עלילות מסדר הדבש

קורותיה של מערכת משחק תפקידים בעולם דמיוני ושל חבורת גיבורים אמיתיים ושה"מ קצת פחות

שם:
מיקום: Israel

יום שישי, מרץ 02, 2007

חלק 78: אדון היער

מילה על המשימה האחרונה. לפני שהתחלנו לשחק, בשלב בנית הדמויות, נתתי לשחקנים רקע בן שלושה עמודים על האזור (רוב הדברים מופיעים בהודעות הראשונות של הבלוג תחת ה"רקע על אזור תחילת המערכה") - זה היה באמת תקציר מאוד בסיסי של הדברים, כדי לתת להם את כל מה שהם צריכים מחד ולא להעמיס עליהם עודף מידע מאידך. הכותרת של המסמך, שנכתבה באותיות גדולות ובולטות והודגשה בקו - הייתה "לגלאגאת תומל באם - הג'ונגלים של לאגלג". כמה חודשים אחר כך, כאשר פרנג'ין פיענח את מסריו של יסודן האויר והבין שהפעולה האחרונה היא התייצבות בפני אדון הג'ונגל ונקיבת שמו היו שני דברים ברורים -

אדון הג'ונגל הוא ככל הנראה היצור הקטן והמוזר לו נתנו את היברינד.

לא היה להם מושג איך קוראים לו.

למרבה המזל השחקן של פרנג'ין זכר שיש משהו בדף הרקע שנתתי, אלא שהוא לא שמר אותו. כולם התחילו לפשפש בעשרות הדפים שלהם, שהיו מלאים דברים "חשובים" כמו רשימות הציוד שלהם, לחשים, סטטיסטיקות, שרבוטים, חוקים וכד'. לבסוף מישהו אחד מצא עותק מקומט של הרקע שנתתי......פרנג'ין כמובן מיד עשה את הקישור והבין ששמו של אדון הג'ונגל הוא לאגלאג...
באותו יום כשחזרתי הביתה, בכיתי, לא במטאפורה אלא ממש בכיתי, מה זה בכיתי - יבבתי, אבל ממש - עם דמעות וצרחות וריר, ואף שצריך לקנח - כל הגשפט.......ילדים הוזהרתם - קשים חיי השה"מ! הקשיבו לאימותכם ולכו להיות פאלאדינם, מכשפים או כוהנים, הכל! רק לא להיות שה"מים....(-;

בכל מקרה זה היה כמה חודשים לפני שהחבורה הגיעה לנקודה הנוכחית במערכה ובינתיים חלק גדול מהשחקנים עזבו ונוספו שניים חדשים וכעת הם הלכו לחפש את אדון הג'ונגל.

ממש כמו בפעמים הקודמות הם חיפשו את העץ ה"גבוה ביותר בסביבה" וכשמצאו אותו הם גם מצאו את היצור. הפעם הוא כבר לא היה במצב של הזיות, אלא נראה הרבה יותר ממוקד (זאת גם הייתה התחושה סביבו). הם אמרו משהו בנוסח - "הו לאגלאג, אדון הג'ונגל הנכבד, באנו לקרוא עליך תיגר במשחק האהוב עליך".

כמובן שלא היה להם מושג מה המשחק החביב עליו (ואני מזכיר שהם היו צריכים לענות על מאה חידותיו של אדון הג'ונגל במהלך טיהור המצפה - אבל כבר גמרתי את כל הדמעות על עניין השם שלו, כך שהפעם לא בכיתי......). אבל לאגלאג לא חיכה שהם יבינו ובאורך פלא היה להם ברור מיד שהמשחק החביב עליו הוא חידות (בכלל במשך כל המפגש איתו הם הרבו להבין דברים עד שהפנימו שכנראה הוא מתקשר איתם בסוג מאוד עמוק וגבוה של טלפטיה - או במילים אחרות, שנמאס לי כבר מהג'ונגל ורציתי לסיים את הכל כמה שיותר מהר).

המשחק היה פשוט - כל צד היה אמור להציג לשני שלוש חידות. מי שפותר יותר מנצח.
הערה עליי ועל חידות לפני שנמשיך - אני רע בפתרון חידות, אבל ממש רע, אני לא מסוגל לפתור חידה אפילו אם מצמידים לי אקדח לרקה. עד היום, בקרב השחקנים ששיחקו איתי, יש סיפורים מיתולוגיים על מפגשים שלמים בהם לא הצלחתי לפתור חידה עד שהשחקנים האחרים הפצירו במנחה - "בחייאת ד.מ., וותר לו, אתה לא רואה שהוא מסכן? מה אם אתה היית כזה? וותר לו נו..."

באופן פלאי אני יודע לחבר חידות לא רעות בכלל (כלומר לפי מה שרוב האנשים מלבד פרנג'ין חושבים), שזה מוזר, אבל היי, כמו שכבר אמרתי באחת ההודעות הראשונות - אני אדם מבוגר עם ילד, שכל שבוע מגלם ארנבונים מדברים, עצים חיים, בלוטים מעופפים, פיקסים, אלפים, שדונים, מכשפות, הכל תוך כדי ריקוד והוצאת קולות משונים -....יותר מוזר מזה אי אפשר להיות....

מכאן אתם מבינים שכל מה שהחבורה הייתה צריכה לעשות הוא לענות על שחידה שתיים של לאגאלג והייתה מנצחת - הרי לא היה סיכוי שאני אפתור יותר מחידה אחת שלהם אם בכלל, כלומר למעשה נתתי להם את זה במתנה - איזה שה"מ נחמד אני? ואחר כך משמיצים אותי ואומרים שאני רשע יותר משאשא...תראו איזה עולם!...קדוש! אני פשוט קדוש! מה זה קדוש!? מלאך! ומה אני מקבל בתמורה? ביקורת, השמצות, הערות ציניות בבלוג, התעלמות מהעולם שלי...לא נורא, אני אקבל מחמאות כבר בקבר....(-;

בכל מקרה לאלאג התחיל והציג לחבורה 3 חידות והיא ענתה על שניים לשביעות רצונו -

א. מי הוא זה שאסור לנקוב בשמו?

ב. מה כולם חושבים שיש להם, אבל רק למעטים יש?

ג. מה הדבר שכולם יודעים או מכירים אבל כמעט אף אחד לא רוצה לדעת ולהכיר?

על החידה הראשונה הם לא ידעו לענות (אויה אויה וכל זה, אבל באמת כבר נגמרו לי הדמעות בשלב זה של המערכה...- ולא פרנג'ין! אני בכוונה לא הכנסתי את זה לבלוג, תצטרך לחכות לספר!).

התשובה לחידה השנייה היא טעם טוב, שזה לא היה הדבר המקורי שהוא חשב עליו אבל בהחלט היה מקובל עליו כתשובה מתאימה (עוד הוכחה לנחמדות שלי).

התשובה לחידה השלישית הייתה מוות, שוב למרות שזו לא הייתה התשובה שעליה חשב הוא קיבל גם אותה (ללא מילים).

החבורה הציגה ללאגלאג שלוש חידות משלה והוא הצליח לענות רק על האחרונה (שזה היה נס בפני עצמו)-

א. ליצור טבעת עם צד אחד בלבד.

ב. מה קורה כשחפץ שלא ניתן לעצור מתנגש בחפץ לא ניתן להזיז.

ג. חידה העוסקת במקרה שקרה (שפי חיברה) והתשובה הייתה -אהבה (וזאת הייתה אחת הפעמים היחידות בהיסטוריה שהצלחתי לפתור חידה, והייתי מאוד גאה בעצמי).

לאחר שניצחה אותו, החבורה סיימה את משימותיה למצפה. הם ניסו להחליף דברים עם לאגלאג, אבל הוא לא היה במצב רוח לדיבור, הדברים היחידים שהצליחו להוציא ממנו הם -

התיק של ז'נה נמצא מעבר לים (הרחק מצפון לעמק הוואקפיר).

לשאלתו של פרנג'ין על מהות הביצה שקיבל מאוטארפור הוא סירב לענות.

לאגלאג גם אמר כמה משפטים סתומים, בין השאר טען שהם לא רצויים בג'ונגל וכי הוא מבקש מהם לעזוב (וכשאחד השחקנים אמר "אבל הוא אדון הג'ונגל הכל יכול, למה הוא לא מצווה עלינו?" - עניתי - הוא מנומס, אם אתה רוצה תנסה לסרב....).

הוא אמר עוד משהו לא ברור לגבי זה שההסכם עם הנלפיד, נעשה במרמה אבל, מכיוון שהתחייב למה שהתחייב, הוא ייתן להם הזדמנות אחת לקבל את הדברים שנמצאים בעץ החי המלווה אותו (אני מזכיר כי יש שם ארסנל נשק ענקי) - מתי שהם רוצים בעתיד. הוא סיים ואמר שחוץ מזה הוא לא מוכן לאיזה שהם מגעים איתם, ונעלם.

3 Comments:

Anonymous אנונימי said...

מכיוון שהשה"ם לא באמת נמצא בעולם שבנה אלא רוחו מרחפת תמיד מעליו, האם דמעותיו הם דמעות של רוח?

את החידה עם הטבעת עם צד אחד אני חושב שאתה שאלת אותנו ולא להיפך- אבל אולי אני טועה

טוב אני אחכה לספר.. נודניק.. אוי קשים חייו של האנשים עם הביצה לא המזוהה.


פרנג'ין

3/02/2007 10:59 לפנה״צ  
Anonymous אנונימי said...

אבל איך החידה הולכת?
בתור אחד מוגבל בעצמו שלא מסוגל לפתור חידות, תשתפו קצת
איציק

3/05/2007 8:11 אחה״צ  
Blogger Ben Qedem said...

אין לי מושג איך היא הולכת, כי לא אני שאלתי אותה (נו באמת פרנג'ין - ככה אתה מכיר אותי? אלה חידות שאני בכלל מסוגל להביא?)

השחקן ששיחק את וילפריד חד אותה - זה סוג של טבעת שנקראת על איזה שהוא מתמטקאי - לא יודע - אם אחד השחקנים קורא וזוכר שיגיד.....

3/11/2007 10:43 לפנה״צ  

הוסף רשומת תגובה

<< Home