חלק 73: אנחות

לאחר שחזרו למגורי האלפים, פי ערכה מסיבה לכבוד החבורה (היא תירצה זאת כמסיבת "ברוך בואכם", אבל האמת שהיא וחבריה לא היו צריכים יותר מידי סיבות למסיבה). היחיד שנהנה היה אאורוס שכל הזמן היה מוקף בכמה דרות רקיע יפיפיות (ולפני שאתם אומרים שוב את משפט ה"כל הבחורות במערכה שלך הן.."- אני מזכיר שהן סוג של אלפיות, ושבהגדרה בעיני בני אדם גם האלפיות פשוטות המראה ביותר יפות...).

ז'נה היה מעוצבן על שלא הרשו לו לעשן, ומכיוון שרצה לסיים את הכל ולהתפנות סוף סוף לחיפוש אחר התיק שלו. פרנג'ין רצה כבר לגמור עם כל העניין ולהתקדם וממש לא היה בראש של מסיבות. וילפריד כבר היה משועמם מהמקום, ומרוגז מאוד מהתנהגות תושביו הלא הגיונית, הוא כל הזמן התלונן על האוכל התפל (מעט האוכל שלא היה תפל, היה, איך להגדיר זאת....מעט - מכיוון שדרי רקיע אוכלים מאוד מעט, המנות שלהם מיניאטוריות - כמה נקודות על צלחת....).

בזמן המסיבה נאווי חזרה ואישרה את מה שהחבורה כבר ניחשה - המכתבים שנחתמו בשם "יאזי" היו אכן מכתבים של תוליאז, ראש הקבוצה השנייה.

במהלך המסיבה, וילפריד, ז'נה ופרנג'ין ביקרו שוב את פולראש וניסו לשכנע אותו להשלים עם תוליאז. אולם לפני שהם הספיקו להציג בפניו את המכתבים הוא פרץ לדבריהם ובתקיפות אמר כי הוא לא מוכן לדבר על כך. וילפריד אמר בעדינות דיפלומטית ראויה לציון, שהוא (פולראש) מתנהג כמו ילד קטן ומפגר ושנמאס לו (לוילפריד) מהמקום והוא רוצה להתחפף כדי לבדוק את הג'ונגל (למען האמת הוא רצה לעשות טיול רגלי בג'ונגל).

פרנג'ין ניסה להרגיע את המצב ולחזור ולבקש מפולראש ליישב את המצפה. פולראש חזר על עמדתו - הוא מוכן לרדת למטה אבל תוליאז (כלומר ה"היא" כפי שכינה אותה - הוא לא היה מוכן אפילו להגות את שמה), לעולם לא תסכים לדבר שהוא תומך בו, והוא אינו מוכן לדבר איתה ולשכנע אותה.

אולי בגלל הדברים של וילפריד ואולי בגלל אופיו ההגון הוא כן אמר שעל פי הנוהג של דרי הרקיע, הם יכולים להכריז על בוררות חובה, שבה שני הצדדים יהיו חייבים להגיע לדיון. לשאלת החבורה הוא ציין כי על בוררות חובה יכול להכריז רק "בוגר" - מישהו שעמד בכמה מבחנים ומשימות. לדבריו יש כיום רק כמה כאלה (הוא ביניהם) ולדעתו איש מהם לא יסכים להכריז על בוררות.

ז'נה שאל אותו מהם המשימות והאם הם יכולים לבצע אותם ובכך לקבל את הזכות לזמן בוררות חובה, הוא שוב השיב כי באף נוהג לא נאמר כי ה"בוגר" חייב להיות דר רקיע, ולכן הוא חושב שאם מישהו מהם יעמוד במשימות, תהיה לו הזכות לזמן בוררות חובה (הוא כל הזמן דיבר על זה בטון אקדמי וקר, היה ברור כי הוא אינו מעוניין שזה יקרה, כי אז הם כנראה יזמנו אותו לבוררות חובה עם תוליאז - דבר שלא רצה בו. מאידך, כפי שכבר הכירו אותו, הוא היה אדם ישר והגון ולא היה מוכן להתחמק משאלה ישירה או לשקר, גם אם פירוש הדבר שיקרה משהו שלא מוצא חן בעיניו).

לשאלת החבורה הוא פירט את המבחנים/משימות שיש לעשות כדי להפול ל"בוגר" -

א. לשכנע גריפון לשמש כבהמת רכיבה ולרתום אותו למרכבה.

ב. לשכנע את האי לרדת בגובה.

ג. להוביל קבוצה לניצחון בקרב.

ד. לנהל מו"מ מוצלח עם גורם חיצוני.

ה. לפתור סכסוך בין שני גורמים בין דרי הרקיע (ולא, אי אפשר היה לפתור את הסכסוך של
פולראש ותוליאז, זה טיעון מעגלי...).

המפגש (שכלל את כל האירועים מאז הגיעו פרנג'ין וז'נה לאי ופגשו בוילפריד ופי) הסתיים באנחות -

אנחת ייאוש קורעות לב של וילפריד - "מי אלה היצורים הילדותיים המעצבנים האלה? ומה אני עדיין עושה פה?!"

אנחות לא פחות קורעות לב של פי "אחח כמה רומנטי, אבי השקול, ההגיוני והעצור היה מאוהב בדרת רקיע עד כי היה מוכן להתמסר לה. רק בגידה מעוררת חלחלה הפרידה בינהם - כה טראגי כה עצוב כה, כה....אחחחח....".

אנחה עוד יותר קורעת לב משתי אלה של פרנג'ין - "עוד משימות?!?!"

ואנחה שלידה כל השאר נשמעו כשקט, במבוך שכל המפלצות ברחו ממנו לאחר ששמעו שדרקון מתקרב, שיצאה מפיו של ז'נה - "מתי כבר נתחיל את המערכה האמיתית - לחפש את התיק שלי!! מה קורה פה?! כבר יותר מחצי שנה אני מחכה שהקמפיין הזה יתחיל לרוץ ואנחנו עדיין תקועים בטיזר, איפה מצאתי את המנחה הזה איפה?.........".