לוברה דהאג - "הערבה הגדולה"- רקע כללי

זו הזדמנות מצוינת לספר על הערבה ביתר פירוט ממה שנעשה עד כה. אז הנה........

1. שם -

לוברה דהאג (Lovra dahg - בסאטארית - "הערבה הגדולה"). השם קרוי על שם אפיון אזור. מכיוון שאין תרבות של ממש במקום, תושבי עמק הוואקפיר והמדבר הסטארי הדביקו לו את השם - שפירושו כאמור - "הערבה הגדולה". הוא משמש בעיקר בקרב יושבי המדבר הסאטארי ועמק הוואקפיר, אולם לאחר מאות שנים של מגעים עם יושביו התבוניים של האזור גם הם מכנים אותו כך.

יש כמה שמות נוספים אולם אלה בשימוש מאוד מועט - אנשי הסוס מכנים אותו - וונטש קטאן - עיוות של "בית השמיים" בסאטארית. במקורות ספרותיים אחדים בעמק הוואקפיר הוא מכונה פאלאן אאורגט (="ארץ אנשי השוליים").

2. אקולוגיה -

2.1. כללי - הערבה היא רצועה מישורית צרה וארוכה המשתרעת על פני מליוני קמ"ר. גבולותיה הם - הג'ונגלים של לאלאג מדרום, ממערב הרי נהאראן, מצפון - המדבר הסאטארי הגדול, ממזרח - נהר הפאלנוט והרי שיראן. אין לה יחידות משנה גיאוגרפיות.

2.2. טופוגרפיה - מישורית כמעט לחלוטין. מידי פעם יש תילים טבעיים, או תילי סלעים בגובה כמה עשרות מטרים. גובה מעל פני הים - 0 פסגות מרכזיות - אין. ואדיות ועמקים מרכזיים - אין.

2.3. גיאולוגיה - הסלע הדומננטי הוא גיר. האדמה הדומיננטית היא חול וגיר. אין כמעט מינרלים ומחצבים. יש מעט פעילות וולקנית - מעט גייזרים, מעט ביצות וולקניות - שמורכבות מבריכות של בוץ רותח; וכמה בארות טרמיות - חורים באדמה שמהם יוצאת לבה.

2.4. הידרולוגיה - נהרות ונחלים (אורך בק"מ, רוחב ועומק ממוצעים במטרים) - כולם תת - קרקעיים זורמים אל הוואקרפיר. אגמים גבים ובריכות (מימדים בק"מ אלא אם כן מצוין אחרת) - כמה אלפי ברכות שהם הוא היקוות של מי גשם הוא פעפוע של אחד הנהרות התת-קרקעיים.

2.5. אקלים - 4 עונות, קיץ ואביב שנמשכים כל אחד כ-4-5 חודשים וחורף וסתיו קצרים בן חודש-חודש וחצי כל אחד. הטמפ' נעות בין 20 מעלות בחורף ל-40 בקיץ, יש כ-1200 מ"מ של משקעים המתרכזים בעונת החורף. הראות מצוינת מלבד סופות אבק ספורדיות וענני אבק העולים מעדרי הענק של בהמות שונות.

2.6. צמחייה - סוואנה כמו אפריקאית -

הצמחייה השולטת היא עשבים על כל סוגיהם. כמובן שבשל סיבות אקולוגיות (אדמה, מים, כיווני רוחות, תנועת חיות וכד'), צפיפות העשבייה משתנה ממקום למקום. רוב הערבה נדמת לים עצום של עשב כאשר מידי פעם מתגלות קרחות (בעיקר בשנים שכונות או במקומות שנרמסו/נאכלו על ידי עדרי חיות גדולות) ומנגד אזורים בהם העשב מגיע לגובה של כמה מטרים. הצבע גם הוא משתנה בן צהוב אפור לירוק בהיר.

יש מעט דגנים - שעורה וחיטת בר, ופרחים האופיינים לסוואנה. כמו כן קיימים שני סוגי עצים עיקריים - עצי שיטה ובאובאב חלקם בגודל רגיל, חלקם ענקיים (מגיעים לגובה של עשרות מטרים).

2.7. חיות נפוצות-

טורפים עיקריים- סוגים מסוימים של קופים, סמורים, אריות, נמרים, טיגריסים וברדלסים.

בהמות -חזירי בר; חזירי בר לבנים (חזירי ענקיים, דו-ראשיים עם כוחות קסומים), אנטילופות, אנטילופות טאליניות (אנטילופות ענק), צביים, ראמים, ראמים אדומים (ראמי ענק) , יחמורים, באפולו, ואיילים מכל הסוגים, פילים, פילים ורודים (פילי ענק, בעלי כוחות קסם), ג'ירפות, חמורי בר, סוסי בר (אמיתיים) סוסי רהב (סוסי ענק), קרנפים, קרנפים כחולים (גרסא ענקית) ועוד.

נברנים - מכל הסוגים - חולדות, עכברים ארנבים, ירבועים, שפני סלע, סנאים, חפרפרות, חולדים וכד'.

קופים - בבונים, בבונים סגולים (בבוני ענק בעלי יכולות קסומות).

כלבים - שועלים, תנים, צבועים, כלבי בר, זאבים.

חתולים - אריות, נמרים, ברדלסים.

סמורים - חמוסים, סמורים, סמור ירוק (סמור ענק), גיריות, נימיות.

זוחלים - לטאות ונחשים ממגוון סוגים ומינים.

עופות וציפורים - עופות דורסים (עיטים, נשרים, בזים וניצים), עורבים, תרנגולות בר, יענים, ציפורי שיר, דוכיפת, נקרים.

חרקים - אלפי זנים של חרקים. בעיקר נמלים, טרמיטים, חיפושיות שונות, עקרבים, עכבישים זבובים ויתושים, מרבי רגליים, צרצרים, חגבים, פרפרים ועוד.

מפלצות תבוניות חסרות תרבות -יסודנים פראיים, BEHIR, דרקונים אפורים, יצורי-סרע.

מפלצות חסרות תבונה ותרבות - לטאות ענק, תולעי אדמה, חרקי ענק (עקרבים, טרמיטים, ארינמל, גמלי שלמה), נחשי ענק, סטירג'ים, נחילי ארבה, עשב טורף, שחקני מו"ד (מצטער, אני יודע שזה כבר נדוש, אבל זה כל כך טוב שאני חייב לחזור על זה...).

3. אוכלוסייה ותרבות

כאמור יש אוכלוסיה מאוד דלילה באזור שמורכבת בעיקר מאנשי סוס, אנשי נמלה, מספר יצורי-סרע ופליטים/גולים/מתבודדים שהגיעו מצפון.

3.1. כלכלה -

כללי - אין כסף, כל המסחר הוא בחליפין.

חקלאות, ציד דיג וליקוט - חקלאות מעטה מאוד, בעיקר אצל הנמלים וכמה סוגי סרעים, בעיקר ברמת גינות ירק וכד'. ציד דיג וליקוט - עיסוק מרכזי של רוב היצורים התבוניים. ציד - מגוון החיות (יונקים, עופות וזוחלים).

מחצבים ואוצרות טבע- מינרלים - אין כרייה מסודרת של מינרלים. רוב היצורים התבוניים אוספים אבני חן למטרות קישוט. מהחי - שנהבים, עורות ופרוות. מהצומח - תבלינים.

תעשייה - מאוד פרימיטיבית, בעיקר אצל אנשי הסוס (יותר אומנות זעירה ממלאכה ממש), וכמה גורמים מתבודדים באזור - אבן צור (נשק קל, כלי אוכל ועבודה), קרמיקה (כלים), עצם (כלים), עץ (כלים), בגדים (עורות, ופרוות), עיבוד מזון (שימור בשר, וירקות, גבינות מחלב בהמות, אלכוהול - משעורה שגדלה חופשי, הפקת שמן, קמח מדגנים וכד'), כימי (צבעים מצמחים), צורפות (תכשיטים, מאבני חן, וכד).

מסחר - יש מעט מסחר פנימי בין הקהילות הקטנות ובתוך עצמן ועם המתבודדים בסביבה. ועם סוחרים בעמק הוואקפיר שהחלו מגיעים לאזור. היצוא כולל בעיקר, חיות אקזוטיות, עבדים, תבלינים, פרוות, אבני חן, שנהבים וכד'. יש מעט מסחר עם מונגים מהג'ונגלים (בעיקר של אנשי סוס) - היבוא - בעיקר אלכוהול (ליקרים של פרות), שוקולד, פרות וירקות אקזוטיים (במיוחד פעם בשנה כהכנה למשתה הגדול). היצוא - בעיקר עשבים נדירים הקיימים בערבה ולא צומחים בג'ונגל, גבינות וסחורות קיבלו מהצפון (כלי מתכת, בדים וכד').

תחבורה - תחבורה יבשתית - נעים ברגל או בהמות. ניתן לנוע על מרכבות ועגלות אם כי הטכנולוגיה הזאת מאוד נדירה (בעיקר משמשת גורמים מבחוץ כמו מעמק הוואקפיר).

אנרגיה - בשל האקלים צרכי האנרגיה מעוטים. רוב האנרגיה באה מהבערת עצה יבשה וגללים מיובשים של בהמות (עדרי אנטילפות ענק מותירות אחירהן הררים עצומים של גללים שמתייבשים מהר ומהווים חומר בערה מצוין).

3.2. תרבות -

אוכל - המרכיבים העיקריים של שוכני האזור התבוניים הם עשב (אצל אנשי הסוס), דגנים, מעט פרות, שורשים ובשר ציד. מאכלים - רוב העשב והבשר נאכלים נאים. בחגים ואירועים מיוחדים צולים בשר על האש או מטגנים אותו (הטיגון נדיר בשל מחירו היקר של השומן). כאשר כן מטגנים משתמשי בשמנים המופקים מצמחים שונים. משקאות - מלבד מים ומיצים מפרות, יש שתיית חלב של בהמות שונות. המשקאות האלכוהוליים היחידים הם כאלה שמגיעים מן הג'ונגל (ליקרים של פרות) או בירה משעורה, ממצי פירות ויין דקלים (אצל המונגים) ושיכר מדבש דבורים (אצל הסרעים).

לבוש - הבגדים הם מאוד פשוטים, מינימלים ופוקציונאליים. הם עשויים בעיקר מעורות של חיות, צמר ופרוות הדגש הוא על נוחות. הלבוש העיקרי הוא אזור חלציים.

אומנות - אומנות פלסטית - האומנות הפלאסטית היא מאוד פרימיטיבית ומאוד פונקציונאלית - היא משמשת לעיטור של בגדים, כלים וכד'. אין אומנות "לשם אומנות", והיא נעשית בד"כ כחלק מתהליך היצור. מוטיבים מרכזיים הם חיות, צמחים וצורות גיאומטריות וצבעים עזים. מקור הצבעים מצמחים וחיות. הסוגים העיקריים הם ציור (כאמור על בדים וכלים) וגילוף (על כלים).ארכיטקטורה - בקתות קש פשוטות ובתים בתוך מערות וחללים בעצי ענק. מוסיקה - סולם פנטטוני רגיל. כלי הנגינה העיקריים הם כלי נשיפה, כלי מיתר וכלי הקשה פשוטים - חליל רועים, חליל פאן, קרן, כינור חד מיתרי, תופים וכד'. שירה וספרות - אין ספרות כתובה אבל יש מסורת חזקה של שירה אפית, הן אצל אנשי הסוס והן אצל הסרעים.

שפות - סאטארית - השפה העיקרית המקובלת בכל האזור היא הסאטארית. היא דומה לשפות ההודו-אירופאיות בעולמנו (נטיית הפועל דומה, קיים ריבוי זמנים, סדר המילים זהה, יש תוויות לפני שמות העצם לציון ידוע ואי ידוע, ישנם שרידי יחסות, אין ציון זכר/נקבה בשם, וכד'). כתב - הכתב הוא עיצורי אלפא-ביתי (26 עיצורים) אם כי יש שימוש רב בלוגוגראמות (הן מתוך סימני העיצורים והן כמה עשרות סימנים נוספים).