חלק 104: עצים מדברים

לאחר שהצליח לרכוש את אמונה של פאף (ואני מזכיר לכולם שזה לא השם שלה אלא הכינוי שפי הדביקה לה), פרנג'ין הצליח להוציא עוד מעט מידע ממנה -

פאף היא סוג מסוים של פיה. היא חיה באזור מאז שהיא זוכרת את עצמה עם שני אחיה בערבה - משתוללים ועושים חיים (מושג הזמן אצל פיות הוא מאוד שונה משל אצלנו, הם חיים בהווה ולנסות ולהוציא מהם פרטים מדויקים על מוצאם ועברם הוא דבר בלתי אפשרי - כפי שהחבורה כבר למדה בג'ונגל במגיעים קודמים עם יצורים דומים).

לפני זמן לא ברור (תפיסת זמן שונה כבר אמרתי?), היא ושני אחיה היו עדים לטקס נורא ואפל שעשה מישהו בשם פאקול (אותו אחד שטאו הזכיר, כמי שאחראי למצב של מל/אסוס). לאחר הטקס היא ואחיה מאוד נבהלו. פאקול הצליח ללכוד את שני אחיה ולקח אותם צפונה, היא נמלטה בעור שיניה ומאז היא בורחת וחופרת כל הזמן בכדי להסתתר ממנו.

גם בגלל האופי הפייתי שלה וגם בגלל הטראומה שעברה, לא היה אפשר להוציא עוד פרטים (גם את מעט הפרטים האלה לקח המון זמן להוציא ממנה - ימים בזמן העולם ושעות בזמן משחק)- את השם פאקול, לדוגמא לא היא אמרה אלא אישרה שזה היה הוא כשפרנג'ין הזכיר אותו, וכאשר הגה את שמו, היא צווחה בפחד, אטמה את אוזניה, הסתתרה עמוק בבור ומלמלה במשך שעה -

"שששש! שששש! אסור להגיד את השם שלו, אם תגידו את השם שלו הוא יבוא והוא יתפוס אותנו שששש!..."

רק אחרי שפרנג'ין ופי עמלו להרגיע אותה היא נרגעה מעט, והחבורה הגיעה למסקנה המתבקשת שכרגע הם לא יצליחו להוציא ממנה יותר.

לאחר יום מנוחה והתרגעות החבורה המשיכה בדרכה (כשפאף, עוקבת אחריהם במרחק מה, תמיד מחופרת מתחת לפני האדמה). כעבור כמה ימים הם התקרבו אליהם 11 סרע-בוקחדים, מכנופיית כפירי המדבר. מצבם היה גרוע - בגדיהם היו קרועים, גופם פצוע וחבול והם נראו תשושים גופנית ונפשית. מנהיגם התקרב אלא החבורה בנשק מוטה כלפי מטה, וכשהתקרב, מבטו היה מושפל ומובס (שונה מאוד מהמבט של מנהיגיהם בפעמים הקודמות שפגשו אותם). בחילופי דברים קצרים הסתבר שסכאג הצליח להתקיף בהפתעה את עיקר הכוח שלהם ולחסל את רובם. המעטים שנשארו בחיים נפוצו לכל עבר.

לפני שהחבורה הספיקה לענות או לשאול דברים נוספים, הוא ביקש את חסותם - הוא שאל אם יוכל להישבע אמונים למנהיגם ולשרת אותו. החבורה נענתה בחיוב והוא סימן לחבריו להתקרב ושאל, מי המנהיג בכדי שיוכל להישבע לו. בני החבורה הביטו זה בזה, כאשר אף אחד לא מעוניין לקחת על עצמו את המשימה (או להודות שהוא מעוניין בכך).

לבסוף, לאחר דקות ארוכות של ויכוח צולאסיוס אמר שהוא המנהיג והם ניגשו להישבע לו - אחד אחד הם כרעו ברך בפניו, היכו את מצחם באלותיהם והמתינו. היה ברור שהם מצפים שהוא גם יכה את מצחו ואז יצמיד את מצחו המדמם לשלהם - אות לקבלת שרותם, אולם צולאסיוס החליט על מנהג משלו - הוא חבט גם במצחיהם, ואז הצביע על הוק ואמר -"הוא הסגן שלי והוא יפקד עליכם מעכשיו". הסרע-בוקחדים ההמומים החליפו צחקוקים לא ברורים ביניהם וקמו על רגליהם.

החבורה המשיכה להתקדם צפונה כשהיא מלווה באחד עשר הסרע-בוקחדים ששימשו כשומרים ומשרתים. כמובן שבני החבורה לא סמכו עליהם והמשיכו לשמור בעצמם ולפקוח עין על היצורים. אחרי יום נוסף, החבורה ראתה ממרחק עץ אשל משונה. פרנג'ין ראה מיד כי מדובר בעץ לא אמיתי (ולמען האמת מהצורה שבה עמד לבד בערבה, כולם היו יכולים לנחש זאת). בני החבורה התקרבו אליו ונעמדו במרחק כמה עשרות מטרים ממנו. לאחר כמה דקות של צפייה הם החליטו להקיף אותו. יחד עם הסרע-בוקחדים הם יצרו סביבו מעגל גדול כשכל אחד עומד במרחק כמה מטרים מהשני וכעשרים מטר מהעץ.

לפתע נראה היה שהעץ זז ממקומו במהירות מפתיעה לעבר פי, לפני שמישהו הספיק להגיב הוא הושיט אליה את אחד מענפיו הארוכים, שנדמה פתאום לזרוע ארוכה, חבט בראשה, אחז בגופה וקירב אותה אל גופו, כששריגי הענף/זרוע שלו לופתים אותה באחיזת חנק משתקת (אפשר היה ממש לשמוע את ה"קנאקים" של עצמותיה....). במקביל החלו הסרע-בוקחדים נעים במהירות, לעבר הוק וצולאסיוס, נשקיהם שלופים.

ז'נה הצליח לחמוק במהירות ולהתחבא בעשב, נעלם מעיני כולם, הוק הצליח לשלוף את קשתו ולירות חץ אחד שנתקע בעץ ללא כל נזק מיוחד. פרנג'ין הפך לעיט והתרומם באוויר מתכונן להטיל לחשים. מל/אסוס, זחל על הקרקע והשמיע צווחות כעס/פחד/יאוש.

לפני שהחבורה הספיקה לבצע משהו נוסף, קול בס עמוק, נמוך ומהדהד יצא מהעץ הגדול (ממש כמו קולו של העץ-חי בג'ונגל). למרות איכותו, אפשר היה לשמוע בברור שמדובר בסכאג - הוא נתן להם אולטימטום - "היכנעו וזרקו את נשקיכם, או שדרת הרקיע תמות" (והאמת, שגם את זה הם היו יכולים לנחש, אבל בכל זאת בשביל הפרוטוקול....). במקביל לדבריו של העץ/סכאג, הסרע-בוקחדים כיתרו את צולאסיוס והוק, מאיימים עליהם באלותיהם.

פרנג'ין החל בהטלת לחש כלשהו, הוק דרך חץ נוסף וצולאסיוס התכונן להסתער. ברקע צווח מל ביאוש וזעם על הקרקע, לא מסוגל לנוע, העץ/סכאג הידק את אחיזתו, ופי צרחה בכאב ואיבדה את הכרתה, שוב אפשר היה לשמוע את ה"קנאק" הפעם מאזור הצוואר ואז.....

כמובן שההמשך יבוא בהודעה הבאה (צריך לשמור על מתח בריא לא?), רק אנקדוטה קטנה - בזמן המפגש, קצת אחרי שהם פגשו את העץ התקשרה אשתו של רוני, השחקן שמגלם את צולאסיוס/האסמנאי. לאחר שעדכנה אותו בדבר מה, היא שאלה אותו בנימוס מה קורה במשחק - הוא ענה "אין לי זמן לדבר, אנחנו נלחמים עכשיו בעץ ענק שפגשנו בערבה", והיא, כפי שסיפרה לי כעבור כמה ימים השיבה - "נלחמים בעץ גדול...כן, כן, תילחמו בו....אז זה מה שאתם עושים שם....יופי, אז תיהנו במלחמה עם העץ שלכם....", את הטון בו אמרה את הדברים תוכלו לנחש בעצמכם....