עלילות מסדר הדבש

קורותיה של מערכת משחק תפקידים בעולם דמיוני ושל חבורת גיבורים אמיתיים ושה"מ קצת פחות

שם:
מיקום: Israel

יום ראשון, נובמבר 26, 2006

חלק 38: טיהור

מיד לאחר לאחר שהרוח התפוגגה באויר וקולה נעלם, שקט השתרר במצפה. בני החבורה פנו לעניינים הדחופים של טיפול וריפוי - אאורוס הניח ידיו על פרנג'ין וז'נה, והצליח להחזיר להם מעט מכוחם (אם כי הם היו כה חלושים, עד כי היה צריך לשאת אותם על הגב). לאחר מכן הם החלו יוצאים מהמצפה. בדרך הם גילו כי גם הרוח הבארדית נעלמה.

ביוצאם מהמצפה, ליבותים של הדמויות התמלאו ברגשות מעורבים. מחד, הם חשו בהישג גדול על חיסול הרוח (שבאמת היה כרוך בסדרת הקרבות הכי ארוכים, מסובכים, קשים ומסוכנים שהיו להם עד אותו רגע). מאידך, הם ידעו כי הרוח לא תושמד לחלוטין עד שלא תיפתר הסיבה להיווצרה - במידה והם לא ישלימו את טיהור המצפה בתוך כמה ימים, יש סיכוי סביר שהרוח תופיע שוב, חזקה כתמיד. מי שבמיוחד חשש היה בראדור, שפחד מנקמת הרוח.

לאחר מנוחה של יום, ובעוד פרנג'ין וז'נה נחים בהשגחת הגמדים, שאר בני החבורה נכנסו שוב למצפה להמשיך במלאכת הטיהור, כשהם נאבקים נגד הזמן. כעת, לא נותרו עוד מפלצות, אלא רק עצמות של יושבי המצפה שיש להוציא ולקבור. יומיים של עבודה מאומצת הספיקה להוציא את כל העצמות (בסה"כ לא נותרו הרבה) ולערום אותן יחד. כעת היה צריך להעלותן באש ולטהר את אפרן במים קדושים.

החלק הראשון היה קל למדי וערמת העצמות הוצתה עד מהרה ונשרפה עד היסוד (האמת שבמזג אויר טרופי וגשום, זה לא כל כך טרוויאלי. אבל בדיוק בשביל זה המכשף מסתובב עם פצצות תבערה קטנות, שמורכבות מחומרים כימיים, המסוגלים לבעור גם מתחת למים. מה שבאמת היה קשה, זה לשכנע אותו לוותר על כמה בקבוקונים - או כמו שהוא אמר "מה השתגעתם?! יש לי רק 25 כאלה, אתם יודעים כמה זמן לקח לי להכין אותם?! #$%^* אני אבזבז שניים, בחיים לא!!...").

אולם כשהחבורה ניגשה לחלק השני - טיהור האפר באמצעות מים קדושים, היא עמדה בפני שוקת שבורה (תרתי משמע....) - לאחר הקרבות הממושכים נגד רוחות במצפה, לא נותרו בידיהם מים קדושים, ואיש מהם לא ידע להכין כאלה. נראה היה שהם נידונים להישאר במקום ולהילחם שוב ברוח שתופיע מחדש בכל רגע.

בעוד החבורה שוברת את הראש מה לעשות, אאורוס פרש הצידה והחל מתפלל בכוונה רבה למונתאו. לאחר כמה דקות של תפילה, יצאה מתוך יסודן האויר שמעל המצפה, שלוחת אויר שנראתה כמו מערבולת בקוטר של כמה עשרות ס"מ. היא פגעה בכוח באדמה לצדו של אאורוס וחפרה בתוכה בור. בתוך שניות הבור התמלא במי גשם (אני מזכיר לכולם, שכעמט כל הזמן מטפטף שם). לאחר שהבור התמלא, שלוחת הרוח נגעה במים שבו, והחבורה ידעה שהם הפכו קדושים. אאורוס קרא למקום "דמעותיה של נאיל " (או יותר נכון האל שלו אמר לו לקרוא כך למקום), והם השתמשו במים (שכל הזמן התחדשו) לטיהור האפר.

בשנייה שלאחר סיום טקס הטיהור, הגשם פסק לכמה שניות (אירוע נדיר ביותר בג'ונגל), שקט השתרר מסביב (גם דבר מוזר ביותר בג'ונגל השוקק חיים). לפתע החבורה שמעה את קולה של פולרארשיריהאן, הרוח הבארדית. בניגוד לפעמים הקודמות, כל האפקטים הצורמים שנלוו לקולה, כתוצאה מהיותה רוח רפאים, נעלמו. כל שנותר הוא קול נשי צלול, טהור, שמימי ומלאכי. הקול מילא את ליבם בחום וזה מה שהיא שרה -

מידי עזה הייתה בגידת פולרארשיריהאן
אך לאבירי הדבש לב טהור ואיתן
יציב כסלע אף יותר ממנה נאמן
כל אחד להקריב את חייו מוכן
בלי לשאול מדוע, מתי והיכן

ויחד נשבעו שהבוגד לא יטריד
את תקוות כל חי לביטחון לא יכחיד
וניגשו למשימה נכונים כתמיד
להכות באויב את הרוע להשמיד
לבל תחזור הסכנה בעתיד

אפס, כי לזאת הרוע המתין
משרתיו וכוחו רק לכך הכין
בשנייה מבלי שאף גיבור יבין
מרוב רשע שחור הלילה הלבין
בזוועה שאיש לדמיין לא יהין

על קיומו הרשע לא הסכים לוותר
מארס משרתיו אף חי לא יישמר
חילו שילח בעוד הוא מסתתר
מקפיד בחסות תפלצותיו להישאר
עד שגיבור אחד על רגליו לא יוותר

ורק כשחילו הושמד הוא תקף בזעמו
כל גיבור חש קור מוות מתפשט בעצמו
רק לב האביר נותר מוגן בחומו
מרכז בחוד חיצו את עוזו עד תומו
את לב הרשע פילח וכך הגיע יומו

לאחר שהשיר הסתיים, הגשם חזר לרדת, קולות הג'ונגל התחדשו והחבורה ידע כי היא סיימה את טיהור המצפה.

לסיום ההודעה הזאת, הערת "אוף פליי" קצרה, לשחקנים שהיו שם ושלא זוכרים שהקראתי את השיר - אתם צודקים, בזמן המשחק באמת לא הקראתי אותו. אחד השחקנים שכבר לא משחק איתנו, ושיצא כל הזמן לשירותים בכל פעם שקראתי שיר, עצבן אותי במיוחד באותו משחק, ולכן החלטתי שלא לקרוא את השיר. אבל בדיעבד מעז יצא מתוק - השיר שהכנתי, היה שונה מעט, כי כמובן לא יכולתי לחזות בדיוק את התרחשות הדברים. העובדה הזאת נתנה לי אפשרות לתקן את הסוף, ולהתאימו למה שבדיוק התרחש בקרב - וכך הוא היום (אם כי כמו שחבר שלי אמר לי - "נו באמת! כמה קשה היה לחזות שחצי חבורה תיפול, החצי השני לא יצליח לפגוע ברוח, כי היא כל הזמן תרחף צמוד לתקרה, הרחק מטווח נשקיהם, ורק אאורוס ידפוק בו כמה חצים ויהרוג אותו...").