חלק 103: חידת הביצה

היחיד בחבורה שהבין את הרמז הייתה פי, שהתרחקה במהירות מהקבוצה. פרנג'ין הפך לעיט והתרומם בתעופה, באותו רגע סכאג תקף עם מכת הקור שלו ופגע ברוב בני החבורה (מלבד ז'נה שהתגלגל הרחק מטווח סכנה, כשפלאנק לוחש לו - "לא מבין מה קורה להם, קצת קור והם משותקים, אני אומר לך בוס - הם מאטים אותך...").

לרוע מזלו של סכאג, הפעם פי הייתה מוכנה - היא הטילה עליו ענן סמיך של גז מהביל ומסריח. הוא החל מקיא את נשמתו (וכפי שבני החבורה שעמדו מתחתיו חשו - היא הייתה חמה, דביקה ומסריחה במיוחד...). מיד אח"כ פי הטילה לחש תעופה על צולאסיוס, הפצוע, ועלתה עליו. יחד הם המריאו אל על, לעבר סכאג שיצא בתעופה מהירה מתוך הענן, עדיין משותק למחצה מבחילה והקאה.

כעבור שניות צולאסיוס הגיע אליו ולפת אותו בזרועותיו החסונות. ולאחר מאבק קצר הא הנחית אותו על הקרקע. בזמן הזה, ז'נה השקה את פרנג'ין שיקוי רפוי והוק נערך ללחימה. כאשר סכאג הונחת על הקרקע, הוק וז'נה פגעו בו קשות בנשקיהם. שנייה לפני שז'נה הצליח לחסל אותו בפגיונו, סכאג התעשת, הפך לגז וחמק מזרועותיו של איש הסוס. החבורה המשיכה בניסיון לפגוע בו אולם נכשלה. כעבור שניות הוא הפך בלתי נראה ונעלם.

החבורה שינתה מיקום (או כמו שמישהו אמר, מי רוצה לנוח במקום שנחת עליו גשם של נשמתו של סרע-גור). ובילתה יום נוסף במנוחה. במהלך הלילה, בעת המשמרת של פרנג'ין, הופיע לפניו דמותו של ארדודליפ, שומר בית הקברות לפילים. הוא לחש לו בקול נמוך את המסר הבא - "לגמד קטוע היד, אתה צריך לתכנן, איך להילחם במצנן ולמנצח הידד" ומיד התפוגג.

מהמסר ניתן היה להבין שמשורר הוא לא, וכשפרנג'ין העיר את כולם וסיפר להם על כך, ז'נה ביטל את כל העניין ברומזו כי לדעתו מדובר בעוד מתיחה. אבל פרנג'ין, לקח את המסר ברצינות האופיינית לו והחל הוגה יומם וליל כיצד לחסל את סכאג. כששאר החבורה מחליטה להצטרף אליו, למרות מחאות פילוסופיות לא ברורות של פי (משהו בנוסח של "אלפים מתים רק כשהם ממצים את עצמם ומגשימים משהו חשוב, ולכן אסור להרוג מישהו לפני שהגשים את עצמו...").

לאחר כמה ימי מנוחה, החבורה המשיכה לנוע צפונה (עדיין מקווים שאולי האות המיוחל יגיע מכפירי המדבר לגבי הפסטיבל של אנשי הסוס והמארב המתוכנן של סכאג). כשלפתע, ממרחק הם ראו אזור ענק מלא במאות בורות חפורים. בני החבורה התקרבו מוכנים לקרב. בהגיעם למרחק מה, הם שמעו קול נשי עדין וצפצפני (כמו זה של ילדה קטנה), אומר בנימה עצבנית, ומלאת פחד -

"מהר, מהר, צריך לחפור ולהתחבא, אחרת הוא יבוא, מהר, מהר, אם הוא יבוא ולא נתחבא הוא אולי יראה אותנו, אסור שיראה אותנו מהר, לחפור לחפור...."

בני החבורה קראו ליצור, אולם לפתע השתרר שקט. הם ניסו להציץ אל תוך הבורות אולם לא ראו כלום. לאחר כמה דקות, מישהו מהם הבחין בראש קטן מציץ ונעלם מאחד הבורות. הם אצו אליו, אולם שוב לא מצאו בו דבר. ז'נה נכנס לאחד הבורות וגילה כי מדובר במערכת מחילות מסובכת, אולם סיור ארוך לא גילה לו דבר והוא יצא החוצה. פי הניחה מעט אוכל ליד אחד הבורות, התרחקה מעט והסתכלה. לאחר כמה שניות, יד זעירה הציצה מהבור ולקחה את האוכל. פי אצה למקום אולם זה היה מאוחר מידי - שוב הבור היה ריק והיצור נעלם מעין.

כעבור כמה שעות וניסיונות נוספים של השארת אוכל, ז'נה החל השתעמם ורצה להמשיך, אולם פרנג'ין התעקש להמשיך. באחת הפעמים הוא אף הצליח להציץ ולראות את היצור - ננסית קטנה, ורזה, לבושה שק יוטה אפור, על ראשה מטפחת יוטה מטונפת, יותר מכך הוא לא הצליח לראות, שכן היא נעה במהירות עצומה ונעלמה שניה לאחר השצליח להבחין בה. לאחר עוד כמה ניסיונות (כשהוק מנסה לתפוס אותה, פי ופרנג'ין לדבר איתה, צולאסיוס מביט מרותק מהצד וז'נה כל הזמן מפציר בהם לעזוב ולהמשיך), פרנג'ין הצליח ללכוד את תשומת ליבה ולהתחיל איתה שיחה.

ברגע שהצליח, הדבר הראשון שעשה היה להוציא את הביצה המוזרה שאוטארפור נתן לו אי אז בג'ונגל (ושלגבי שאלת מהותה, פיתח אובססיה קלה) ושאל אותה האם היא יודעת מהי.

היצור (להלן נקרא לה פאף, כפי שפי החלה מכנה אותה כמעט מיד), ניגשה אליו, הסתכלה מרותקת בביצה ואמרה -

"וואו זה יפה" ומיד אח"כ התעשתה, נעלמה לתוך הבור תוך שהיא מזהירה את פרנג'ין -

"מהר, מהר, תתחבא, הוא יבוא, הוא יראה אותך, אסור שהוא יראה אותך."

כולם כמובן שאלו "מי זה הוא", חוץ מפרנג'ין שנכנס אחריה לבור והמשיך לשאול אותה על הביצה. פאף ביקשה מפרנג'ין להסתכל מקרוב בביצה והוא הגיש לה אותה. היא הסתכלה עליה בפליאה והמשיכה להתפעל בקול על יופיה, ושאלה אותו, בקול נפעם וסקרן -

- "מה זה, זה יפה כל כך, איפה מצאת את זה?"

פרנג'ין הבין, שתשובה הוא לא יקבל ואמר לה שהיא יכולה לשמור על הביצה. פאף הביטה בו בעיניים מקסימות, שצבען משתנה בשלל צבעי הקשת, ואמרה בפליאה - וסליחה על הוולגאריות האינפנטילית הדוחה, אבל זה קרא אחרי יום עבודה ארוך ופשוט לא יכולתי להתאפק (וחוץ מזה פאף כמו שהבנתם, היא יצור די ילדותי, ועד היום התאפקתי מאוד ולא סיפרתי אף אחת מהבדיחות האינפנטליות שלי על "הביצה" של פרנג'ין, אז מגיע לי....) -

-"אתה נותן לי את הביצה שלך"?

לתדהמת החבורה, פרנג'ין הנהן בהסכמה. דמעת התרגשות נזלה מעינה של פאף והיא קפצה אל זרועותיו.