חלק 44: קיפאון

הטיסה לגובה עשרה ק"מ ארכה כמה דקות בלבד, הדרקון נע בדיוק כמו שכתוב באגדות (כלומר אלה שהיו מוכרות לדמויות) - במהירות ובחן בלתי יאומנים ליצור בגודלו, או לצורך העניין בכל גודל שהוא. ככל שהגביהו עוף, האויר נעשה יותר קר ויבש ורוחות עזות יותר ויותר נישבו לכל כיוון. הקור והיובש הפריעו לרוב החבורה, שנולדה וגדלה כל חייה בג'ונגל החם והלח, מלבד גונד והגרזן, שקיבלו פרץ נוסטלגיה.

הערת אגב לכל מחפשי הטעויות ו"חוסר ההגיון במשחקי פנטזיה" (שזה כשלעצמו אוקסימורון, אבל על כך אולי בפעם אחרת) - בעולם שלי דלילות האויר שונה מאוד מזו שעל כדור הארץ וגם בגובה עשרה ק"מ, בני אדם ומקביליהם עדיין יכולים לנשום בחופשיות. כשהייתי ילד ובניתי את הפיסיקה של העולם, אפילו טרחתי וחישבתי במדיוק את הלחץ האטמוספרי ודלילות האויר (באותו זמן הייתי בחוג לנוער שוחר מדע לאסטרונומיה ואסטרופיסיקה במכון ויצמן, ומה זה התלהבתי מעצם זה שאני יכול לעשות את זה), ואם זכרוני אינו מטעני גובה של עשרה ק"מ בעולם שלי מקביל לגובה של ק"מ אחד בעולם שלנו, כך שאין הבדל גדול בתחושה. החישובים המדויקים קבורים איפה שהוא בארגז שאני לא בטוח שעדיין קיים. מכיוון שהיום אני מבין שזה חסר חשיבות משחקית, ולמזלי אני משחק עם שחקנים בוגרים שמבינים זאת, אז אין צורך בהם - בעולם שלי האטמוספירה היא כזאת, שבני אדם יכולים לנשום גם בגובה עשרה ק"מ...למה? - ככה!

ואם כבר הערות, אז עוד הערת ביניים - אני הייתי די המום מזה שהם הסכימו לסמוך על הדרקון. הייתי בטוח שהם ימצאו דרכים עם אהה...איך לומר בעדינות - קצת פחות סיכון. כמו למשל לחזור למצפה ולבקש מיסודן האויר שיביא אותם לאי המרחף, או להשתמש במגילות של בראדור ולחפש חיות מעופפות שיעזרו להם (הרי את פרנג'ין וז'נה גם עיט גדול במיוחד יכול היה לשאת)......אבל שחקני מו"ד ואסטרטגיה אתם יודעים (ולא חיים! אל תחשוב על זה אפילו!).

ולעניינינו - כעבור טיסה של כמה דקות הדמויות הגיעו לאי המרחף בשמיים. הדרקון הוריד אותם מעל גבו ונעלם.

האי נראה כמו משטח דמוי ענן בקוטר 12 קילומטר שמסתובב כל הזמן (קשה היה לאמוד את העובי שלו, מנקודת מבטם, שכן נראה היה שהוא כל הזמן משתנה). הוא היה עשוי כולו מחומר שהוא מאין ערפל חצי מוצק (למרות ניסיונותיהם החוזרים ונשנים להבין מה זה ולתפוס אותו הם לא הצליחו. בכל פעם שניסו לקרוע חלק מהאי, החומר כאילו התפוגג). האי היה מלא עקמומיות ושוחות בעומק לא רב. כמו כן נראה שאזורים מסויימים היה קיפול כלשהו של הזמן והמרחב, שכן הם נראו קצרים, אבל לקח זמן רב לחצות אותם. בשל החופזה לבצע את משימתם, הם לא עצרו לחקור (ואני לא אתבכיין הפעם, אלא אסתפק באמירה הזאת).

לאחר הליכה קצרה הם הגיעו לאחד מקצות האי. שם הם ראו מצודה שעשויה מאותו חומר והייתה ללא ספק מצודת הענק. המצודה הייתה מבנה רבוע ענק, מוקף חומה - כל אחת מצלעות החומה הייתה באורך 200 מטר וגובה של כ-50 ורוחבה הממוצע כ- 20 מטר. בכל אחת מארבעת פינות החומה היה מגדל - מבנה רבוע באורך ורוחב 20 מטר וגובה של 100 מטר (מבדיקה שיערכו יתברר שהמגדלים הם בעצם מלבנים חלולים ובתוכם סולם). במבט ראשון נראה היה שאין למבנה שער. כבר ממרחק אפשר היה לראות שבתוך המבנה חצר גדולה.

כאשר הגיעו למרחק של ק"מ בערך, החבורה החלה מתקדמת תוך הסתתרות והיצמדות לתוואי הקרקע (לא היה זה קשה שכן היו אין ספור "כיסים" של ערפל צמרי שניתן היה להתחבא בהם בקלות). כשהגיעו למרחק של כמה מאות מטרים מהמבנה, הם שלחו את ז'נה לסיור רגלי, ואת קיה (למי שלא זוכר - איית הצרעות, חדת העין של פרנג'ין) לסיור אוירי.

ז'נה טיפס על החומה ובחן את המתרחש (הטיפוס היה קשה, שכן החומה, שהייתה עשויה מאותו חומר כמו האי כולו, הייתה מאוד חלקה, וללא נקודות אחיזה כמעט) - בחצר היה "גן ירק" ובו ירקות מוזרים. במרכזו ביתן בגודל ברוחב וגובה של 20 מטר ולו דלת ענקית בגודל 8*8 מטר שהייתה נעולה מבחוץ בבריחים כבדים (זהו היה ככל הנראה הביתן בו כלואים רמכי הרוח). לצד הביתן עמד כלוב ענק ברוחב אורך וגובה של 30 מטר, עשוי סורגי מתכת בעובי של כמה עשרות ס"מ. צמוד לקיר הצפוני (הצמוד לקצה האי) נמצא מבנה עצום נוסף - מגדל עצום - מבנה רבוע באורך ורוחב של כ-50 מטר ובגובה 200 מטר עם חרכי ירי בקירותיו. גגו היה כיפה ועליה יתדות מחודדות.

על גג הכלוב עמד גריפון ענק ואצילי - יצור כביר, גדול כמעט כפליים מסוס רכיבה גדול במיוחד. חציו האחורי של גופו דמה לאריה (כולל רגלי אריה אחוריות וטלפיים), בעל פרווה צחורה כשלג והחצי הקדמי היה כשל עיט ענק ואצילי (כולל טפרים מעוררי אימה). צווארו וראשו גם הם היו כמו אלה של עיט לבן. מראשו יצאה עטרת נוצות מרהיבות, ובהן נוצת זהב שזהרה בשמש. הגריפון הביט לכל עבר בעצבנות, אך לא נראה שהוא חש במשהו מיוחד (הם מעולם לא נתקלו ביצורים כאלה, אך ידעו מספיק, כדי לנחש שיש להם חוש ריח מפותח, כך שז'נה נזהר שלא להתקרב יותר מידי לכלוב).

בתוך הכלוב, שוכב על הרצפה ישן, היה יצור שנראה כמו אדם עצום מימדים - גובהו היה כ-8 מטר והוא היה רחב בהתאם לכך. הוא היה לבוש בשריון שרשראות בצבע כסוף, ובידו האחת אחז בשרשרת עצומה עם כדור ברזל גדול פי שלושה מראש אדם בקצה, שמתוכו יצאו קוצים משוננים. על חגורתו היו כמה שקיקים (כמובן שבמונחים אנושיים מדובר בשקים גדולה). לצדו היו פזורים על הרצפה כדורי מתכת בגודל של ראש אדם. לפי הנחרות שהשמיע, שנתו הייתה עמוקה.

כשסיים לסרוק במבטו את החצר, ז'נה ירד והחל בודק את החומה. רק אחרי מאמצים רבים, הוא הצליח לגלות באחת הצלעות סימנים של שער. הוא חיפש שוב ושוב אחר מנגנון פתיחה, אך לא מצא. בסופו של דבר הגיע למסקנה שמדובר בשער קסום שנפתח באמצעות לחש כלשהו, כנראה בעזרת סיסמא כלשהי.

ז'נה שב לחבורה עם המידע, ואז בעוד הם דנים בנתונים ומנסים לגבש תוכנית חזר לסיור נוסף, הפעם בתוך המצודה עצמה. הוא חמק מעל החומה אל תוך גן המצודה והצליח להגיע עד לביתן. בזהירות רבה הוא סרק אותו מבלי שהצליח למצוא משהו מיוחד. הוא התכוון להמשיך למבנה הנוסף בצד הצפוני, כשמשהו בתוכו אמר לו לחפש שוב והוא התחיל סרוק את הקרקע שמסביב לביתן. לאחר חיפושים ממושכים, הוא הצליח למצוא דלת נסתרת ענקית, ברצפה הצמודה קיר הביתן. הדלת נמצאה בצד המרוחק לכלוב הגריפונים. כך שהיא היתה מחוץ לשדה הראיה של הגריפון השומר מעל הכלוב.

הדלת הייתה נעולה וממולכדת, אך ז'נה התגבר על קשיים אלה בקלות (הפעם הוא גם פירק את המלכודת, מבלי להפעיל אותה וזכה להערות בנסוח - "בטח, כשאף אחד לא נמצא לידו אז הוא לא מפעיל את המלכודת..."). הקושי העיקרי היה לפתוח אותה פיזית, שכן היא הייתה בגודל מתאים לענק, ולכן כבדה ביותר. בסופו של דבר, הוא הצליח להרימה מעט בעזרת מוט מתכת ולהחליק פנימה, כשהוא סוגר את הדלת אחריו. כעת היה בתוך תא אטום מתחת לפני הקרקע. חיפוש קצר העלה דלת נסתרת נוספת שהייתה נעולה אך לא ממולכדת. פתיחתה הייתה קלה יותר, שכן היה מדובר בקיר שפשוט החליק הצידה ופער פתח אל תוך הביתן. ז'נה עבר דרכו ונכנס לחלל הביתן שם ראה שלושה יצורים מרהיבים, שאי אפשר היה לטעות בזהותם - רמכי רוח.