ידי העבדים (בעיקר תערובות של בשר ציד חי ממולח ומפולפל מעורב בדגנים ועשבי תביול ללסרע-גורים ודייסת דגנים, לחם ופרות ושורשים לעבדים).