חלק 86: תה, למון גראס וסימפטיה

לאחר שהסרען נמלטו, איש הסוס שפרץ למחנה בעת הקרב, התחיל מאיים על החבורה שלא יתקרבו לאיש הסוס השוכב (אותו כינה "צולאסיוס, אחי"). מדבריו עלה כי חשב שהם סוחרי עבדים ששבו את אחיו וכפתו אותו ואף סיממו אותו קודם לכן. החבורה חשה שהוא עושה בעיקר רוח, ושכנראה הוא באמת טועה באופן תמים (או כמו שז'נה הבין מיד - הוא החזיק את הסכין כמו מישהו שעומד לקצוץ סלט - או יותר נכון כפי שיגלו מיד - עשבים, ולא כאחד שמיומן בלחימה בו, והקשרים סביב איש הסוס השוכב אכן היו מאוד מאוד עבותים.....).

ז'נה התקרב אליו מאיים עליו בסכינו בחזרה (והוא כפי שידוע, כן יודע להשתמש בסכין), אבל פרנג'ין הרגיע את המצב (הוא צעק כבר במהלך הקרב לאיש -סוס שהם לא אויבים) כשנעמד ביניהם. כעת הוא שחרר את ההיפוגריפים, הוריד את נשקו וניסה להסביר בנימוס, אך בתקיפות איך פגשו באיש הסוס השכוב ומדוע יש עליו מוסרות. לאחר כמה חילופי דברים והגעתה של פי בחזרה, איש הסוס נרגע והוריד סכינו וכך גם ז'נה.

כדי להמשיך את השוונג, פרנג'ין הציג עצמו ולמרבה ההפתעה, נראה היה שהאיש סוס מזהה את השם. לאחר שהוא ראה שאכן מדובר בפרנג'ין ובז'נה המפורסמים הוא החל מאמין לדבריהם, ולאחר שבדק את איש בסוס השוכב (להלן - "צולאסיוס"), וראה שאכן קיבל טיפול מסור, הוא הוריד נשקו והציג עצמו בשם סארובדאס.

בבת אחת כל גישתו השתנתה, והוא הפך להיות חביב, נעים, קליל ואדיב. הוא ערך להם טקס תה ועישון - תה מנטה, עם למון גראס ושרף להמתקה ועישון מקטרת עם תערובת עישון ריחנית ונעימה (מה שמיד קנה את ליבו של פרנג'ין, לאחר שראה שיש לו טעם טוב בעשבים בכלל ועשבי עישון בפרט, ואת פלאנק שאמר - "מי שמעשן ככה לא יכול להיות לגמרי רע...."). לאחר שהתרגעו קמעה (הוא גם ריפא את פי וקצת מזמז אותה, בעוד פרנג'ין מרפא מעט את ז'נה) הוא סיפר להם ש....אני לא אספר מה, כי זה יהיה ספויילר לאחד השחקנים - ופיאר באוזני ויל ופי את החבורה הישנה של ז'נה ופרנג'ין.

לדבריו, מעלליהם נפוצו בכל הערבה ומעבר לה. הוא אף סיפר על כמה מהרפתקאותיהם - כיצד ז'נה חיסל את מנהיגי הסרעפצדים והסרעלודים יורקי האש לבדו, וכיצד החבורה חיסלה להקה של כמה אלפי סרען. בשיא האירוע הוא דקלם שיר על הקרב עם המנטיקורות, בסאטארית גבוהה, אותו כינה "חומת החצים" -

ברקיע חגו המפלצים המעופפים
יצירי תערובת מבחילים מכונפים
בטפריהם, גם אבן ופלדה משספים
חצי מוות שולחים ברבבות אלפים
לעולם לא נחים לעולם לא מתעייפים

אימה מילאה את יצירי הטוב
בני היער הענוגים ועיטים לרוב
מוכים ועייפים מכדי אפילו לחשוב
נכנעים למוות הנורא והקרוב
בעינויים ואימה ויסורים לרוב

לא הפעם אמר ראשון האבירים
וגבירת היסודות ולוחם היער הכבירים
וכוהן הטבע והצל המופלאים המזהירים
חומה הציבו, חיצים אין סוף ממטירים
את להק התפלצים כחמאה מפוררים

אך רגע לפני הסוף, החומה נחדרה
ולהקת תפלצים אל סבך הגונגל נהרה
שם קבוצת גוזלים ותינוקות הסתתרה
ושורת הגיבורים הרחק מאחור נותרה
ואימה בליבם האמיץ השתררה

רצוצים הגיעו מוכנים לרע מכל, ליבם נשבר
מחויצים ופצועים רק כדי לחזות במראה מוזר
התפלצים מאה מתים ולידם הסלע הנסתר
וקוטל הדרקון שאיתו על האדמה נשאר
ברוגע יושבים ונחים כאילו לא אירע דבר

פי התלהבה והתרגשה ושאלה את ז'נה אם זה באמת היה ככה - והוא ענה מיד משהו בסגנון "בגדול זה נכון, אם כי פה ושם יש הגזמה ספרותית - במציאות היו הרבה יותר מאנטיקורות וגם היה לנו הרבה יותר קל להרוג אותן, אבל אני מניח שהמשורר רצה שזה יהיה אמין....". היא המשיכה ושאלה את סרובדאס, מי כתב את השיר והוא ייחס אותו לעצמו, אם כי לא באמינות רבה (כמו שכבר ראיתם, הוא לא שקרן "מי יודע מה").

לפרנג'ין וז'נה היה ברור מיד, מי כתב את השיר. חתימתה של אחותם, באן הזמרת השמימית, הייתה טבועה בכל חלק שלו - ראשית, במילים, בניסוחים ובחריזה. שנית, העובדה שמדובר בשיר הכתוב סאטארית במבנה ספרותי אלפי מובהק, היה דבר מאוד ייחודי - כפי שליקאנו הסבירה להם לא אחת, הייתה זו המצאה יחודית ומהפכנית של באן (והיא כמובן, התגאתה לא אחת בגאונות של תלמידתה המצטיינת וטרחה לומר זאת בכל הזדמנות).

פרנג'ין חקר בנימוס את סרובדאס, מאין לו הידע הרב על מעלליהם בכלל והמקרה הזה בפרט. איש הסוס סיפר שלפני מספר שנים הגיעו לאזור שלוש עלמות בשם באן, אאורין ופוילן, מלוות בעיט ענק לו קראו יקי. הן נדדו מספר חודשים בערבה, נפגשו עם אנשי סוס רבים ושרו וסיפרו להם על מעללי החבורה. לבסוף עזבו צפונה.

לשאלתו של פרנג'ין, הוא ציין כי לאחרונה מסתובבת שמועה שיש פרס גדול על ראשיהם של כל אחד מבני החבורה, במיוחד פרנג'ין ואאורוס. הוא המשיך ואמר שכל גורמי הכוח בסביבה היו שמחים לקחת את הפרס ותוך כדי זה סיפר בקצרה מי הם (מאוד בקצרה, כי כפי שהם הבינו עד מהרה, דברים מסוג זה לא מעניינים אנשי סוס בכלל ואת סרובדאס בפרט) - כנופיית סרע-טאל שהופיעה באזור לאחרונה, סכאג (סרע-כלם-גור, מנהיג להקת סרע-גורים) שהתחזק מאוד בשנים האחרונות, כפירי המדבר (שפרנג'ין וז'נה זיהו מיד כשרידי הכנופיה של אריה המדבר שגירשו מהג'ונגל), והאחיות - קבוצה של טרולית, ענקית, ועוד נקבה חצי אנושית חצי מפלצתית בעלת כוחות כישוף נוראים.

לשאלות החבורה על בית הקברות לפילים, הוא לא ידע לענות מלבד מה שכבר ידעו - מהות המקום והעובדה שבמשך מאות שנים הוא משך לאזור חבורות של הרפתקנים שעצמותיהם מלבינות כיום בשמש.