חלק 112: דברים שרואים מכאן לא רואים משם

הערה חיצונית - בשלב הזה של המשחק, רוני, השחקן שגילם את האסמנאי/צולאסיוס עזב את החבורה לרגל הולדת בתו השלישית - ועל זה אני אומר - הדברים שאנשים מוכנים לעשות כדי לתרץ התחמקות ממשחק! - הא! פתטי! (אפילו יותר מ - "אני לא בא למפגש כי אני מתחתן באותו יום...." - תאמינו לי שחקני התפקידים האלה....הכל רק כדי להתחמק ממפגשים...).

ועכשיו להמשך ההרפתקה - בעוד החבורה מעריכה את המצב שלאחר הקרב ומתחילה לשחרר אנשי סוס מכבליהם, האסמנאי צנח חסר הכרה על הקרקע. בבדיקה של פרנג'ין, הסתבר כי בסערת הקרב הוא נפגע מחץ ברגלו. הנזק של החץ לא היה רב, אולם ראשו היה מורעל, וכעת הארס החל להשפיע. פרנג'ין קסם את קסמיו, גילה שמדובר ברעל של עקרב ענק והצליח לנטרל אותו. האסמנאי יצא מכלל סכנה אולם עדיין שכב קודח זמן מה.

פי התמוטטה, מותשת פיזית ונפשית, ומל ופאף אצו אליה לסעוד אותה. אליהם הצטרפה אשת סוס צעירה ונאה בשם צילוסי אחת מהשבויות שזה עתה שוחררו. במקביל ניגשו אל החבורה שבויים נוספים - איש סוס צעיר, נאה, זריז ומלא חן בעל מבט חוקר וסקרני בשם ארונסאס ואיש סוס צעיר נוסף - שתקן (יחסית לאנשי סוס כמובן), גבוה וחסון במיוחד לגבי גילו בשם שארונץ.

ארונסאס החל מודה להם בחום תוך שהוא משבח ומפאר את גבורתם. מהר מאוד עלה מדבריו כי אנשי הסוס (כמו גם הסרען והסטארים שהותקפו), ראו מחזה שונה לחלוטין מתמונת הקרב האמיתית - איש מהם לא ראה את ז'נה שפיזר את הצפעונים, או את פרנג'ין שזימן את הנחיל הזועם שלו, ואפילו פי לא נצפתה על ידי מרביתם (היא הרי היתה דמות מעורפלת מחופשת למישהו אחר והטילה לחשים לא ברורים מרחוק).

מה שהם כן ראו, היה את הוק רוכב על גבי צולאסיוס, ממטיר חיצים מהאוויר ויחד עם עשרות היפוגריפים זועמים מטיל בהלה בשורות הסרען והסטארים ומניס אותם בעוז. וכך, ארונסאס סיים את דברי התשבוחת והתודה שלו בבקשה להוק שיקח אותו ואת ידידו שארונץ כחניכים וילמדם כיצד להיות לוחמים כבירים כמוהו.

הוק קיבל אותם לשירותו ללא היסוס. באותו זמן פי והאסמנאי היו עסוקים בלשכב על הקרקע מחוסרי הכרה, פרנג'ין טיפל בהם בעזרת מל פאף וצילוסי, ז'נה היה עסוק בלחפש דברים על גופות הסרען והסטארים שנותרו במקום ורק פלאנק אמר מהצד - "אני לא מאמין?! עוד דב"שים?! מה קורה לשה"מ הזה, מה נסגר איתו? נשבע לך בוס, רק מילה...."

בימים הבאים החלו פי, האמסנאי ואנשי הסוס שזה עתה שוחררו מתאוששים לאיטם. פרנג'ין תפס פיקוד והורה לאנשי הסוס שהיו במצב גופני סביר לאסוף עבורו עשבי ריפוי והחל שותל בקרבם ידיעות סותרות על כיוון התקדומתה העתידי של החבורה. אט אט הם החלו עוזבים את המקום מתפזרים לכל עבר, כדרכם של אנשי סוס ובסופו של דבר החבורה נותרה לבדה (כלומר לבדה + פלאנק, מל, פאף, ארונסאס, שארונץ, בוגלאגו, קיה והקרקס המעופף/זוחל/שוחה של פרנג'ין....).

בעוד החבורה נחה ומלקקת את פציעה (הפיזיים במקרה של האסמנאי והנפשיים במקרה של פי), הם חשו כי עוקבים אחריהם. מספר בדיקות וסיורים של פרנג'ין בצורת עיט ויסודן אדמה, העלו כי קבוצה מתולך הסיירים הסטארים שנמלטו במהלך הקרב צופה מהם ממרחק.

כמובן שהם מיד החלו צופים ב"צופים" ולאחר יום מנוחה נוסף, כשהבחינו בכמה סיירים שהתקרבו מאוד למחנה, בני החבורה פנו אליהם בצעקות ודרשו מהם שיגלו את פניהם או שיתכוננו להתקפה. בתחילה הסטאטרים התעלמו, אולם לאחר דקות ארוכות הם השיבו ואמרו כי הם לא מדברים עם רוצחים שפלים שתוקפים עוברי אורח תמימים וחפים מפשע בשנתם.

הם הוסיפו כי מפקדם בדרך ורמזו כל הזמן כי הוא לוחם כביר וברגע שיבוא ינקום את נקמת דמם של אחיהם המתים. כאשר הם מדגישים כל הזמן את העובדה (הדי נכונה מבחינתם), כי החבורה תקפה אותם ללא שום התגרות (ואני מזכיר לכל האנכרוניסטים והפולטיקלי קורקטים, שמכיוון שעבדות היא עסק מקובל ולגיטימי בחברה ימיניימית, מבחינתם, הם באמת לא עשו דבר רע כאשר ליוו עבדים אל אדונם המיועד....).

הוק התגרה בהם ואמר דברים בנוסח - "מי שהולך לישון עם סרע-גורים שלא יתפלא שהוא מתעורר באמצע הלילה מהכשת נחשים", ואף רמז כי הוא מוכן לצאת לדו-קרב עם כל מי שמרגיש מוכן, פי צרחה בזעם "רוצחים" והיה צריך להשתמש בכוח פיזי כדי לרסן אותה מלתקוף ורק פרנג'ין המעשי, השיב בתוקף כי האויב שלהם היו הסרע-גורים והם לא התכוונו להיכנס ללחימה עם הסאטארים, ורמז כי הם מוכנים לשלם כופר נפש למשפחות ההרוגים (מנהג די מקובל בחברות בהם נוהגת מסורת נקמת הדם - ולכל מי שמתעניין, גם בעולם האמיתי שלנו בכדור הארץ).

לאחר עוד כמה חילופי דברים קנטרניים ולאחר שפרנג'ין חזר והדגיש את הצעתו המרומזת, הגששים הסטארים הציעו להם לבוא ולהיפגש עם מנהיגם (הצעה שנדחתה על הסף מלבד ז'נה) ונעלמו לתוך החשכה. לאחר יום נוסף, פרנג'ין איתר אותם כשהם נעים במהירות צפונה, אל נקודת המפגש המיועדת עם סוחרת העבדים, שם ככל הנראה ממתינים להם שאר אחיהם. ללא שהיות נוספות החבורה החליטה לנוע בעקבותיהם.