חלק 70: הצרוב

כאמור אביהן של פי ונאווי ששמו פולראש ה"צרוב", היה הבורר העליון של דרי הרקיע על האי ומנהיג אחת משתי הקבוצות. כמו רוב דרי הרקיע הוא התגורר בתוך חלל קטן שהיה למעשה כיס רב מימדי על האי (כלומר הוא לא לגמרי במישור הקיום בעולם שלנו ומגיעים אליו דרך פתח כלשהו באי הרקיע). לפני שנכנסו פנימה, נאווי נפרדה מהם בתואנה שהיא עסוקה (כמו שהחבורה תגלה בהמשך היחסים בינה לבין אביה לא היו מהמשופרים), לא לפני שאאורוס נשק לה על ידה והוציא ממנה הבטחה כי תכיר לו כמה מידידותיה.

החמישה (פרנג'ין, זנ'ה אאורוס ששוחק על ידיי ופי ווילפריד - שתי הדמויות של השחקנים החדשים) נכנסו פנימה. שם הם ראו חדר קטן שהיה מרוהט בפשטות ספרטנית וסגפנית - שטיח רצפה מצמר, כמה כריות, כמה כלי אוכל ושולחן עבודה נמוך מעץ לכתיבה וציור, שבשוליו תאים המכילים חומרי כתיבה שונים.

פזורים בכל רחבי החדר היו מאות רבות של ספרים בכל צורה, חומר וכתב אפשרי - מגילות עור, פפירוסים, ניירות בודדים או כרוכים כספר, לוחות שעווה, מתכת, זכוכית, עץ וחרס עם חריטות ועוד. רוב המסמכים היו בכתב או שפה לא ידועים לאף אחד מבני החבורה (שלא טרחו להשקיע בלימוד שפות, למרות שלרשותם עמדה בלשנית מעולה כמו ליקאנו אויה אויה מה מר גורל השה"מ וכד').

דר הרקיע שחיכה בו היה השתקפות דמותה של מגוריו. הוא היה גבר במיטב שנותיו (לפי נאווי, פי ווילפריד גילו עלה על 750, אולם הוא נראה כמישהו בגיל העמידה), גובהו 1.65, רזה, קירח, שחור עור, עיניים סגולות, פנים נאים, כוויה ענקית מכסה את פלג פרצופו הימני - כוויה מוזרה בצבע כחול סגול חלקה כשיש במרקמה (ומזל שבראדור לא היה שם, אז לא הייתי צריך להסביר למה מכנים אותו ה"צרוב").

הוא לבש תמיד בגדי פשתן פשוטים לבנים - כותנת ארוכה ומכנסיים (באירועים רשמיים וסיורים, כפי שהחבורה תיווכח בקרוב וכפי שוילפריד פגש אותו, הוא לבש שריון לוחות מלא ממתכת כסופה לא מוכרת, חלק לחלוטין ללא שום עיטור וחגר פאלצ'יון ענק ובו חריצים מחודדים ועל גבו קשת ארוכה מורכבת ואשפת חצים).

הוא היה גאה, בעל כבוד לעצמו וסביבתו, חמור סבר, ישר מאוד, נדיב וטוב לב מלא בפאתוס (מדבר בשפה מאוד רשמית וגבוהה גם על ענייני היום יום הפחותים והבנאלים ביותר), אבל בשל הכאריזמה שלו אינו טרחן. מי שמכיר אותו היטב (כמו פי), יודע שלמרות חומרת הסבר שלו בפנים הוא רך כמו חמאה ורומנטי חסר תקנה.

הוא נחשב ספר חוקים מהלך (מכיר מערכות חוקים של כל כמעט כל תרבות, אלפית ולא אלפית), מאוד משכיל ואיש שיחה מרתק. שירת הקרב שלו נחשבת לאחת מרבות העוצמה ביותר בכל הזמנים (גם במונחים אלפים). מאז צעירותו התנזר מיחסים וקשרים רומנטיים (מלבד התקשרות קצרה לצורך הולדת ילד - בתו הבכורה נאווילראן). יש לו בת ביולוגית, נאווי (שהחבורה פגשה זה מכבר) ושתי בנות מאומצות - אנדון ופי, בתו הקטנה ובבת עינו (הדמות של אחד משני השחקנים החדשים בקבוצה).

כמובן שברגע הראשון פרנג'ין וז'נה עדיין לא ידעו את כל אלה, אבל הם למדו זאת מהר מאוד....

פולראש (להלן פולראש או הבורר), קם לקראתם ובירך אותם ארוכות. הוא הזמינם לשבת ושמע את סיפורם בכובד ראש. הוא חלק לחבורה שבחים על מעשיהם האמיצים, ההקרבה העצומה ועל עצם הפעילות למען מטרה כה נאצלת וראויה (הוא אף החמיא לז'נה על שהוא מקריב את המסע בחיפוש אחר משהו שכה חשוב לו למען מטרה זו). בסיום דבריו הציע לחבורה עזרה בכל דבר שתבקש.

כשפרנג'ין שאל אותו על אפשרות של ישוב המצפה בידי דרי הרקיע, הוא ענה ללא היסוס. לדבריו זו משימה ראויה ומכובדת והוא מוכן לעשותה בחפץ לב (הוא כמובן לא הפסיק להודות להם על שהם מציעים לו כבוד כה גדול...), אולם לצערו הדבר בלתי אפשרי, משום שכדי לעשות זאת דושה הסכמה של רוב בני האי וזו אינה אפשרית. הוא טען כי ברגע שהוא ינקוט בעמדה כלשהי (למשל קבלת הבקשה ליישב את המצפה), הקבוצה השנייה תתנגד ולכן הם יגיעו למבוי סתום.

כשניסו לברר קצת פרטים על הקבוצה שנייה, הוא פשוט התעלם מהם בצורה לא אופיינית וסירב להתייחס לנושא. וילפריד ניצל את העניין וניסה אף הוא לשאול בפעם האלף (הוא הרי שם כבר חצי שנה), על הנושא, אך אפילו הוא נענה בסירוב מנומס ותקיף. אפילו כשויל ניסה להיות אגרסיבי יותר והאשים את פולראש בילדותיות, הוא מיאן לדבר על הקבוצה השנייה בכלל ועל מהות הסכסוך בפרט. לאחר דקות ארוכות של שיחה בני החבורה הודו לו ויצאו החוצה.

כשיצאו החוצה, פרנג'ין שאל את פי האם היא מכירה מקום באי שאף דר רקיע לא דרך בו למעלה מ-500 שנה. היא ידעה מיד במה מדובר - אי הרקיע הוא מקום קטן ודרי הרקיע מרבים לטייל ולסייר בו ולכן אין כמעט מקום או פינה שלא מבקרים בה תדירות. מקום אחד שנחשב טאבו שאסור לבקרו הוא אי לווין קטן המרחף מעל מרכז אי הרקיע (אחד מכמה מאות איי לווין כאלה). כשפרנגי'ן שאל מדוע לא מבקרים שם, פי אמרה - "כי לא מבקרים שם, מה? לא ברור?" כששאל אם תהיה מוכנה לבוא איתו לשם, אמרה "בוודאי, זה יהיה כיף לבקר במקום שאסור לבקר בו". נאווי צחקה והצטרפה אליה.

נאויי הזכירה לפי שעליהם להמשיך בסיור האווירי שנקטע (לדבריהן היה מדובר בסיורים שגרתיים שנועדו להזהיר מפני סכנות מתקרבות והתקפות פתע על האי). וילפריד הציע שבמהלך הסיור הם יעברו גם במקום (שהחל מסקרן גם אותו). נאווי הסכימה והיא, פי, וילפריד, פרנג'ין וז'נה עלו על מרכבת הגריפון והחלו עפים לשם.

אאורוס שבשלב זה כאמור, השחקן שלו פרש מהמערכה ולכן גולם על ידי המנחה, שוחק בצורה מבריקה - הוא נשאר כדי לדבר ביחידות עם פולראש, בענייני רמכי רוח ומצפים ואחר-כך התכוון לבקר אצל כמה מרפאות, ולנוח תחת השגחן כדי להחלים סופית מפצעיו (או לפחות ככה הוא קרא לזה, כשגילה שאצל האלפים יש אהבה חופשית - אמרתי כבר שהוא שוחק בצורה מבריקה? - אחד ממשחקי הרולפליי האאורוסי המשובחים.......).

לאחר טיסה של כמה דקות, הם הגיעו ליעדם - האי הלווין היה כדור בקוטר של כ-80 מטר (אם כי כמו שאר האי בהחלט הייתה אפשרות שהוא מכיל כפלים רב מימדיים שיכולים להיפתח למרחבים גדולים הרבה יותר). הם הקיפו אותו בתעופה, אך לא גילו דבר ולבסוף נחתו עליו.

לאחר כשעה של חיפושים (הניסיון לחפש מקור קסם כלשהו נכשל כי כל המקום הוא קסום...), ז'נה גילה דלת חבויה עשויה מאותו חומר שממנו עשוי האי, רק מעוצב בדרך קסומה כלשהיא לצורה של דלת. מנגנון הנעילה היה מאוד מסובך, אך כהרגלו ז'נה פרץ אותו ללא כל בעיות מיוחדות. הוא גם לא התקשה במיוחד להפעיל את המלכודת הקסומה ולשחרר פיצוץ אש וחשמל כה עז, שקרע סדק באי וגרם לגריפון להשתולל בבהלה. אבל, הוא גם התחמק ממנו ללא בעיות מיוחדות (הוא מצא כפל בקרקע שבו הסתתר מאפקט הפיצוץ) כך שהכל היה בסדר (והפעם לא היו שחקנים שעומדים מאחורי הגב שלו ומסתכלים, ושנפגעים מעוצמת הפיצוץ - כולם עמדו הרחק מהמקום תופסים מחסה מאחורי המרכבה - כך שלא היה מי שיטען כלפיו טענות).

הדלת הובילה למסדרון באורך כמה מטרים שנפתח בסופו לחלל קטן ברוחב אורך וגובה של כארבע מטר. לא היה ברור האם זה חלל פיזי בתוך האי עצמו או למעשה כיס במימד אחר שהפתח הוביל אליו (כמו החלל בו גר פולראש). בכל מקרה החבורה הסתדרה בטור - ז'נה בחלוץ ופי במאסף ונכנסה פנימה.

ברגע שכולם היו בתוך המסדרון, הדלת נסגרה מאחוריהם ו....