עלילות מסדר הדבש

קורותיה של מערכת משחק תפקידים בעולם דמיוני ושל חבורת גיבורים אמיתיים ושה"מ קצת פחות

שם:
מיקום: Israel

יום שלישי, אוקטובר 24, 2006

חלק 27: עידן המשימות

יומיים לאחר השיחה עם היסודן, נאיל התעוררה והחלה חוזרת לעצמה (מבחינה פיזית, מבחינה נפשית היא נראתה מוטשת ועייפה). היא אמרה לחבורה, כי בהסכמתם לקבל את מתנות היסודן, הם התחייבו למעשה למלא אחר בקשתו - לתקן את הנזק שנגרם למצפה ולג'ונגל. היא הדגישה כי אי קיום הבקשה, כמוהו כהפרת הסכם מהסוג החמור ביותר ויהיה בעל השלכות קשות, בראשן לקיחת כל מה שניתן (כולל החיים של אאורוס).

בראדור תמה מדוע היסודן העניק להם את הדברים לפני שקיבל דבר בתמורה, והיא השיבה שהוא אינו חושב כמו בני תמותה רגילים, והיא אינה מתיימרת להסביר אותו. בראדור לא השתכנע, והיה בטוח שיש כאן "משהו מסריח" (קשה לו להבין שיש גורמים שלא חושבים כמוהו). אבל מכיוון שהוא תמיד חושב כך, ולא היה דבר נוסף שניתן היה לעשות בנידון, החבורה קבילה את דברי נאיל.

בינתיים, לאחר מדטציות, הרהורים רבים והתייעצויות עם נאיל, התגבשה אצל פרנג'ין ההבנה מה יש לעשות כדי לשקם את המצפה והג'ונגל -

א. להיכנס אל תוך החלק הקרקעי של המצפה (שהוא כאמור יסודן אדמה ענקי) ולטהר אותו מיצורים שונים שהשתכנו בו במשך השנים.

ב. להוציא מתוך המצפה את שרידי הגופות של שוכניו, ולהביאם לקבורה.

ג. לסייע ליסודן האדמה להתרפא על ידי הזנתו בכוח חיים.

ד. ליישב את המצפה בשוכני קבע שישקמו אותו ויחזרו לתפעל אותו ולהגן עליו.

ה. לענות על 100 חידותיו של אדון הג'ונגל.

ו. לבצע 8 משימות שיתגלו להם מאליהן לאחר טיהור המצפה.

ז. להתייצב בפני אדון הג'ונגל, לקרוא בשמו ולהביס אותו בדו-קרב החביב עליו.

רוב המשימות היו די ברורות מלבד שלוש - מיהו אדון הג'ונגל, איך יענו על חידותיו ואיך מסייעים ליסודן האדמה להתרפא. על השאלות הראשונות הם לא ענו באותו רגע (הם דחו את זה ליותר מאוחר). העניין השלישי היה יותר מסובך, מכיוון שברור היה שהוא כרוך בסיכון והקרבה אישית.

החבורה שאלה את נאיל מה פירוש "הזנתו של יסודן האדמה בחיים". היא הסבירה, שהיסודנים איבדו חלק מהאיזון שבין הגרעין החומרי חסר התבונה לחלק התבוני שבו. לכן הם זקוקים לכוח תבוני חצוני שיעזור להם. כוח כזה צריך לבוא מיצור תבוני שמוותר עליו מרצון. מבחינה מעשית על אחד מבני הקבוצה לוותר מרצונו על חלק מנשמתו וכוח חייו לטובת היסודן - היא לא ידעה (או שידעה ולא אמרה) במה זה כרוך ומה ההשלכות של פעולה זו (כפי שאמרה במילותיה שלה - "זה יכול להיות רע מאוד - כמו מוות ביסורים, או משהו חסר השפעה או משהו טוב, אין לדעת"). היא כן ידעה לומר איך הדבר נעשה - ברגע שהם יסיימו את שתי הפעולות של טיהור המצפה וקבורת יושביו המתים, אחד מבני הקבוצה צריך להביע נכונות מידית לסייע ליסודן האדמה והדבר יתבצע.

כשנאיל (כלומר אני) סיימה את דבריה, דממה וקיפאון השתררו בחדר וכולם הסתכלו על נאיל (כלומר עליי) בחוסר נוחות. שנייה אחר כך, הדממה והקיפאון נשברו - בראדור צעק - "אני!? בחיים אני לא עושה את זה! למה מה יש לי להרוויח? לסכן את עצמי?! שילך ל@#$%, מה אני חייב לו משהו, שהפאלאדין יעשה את זה, בשביל מה יש פלאדין....";, פלגטון התחיל לנוע בחוסר נוחות להסתכל עליי בתוגה ולמלמל דברי חרטה על שהוא הגדיר את הדמות שלו כ"אצילה, טובת לב ובעלת כבוד, המוכנה לסכן את חייה למען חבריה ולמען מטרות נעלות... "; ז'נה, נע בחוסר נוחות ואמר שזה יעכב אותם מאוד במציאת התיק; גונדולדן שאל "אז למי מרביצים?"; אאורוס נאנח ואמר - "רק עכשיו חזרתי לחיים שוב אני צריך למות בשביל החבורה? טוב נו, במה זה כרוך ואיפה נרשמים..."; ורק פרנג'ין אמר "חברה, לא לדאוג, זה עליי" - בשקט כה רב עד כי אף אחד לא שמע.

בתגובה, נאיל הסבירה לחבורה שוב שאין להם יכולת להתחמק. היא גם הוסיפה שהפעם אאורוס לא יכול להציל אותם שוב בכך שיתנדב, מכיוון שהשבתו לחיים הייתה אחד הדברים שהם קיבלו בתמורה להבטחה לסייע (מה שגרר אנחת רווחה מפיו של אאורוס ותוגה עוד יותר גדולה אצל פלגטון).

במשך דקות ארוכות, אאורוס, ז'נה ופלגטון המשיכו לשאול את אותן שאלות ולקבל אותן תשובות - שאין להם שום דרך לדעת מה ההשלכות - משהו רע, משהו ניטראלי או אולי משהו טוב...(אם כי התחושה שלהם הייתה שמדובר ללא שום ספק בהקרבת חיים), בראדור המשיך לצעוק בעקביות נחושה, שהוא לא נותן כלום ושימותו כולם מבחינתו, ופרנג'ין המשיך בעקביות לא פחותה - גם בדבריו וגם בשקט שבו הם נאמרו - שהוא יעשה זאת בלי שום קשר למחיר.

רק כעבור מספר דקות, כשכל אחד שאל ונענה לפחות שלוש פעמים, סוף סוף שמעתי את פרנג'ין וצעקתי על בראדור שיירגע, כי יש מי שיעשה אתה זה. באותו רגע, אפשר היה לשמוע את אנחת הרווחה של פלגטון - הוא באמת הרגיש שהוא מחוייב לעשות זאת, לא בשביל היסודן אלא בשביל אאורוס, אבל זה לא אומר שהוא נהנה מהעניין......ובראדור- הוא המשיך לצעוק בלי קשר לצעקה שלי, אבל זה בראדור וככה אנחנו אוהבים אותו, אז זו בעיה שלנו.

לאחר שהמשימות התבררו (או לפחות החלק הראשון שלהם), החבורה פנתה לבצע את הראשונה - כניסה למצפה וטיהורו מכל היצורים שהשתכנו בו.

נקודה אחת שחמקה מעיני החבורה - בשלב זה, יסודן האויר לא ביקש עזרה בעצמו, אם הם היו שואלים הם היו מבינים שנאיל כבר עזרה לו והסכימה להתמזג עימו, ושילמה מחיר כבד ביותר, אבל על כך בהמשך....

1 Comments:

Anonymous אנונימי said...

יא נודניק,
איכפת לך לא ליבש אותנו שוב...

מה אתה מצפה שנעשה בינתיים עד שתואיל לספק לנו חומר ? מקראמה ?

אוף !

10/25/2006 1:08 אחה״צ  

הוסף רשומת תגובה

<< Home