חלק 26: משאלות מתגשמות

במשך שלושה חודשים שכבה נאיל מחוסרת הרכה, כשהחבורה סועדת אותה. לפי הנסיון והידע הרפואי של פרנג'ין ופלגטון, לא הייתה זו תרדמת רגילה, אלא כנראה סוג של טראנס. נאיל כל הזמן נעה בעוויתות חסרות פשר, ומפיה יצאו קולו מוזרים, במקביל לתנודות של יסודן האויר.

בינתיים, בני החבורה האחרים, ערכו סיורים מסביב למצפה ותצפיות עליו. בתום שלושת החודשים, באחד הבקרים בהם כל בני החבורה היו מכונסים יחד, התרוממה לפתע נאיל והתיישבה על הקרקע. עורה עדיין היה חיוור כסיד והיא נראתה כמו בובה התלויה על חוט. עיניה נפקחו אך נדמה היה כי אישוניה נעלמו. לפני שבני החבורה הספיקו להגיב, קול עמוק, מתגלגל מתכתי ולא אנושי, יצא מפיה ובמקביל נראו סימני תנועה חריגה בקרב יסודן האויר מעל המצפה. הקול אמר - "רוצים" ונפסק.

בני החבורה התייצבו כולם מסביב לנאיל וכל אחד מהם פרש את בקשתו -

ראשית ז'נה ופלגטון ביקשו בשם כל החבורה להחיות את אאורוס. לשם כך, ז'נה הוציא מכיסו תלתל שיער של הפלאלדין שהם שמרו לצורך זה.

פרנג'ין רצה לדעת מה המקור לאגם/ביצה המת, מה הרוע שעומד מאחריו, וביקש מהיסודן את הידע כיצד למחות את האגם/ביצה ולתקן כל נזק שהוא יצר.

ז'נה רצה לדעת היכן התיק שלו ואת היכולת ללמוד להטיל לחשים.

בראדור רצה שיוטל עליו שדה כוח, אשר יגן עליו מפני התקפות כלי נשק.

גונד תקע גרעפס, התגרד ומלמל משהו לא ברור לגרזן שכל הזמן צעק (כוסיות, הא! - מדברים עם רוח - אוי בבקשה תתני לי זה, אוי בבקשה תתני לי עוד משהו, אתה גמד או כוסית? מה אתה מסתובב בכלל עם כאלה סמרטוטים?!).

לאחר זמן מה, היסודן דיבר שוב דרך נאיל ואמר "מחפשים, מוצאים, מטהרים, מתקנים, מיישבים, הורגים, מצילים, עונים, מזיזים, מתמזגים, מקבלים". שנייה לאחר מכן, הצבע חזר לרגע ללחיה של נאיל, עיניה נפקחו כרגיל ואז היא התמוטטה מחוסרת הכרה (הפעם היא התעלפה, מוטשת, ולא הייתה עוד בטראנס קסום).

לפני שפרנג'ין הספיק לבדוק את מצבה של נאיל, הופיע לפתע אואורס בלב המחומש, נישא על ידי יסודן האויר. שנייה אחר כך, הוא הוצא החוצה והורד על האדמה, בריא ושלם, אוחז בקשתו, יאשניר. באותו רגע ממש החל שדה כוח אופף את בראדור, ז'נה החל מקלל משהו בדבר זה שהתיק שלו אצל פקמד; ופרנג'ין נעצר במקום ונראה, כאילו כרגע שמע דבר מה. מכיוון שהכל קרה מהר ובמקביל, כדי שלא ליצור בלבול, אעבור דמות אחרי דמות ואתאר מה קרה:

אאורוס - הפאלאדין סיפר, כי כל הזמן שבו לא היה בין החיים, ארך מבחינתו פחות מהרף עין. הוא לא זכר דבר מלבד חזיון אחד שחרות במוחו - הוא ראה את פורטמאר, פצוע ומוטש, אוחז בקשת של אאורוס, רץ בג'ונגל ונראה כאילו הוא בורח ממשהו. בשלב מסוים פורטמאר החביא את הקשת באחד השיחים ואז התרומם והתחיל לרוץ. שנייה אח"כ הוא נראה מוקף באור זוהר והחזיון הסתיים. מבחינה גופנית ונפשית אאורוס היה שלם לחלוטין. בהפגינו את האופטימית חסרת התקנה הרגילה שלו, הוא שמח מאוד כששמע שעברו כמעט שנתיים מאז מותו, שכן כעת לדבריו הוא עדיין היה צעיר בעוד כולם מסביבו הזדקנו בשנתיים (מה אני אגיד לכם, אי אפשר לשבור את הפאלאדין הזה.....). מכיוון שבזמן ש"ישן", לא אירעו דברים מיוחדים, החבורה עדכנה את אאורוס במהירות והוא נכנס מיד לעניינים.

ז'נה - הוא סיפר שהתיק שלו אצל פקמד, ושהוא ידע שזה היה כך מהתחלה ולכן חייבים לעזוב את המצפה ולחזור מזרחה ולהחזיר את התיק שלו, לפני שהוא שוב ייעלם. בתקופה שלאחר מכן הוא החל מראה סימני בקיאות בלחשים וקסמים, והחל חוקר מספר מגילות שהיו ברשותו (או יותר נכון לוחות טין צרוף - אני מזכיר לכולם שבחלק זה של העולם, הכתיבה מתבצעת בכתב דמוי יתדות על גבי לוחות חימר רכים שאח"כ צורפים במידה ורוצים לשמרם, או מועכים שוב במידה ורצים למחוק את הכתוב ולמחזר את הלוח).

בראדור - כאמור, גופו של בראדור התכסה בהילה קלושה של שדה כוח. פראדורה (הפרפרה של בראדור, שהייתה בטוחה שהיא המכשפת האמיתי והוא המלווה שלה), התחילה לתקשר עם בני החבורה באמצעות אשליות תלת מימדיות. בין היתר, היא הציגה את דמותה (גדולה כמה מאות מונים), עומדת במרכז מעגל של סרעפצדים ענקיים, שכל הזמן ממטירים עליה התקפות מסוגים שונים, רק כדי שאלה יוסתו, על ידי שדה הכוח. מיד אח"כ היא החלה משמידה אותם אחד אחרי השני באמצעות לחשים. כל הזמן הזה בראדור ליווה את ה"סרט" בפסקול - בוה הא הא הא הא. החבורה עמדה ואמרה לעצמה -"יצרנו מפלצת.....".

פרנג'ין - פרנג'ין קיבל חזיונות ובהן הסבר כללי על המצב ואיך לתקנו. כך, הסתבר לפרנג'ין שהמצפה כולו מורכב משני יסודנים ענקיים - יסודן האויר ויסודן אדמה (שהוא למעשה המבנה של המצפה עצמו - זה מתחת לפני הקרקע ואותם קוביות שיסודן האויר נושא עליו). המצפה היה מיושב באלפים, ואחת ממטרותיו, הייתה להגן על העולם מפני התקפות כלשהן שבאו בין השאר בצורת כוכבי שביט. לפני זמן לא ברור (ליסודן האויר אין שום תפיסת זמן או בכלל הבנה של המושג), נערכה התקפה על המצפה, בה נהרגו כל יושביו ויסודן האדמה נפגע קשה. מאז החלו כל מיני ישויות ויצורים להיכנס אל תוך המצפה (שהוא כאמור יסודן האדמה) ולהתיישב בו. זמן כלשהו לאחר ההתקפה הראשונה, התרחשה התקפה שנייה, כעת לא היה מי שיגן מפני התקפה זו, והיא פגעה בג'ונגל. כך נוצר האגם/ביצה המת.

באשר, איך יש לתקן את המצב ומה סיפרה נאיל לאחר שהתעוררה, בהמשך.