חלק 58: פגישה זה מכבר

העץ-חי שמח מאוד לראות את החבורה, כמובן שהוא היה בטוח שעברו רק מספר שבועות מאז שעזבו (ספירת הזמן שלו היא מאוד שונה משל בני אדם) וכמובן שהוא כל הזמן דיבר גם אל יצורים אחרים בסביבתו. הוא חזר ושאל על הנלפיד ואמר שהוא לא ראה אותו יותר מחודש וחצי והוא מתחיל להיות מודאג. החבורה הרגיעה אותו ושאלה אותו על המתרחש. כמובן שהוא לא ידע להגיד הרבה (הוא סיפר את הדברים הרגילים - משפחת עכברי השדה גדלה לאחרונה, הויכוחים עם הסנאי על הבלוטים המשיכו כרגיל וכד').

כאשר העץ העביר אותם מעבר לרשת קורי העכביש, המראה שנגלה להם לא מצא חן בעיניהם כלל. במקום הג'ונגל העבות שעזבו, היה תא השטח כולו ביצה טובענית, קודרת למראה. מידי פעם שברו את המראה גדמי עצים ענקיים, שנראו בתהליך ריקבון מתקדם.

כאשר עמדו על הצד השני, פרנג'ין יכול היה להפוך לעיט ולעוף בגובה נמוך (כאמור טיסה בגובה מסוים מעל תא השטח הייתה אסורה - או כמו שאמרתי להם אז, כמו בפעמים הראשונות שהם שאלו - "לנסות אתה תמיד יכול, רוצה?" - והשחקנים יגידו לכם שהמבט בעיניים שלי הוא מבט של שאשא כל פעם שאני אומר את זה, אבל אני מכחיש, אני בכלל לא שאשא, איך אפשר להגיד עליי דבר כזה? - אני הייתי נכנס למלכודת מטופשת כמו שאשא? או מת כל כך בקלות כמו שאשא? מוהאהאהאהא.....)

תא השטח לא היה גדול, ופרנג'ין יכול היה לתצפת מעל כולו במהלך הזמן בו נשאר בצורת עיט. הוא גילה כפר סרע-פצדי קטן בפינה הדרום מערבית של תא השטח - נראה שהייתה שם להקה קטנה בת כמה עשרות פרטים. כשהתקרב אל המקום שהיה ביתה של החבורה בעבר, הוא ראה שהוא עדיין עומד על תלו ואפילו שנוספו לו כמה חלונות ופתחים בגג.

כשהתקרב לבית, יצא מהפתח שלו גריפון ענק במיוחד והחל מסתער עליו. הגריפון נסק במהירות מדהימה והצליח לפגוע בפרנג'ין ההמום. פרנג'ין נמלט בעור שיניו מטופרי הגריפון ולאחר מרדף קצר, הלה חזר לבית ופרנג'ין חזר לעץ-חי.

החבורה המתינה יום והתייעצה. הם הגיעו למסקנה שהמכשפות השתלטו על ביתם הישן. הם ידעו כי הן יכולות לשנות צורה (אחת מהן עשתה זאת פעמיים במהלך הקרב איתה בזמן המלחמה), הם גם ידעו שיש להן משרתים סרע-גורים וענקים וכי הן מטילות לחשים חזקות. לבסוף החליטו שיש צורך במידע נוסף לפני שיגבשו תכנית.

למחרת אאורוס ערך סיור על גבי "מהיר", כשהוא נושא את ז'נה מאחוריו. כשהגיעו מעל ביתם הישן (להלן משכן המכשפות), "מהיר" הטיל לחש על ז'נה שאיפשר לו לצנוח קליל כנוצה אל גג הבית (אם תרצו - צניחת קומנדו שכזו - שהצליחה להוציא מפי ז'נה ופלאנק משהו בסגנון - "טוב בסדר, אז לסוס יש עוד כמה טריקים שאין לסוס רגיל, עדיין הוא סוס...."). בהגיעו לגג, התחבא והחל עורך סריקה. הוא נע בשקט ובזהירות (ואצלו זה מאוד בשקט ובזהירות), והצליח למצוא חלון דרכו יוכל להתגנב פנימה. הוא השתלשל אל תוך הבית כשהוא נתלה על התקרה, סקר אותו במבטו.

פנים הבית השתנה מעט. בעבר הוא היה מורכב מחלל מרכזי גדול שבדפנותיו כמה חללים טבעיים בעץ, שיצרו מעין "חדרונים". כעת מישהו שבר את כל "קירות העץ" והמבנה הפך אולם אחד גדול (או כמו שז'נה אמר - "היי, הרסו את החדר שלי, זה מה שקורה שעוזבים את הבית, אתה לא שם לב ומישהו הורס לך את החדר, ואיפה כל הדברים? בטח זרקו או מכרו אותם, הא! כבר אי אפשר לסמוך על אף אחד! אפילו מכשפות זה כבר לא מה שהיה פעם, אתם יודעים כמה שווה אוסף הג'ולות שלי? ומה עם פיסות החוטים שאספתי במשך שנים, הון תועפות - ואנחנו רודפים אחרי אוצרות של דרקונים - אוצרות ע'אלק - חצי אינצ' של חבל לא היה שם....").

החלל עצמו היה מלא בחפצים מפוארים מהמאורה של אוטארפור - שטיחים עתיקים פרוסים על הרצפה ותלויים על הקירות, שלל כריות משי צבעוניות, שרפרפים מעץ משובח ועליהם טסי כסף וזהב ועוד כהנה וכהנה מותרות שהכיר מהמאורה של הכוהן הזקן (ועכשיו הם ידעו בוודאות מי השתתף בהריגת אוטארפור).

מסביב לחדר עמדו 6 זומבים סרע-גורים, זהים לאלה שליוו את המכשפה בה נלחמו לפני שנים. במרכז החדר, עמדו שלוש נשים יפהפיות. כמובן שלפני שתיארתי אותם הזכרתי לחבורה שלמכשפות יכולת שינוי צורה, והטלת אשליות חזקה, אבל הם כמובן סיננו כאיש אחד - "כל הבחורות במערכה הן....." - רק אאורוס חייך חיוך מטופש, סטר לעצמו, לא התעורר מהסטירה ושאל אותי אם להתחיל עם המכשפות יהיה מעשה שמנוגד לקוד הפאלאדין שלו....(כמובן שהרמתי גבה, נתתי מבט מאיים והתחלתי לומר משהו מתאים, אבל ז'נה הזכיר לי שהוא כבר שלוש שנים לא היה עם בחורה, ולאחרונה הוא צריך לעשות אמבטיות ספוג לבחורה יפהפייה שאסור לו לגעת בה, אז לא אמרתי כלום.....).

כל השלוש היו גבוהות וחטובות ולבושות, שמלות ערב מפוארות, בגזרה פשוטה וצמודה מבדים יקרים. אחת הייתה עם שיער אדום גולש עד כתפיה ועניים ירוקות, לבושה שמלת סאטן ירוקה תואמת לעיניה וענק עם אבני אודם על צווארה. השנייה הייתה עם שיער שחור אסוף בצמה שהשתלשלה עד למותניה. עיניה היו שחורות עמוקות, ריסיה ארוכים והיא לבשה משי לבן בוהק שהדגיש את עורה השזוף ושערה השחור וענדה צמידים מלאפיס לזולי. השלישית הייתה בעלת שיער בלונדיני אסוף כלפי מעלה. עיניה היו כחולות ושמלתה הייתה כחולה כהה כלילה משובצת בנקודות כסף. היא לא ענדה אף תכשיט. כולן היו יפהפיות מהממות. שלושתן נעצו את עיניהן המדהימות בזנ'ה, בצורה שאי אפשר שלא לשים לב אליה (חוץ מז'נה כמובן, שהיה כל כך לא רגיל לזה שמישהו רואה אותו כשהוא מנסה להסתתר, ששלוש פעמים שאל - "רגע, אתה בטוח שאני חושב שהן רואות אותי?!").

לאחר שנייה של שקט המכשפה הבלונדינית, פתחה את פיה ושאלה בקול, נמוך, ערב וענוג שהעביר בכל השומעים אותו צמרמורת- "למה לא נכנסת דרך הדלת הוביט קטנטן, זה מאוד לא מנומס להיכנס דרך החלון, ועוד בלי שהזמינו אותך, חבל (צקצקה בלשונה) כעת ניאלץ להעניש אותך, ואתה כל כך קטן וחמוד, אני מקווה כי תוכל לעמוד בעונש, זה יהיה כל כך חבל אם לא תוכל לעמוד בעונש, איך נשתמש בך אחר כך?....."

ז'נה כמובן לא חיכה שתמשיך הוא רק מלמל לעצמו - "חמוד מה! כן, כן שמענו אותך", ותוך שהוא מזנק החוצה דרך החלון צעק למכשפות בעזות מצח - "זה הבית שלי ואני אכנס מאיפה שאני רוצה מתי שאני רוצה, ואם יהיה מישהו שיעניש מישהו אז זה בעלי הבית שיענישו את מי שגנב אותו", באותו זמן הוא הרגיש את פלאנק הקטן חושב בעצבים- "לא צריך לברוח בוס, אני גומר אותן! לבד אני גומר אותן, אני בא מצד אחד אתה מהשני ואנחנו גומרים אותן, קדימה בוס, הן קטנות, אני לוקח שתים ואת הזומבים ואתה את השלישית, קדימה בוס....".

כשז'נה הגיע לגג המבנה הוא ניסה להתחבא באחד מפינותיו. בינתיים מתוך החדר נשמע קולה של המכשפה באותו טון ענוג, מחד אך מעורר חלחלה מאידך -"הוביט קטן, למה ברחת, זה לא מנומס לברוח, אתה יודע מה אנחנו עושות למי שמתנהג בחוסר נימוס?..." בינתיים בזמן שהיא מדברת, עלו על הגג מספר זומבים והחלו סוגרים על ז'נה באיטיות (וזה עורר תגובה של "מה?! הם שוב רואות אותי?! הכלבות! פעמיים באותו יום, מה קורה כאן? אני מזדקן, הכל התחיל כשאיבדתי את התיק, אני כל הזמן חושב עליו ולא יכול להתרכז - השבת הגזלה לנגזל, הא!! חבורת גיבורים שוחרי צדק ע'אלק, נו איפה האביר והמונית האוירית כמה זמן אני צריך לחכות...").

בשלב זה אאורוס הבחין בזומבים (באופן אירוני, ז'נה היה חבוי כל כך טוב שהוא לא ראה אותו כלל, רק כשהזומבים סגרו על ההוביט, הוא שם לב למיקומו). כשהבחין בו לבסוף, החל יורד עם "מהיר" כדי לחלץ את חברו. תוך שניות הוא היה על הגג וז'נה קפץ על "מהיר" שנסק מיד. לפני שהספיקו להתרחק, שוב הופיע גריפון מפתח המבנה והסתער עליהם. הוא הצליח לפגוע ב"מהיר" בטפריו וניסה לאחוז בו. אאורוס שקל האם להישאר ולהילחם (מה שז'נה ופאלנק רצו) או לסגת. חומרת פציעתו של "מהיר" חייבה אותו לכל הפחות לסגת כדי לרפאו וכך הוא עשה - "מהיר" החל מתרחק מהמקום והפאלאדין ריפא את פצעיו. הגריפון לא המשיך לרדוף אחריהם אלא חזר למבנה (היה לו ברור שאין לו סיכוי להשיג את "מהיר"...).

אאורוס שחש את הילת הרוע שהיוצאת מהגריפון, והכיר אותה - זו הייתה אותה הילת רוע של המכשפה שפגשו בזמן המלחמה. כעת היה ברור להם שהן יכולות לשנות צורה. השלושה (סליחה, ארבעה עם סופרים את פלאנק) חזרו לעץ-חי שם חיכו להם פרנג'ין, גונד ופלגטון. הגמד הגיע על גבי אחת משתי הרמכות שהטיסה אותו מאי הרקיע כדי לספר מסר חשוב מבראדור. פלגטון הסייר (אותו החבורה לא ראתה יותר משנה), נשא אף הוא מסר מפי הלאמפו המונגי של הדרואידית והמונג הזקן.