חלק 45: גמדים וענקים

רמכי הרוח שראה ז'נה במרכז החדר, היו יצורים מרהיבים. בצורתם הכללית הם דמו לסוסים אבירים, בעלי תווים מושלמים. לעורם היה ברק לא טבעי, ורעמת ראשם וזנבם היו עשויים משערות עדינות יותר מקורי עכביש, שכל תנועה או משב אויר ולו גם הקלים ביותר גרמו להם לזוע כאדוות גלים. הם נעו בחן ונראה כאילו ריחפו באויר (מה שהסתבר כנכון). היו להם עיניים בעלי מבט עז ועמוק, והם השרו סביבם אוירת רוגע ונינוחות. אחד מהם היה לבן כשלג, ובעל רעמת שיער וזנב שהיו בצבע תכלת מאוד בהיר. שני היה חציו לבן וחציו סגול והשלישי שחור כלילה. שני האחרונים נראו פצועים.

כמובן שאת ז'נה זה לא הרשים במיוחד, הוא התחיל לכחכח בגרונו, אך לפני שהספיק הם הסתובבו, הביטו אליו (כאילו חשו בנוכחותו) והחלו מדברים ישירות אל תוך מוחו בסוג של טלפתיה. זה זכה להערת "וואו, מדברים בלי קול, איזה מגניב - שימושי מאוד למשימות התגנבות", אבל לא יותר מכך (ז'נה אתם יודעים, אם זה לא ארוך, גמיש וחזק ואי אפשר לשים בו דברים....). הוא כחכח בכל זאת ואמר להם משהו בנוסח -

"תגידו, ראיתם במקרה תיק שדומה ל...." וכעבור דקה לאחר שהם בהו בו במבטים לא ברורים (תחשבו על "הההאא??" טלפתי שהצטרף למבט), הוא נאנח והמשיך - "טוב, בסדר, באנו להציל אתכם ולהרוג את הענק. אבל אנחנו מאוד ממהרים כי התיק שלי לא פה, אלא במקום אחר, ואנחנו רוצים ללכת אליו כמה שיותר מהר, אז אם תוכלו לבוא איתי עכשיו, ונגמור את כל העניין הזה במהירות ונוכל לעבור לדברים חשובים יותר, זה מאוד יעזור".

רמכי הרוח, היו ידידותיים אך קצת חשדנים. הם הציגו עצמם והתברר שהרמך הלבן הוא זכר ושתי האחרות נקבות (לא היו להם שמות ממש, אלא יותר מושגים המתארים אותם. כינוי של הלבן היייתה תחושה של מהירות, ומכאן והלאה אתייחס אליו כאל "מהיר"; הרמכה השחורה תיקרא "שלווה" והברודה -"נוקמת"). כשז'נה סיפר על חבריו הממתינים לו בחוץ, ובמיוחד על אאורוס, הפאלאדין של מונתאו, נפלו כל חומות החשדנות וכאיש אחד השלושה, הפקידו את גורלם ביד הקבוצה והיו מוכנים לעשות כל שייאמר להם. ז'נה, הגה יחד איתם את התחלתה של תוכנית פעולה, ויצא שוב החוצה, לספר לקבוצה על ממצאיו ולהשלים את התיאומים ההכרחיים. כולם עשו את ההכנות הדרושות, החבורה התגנבה לקרבת המצודה והקרב החל.

ז'נה חדר פעם שלישית אל המצודה. הוא פתח את הדלתות הנסתרות, והרמכים יצאו משם בסערה, ואז הסתתר והחל לנוע אל שער המבצר, אותו התכוון לפתוח בעזרת הסיסמא, שהייתה הידועה לרמכים. הגריפון צווח, והענק החל להתעורר. תוך שניות הרמכים (שהיו מהירים כרוח סערה) הגיעו לקבוצה. אאורוס ופרנג'ין ריפאו את הרמכות הפצועות, ואז אאורוס עלה על גבו של "מהיר" ופרנג'ין ובראדור עלו על גבם של שתי הרמכות. תוך שניות הם היו באויר מעל המצודה מוכנים לתקוף את הענק.

(אנקדוטה קצרה לפני שאמשיך - בראדור, אמר לרמכה עליה רכב, "נוקמת", שמכיוון שהוא מציל את חייה היא צריכה להעניק לו משהו בתמורה. והיא אכן נתנה לו משהו בתמורה - לאורך כל הקרב היא נמנעה מלעמוד מאחורי מחסות כפי שרצה, ורק קירבה אותו אל הענק לקורת רוחה וצהלותיה של החבורה, שראתה סוף סוף מה יכול לעשות קוסם שממוקם היכן שהוא צריך להיות ולא היכן שהוא רוצה להיות....).

הרמכים המעופפים היו כה יציבים בתעופתם, וקראו את תנועותיהם ומחשבותיהם של רוכביהם, עד כי הם לא נזקקו לאוכף וארכובת, או לידע כלשהו ברכיבה. בניגוד למצב של רכיבה "רגילה", הם היו יכולים לפעול בחופשיות מלאה, בעוד הרמכים נעים במהירות עצומה ומבצעים תמרונים חדים. יותר מכך, הרמכים קראו את מחשבות רוכביהם ונעו באויר במהירות בגובה ובכיוון הרצויים (מלבד נוקמת כמובן, אבל גם זה נבע מקריאת מחשבות....).

הענק התעורר מצרחות הגריפון, רכס את נשקו ונערך להגנה. הגריפון החל נוסק מעלה לפקודתו, אלא שפרנג'ין זימן שני היפוגריפים שתקפו אותו משני צידיו והעסיקו אותו (בסופו של דבר הם חיסלו אותו בזמן קצר מאוד ונעלמו, כך שהגריפון לא היווה גורם משמעותי בקרב. אני חושב שבזכות ההצלחה המזהירה שלהם, מעתה והלאה, פרנג'ין החל לזמן בעיקר היפוגריפים, שהפכו להיות נשקו העיקרי ואימתם של אויבי החבורה, כפי שתראו בהמשך). בינתיים אאורוס ובראדור החלו תוקפים את הענק - אאורוס שילח בו את חציו, ובראדור את לחשיו. כל הזמן הזה, ז'נה התגנב לשער מתוך כוונה לפתוח אותו, כדי שגונד יוכל להיכנס.

הענק, ראה שאין באפשרותו להתקרב אל התוקפים. ממחשבותיהם של הרמכים, שנקלטו במוחות החבורה, עלה כי הוא חשש מקרב פנים מול פנים איתם, במיוחד עכשיו, כשנוספו להם גורמים שהוא לא ידע את כוחם. לכן הוא החליט להישאר בתוך הכלוב ולהתמקד בצורת הלחימה החביבה עליו - הטלת כדורי מתכת (הכדורים היו קטנים מסלעים ענקיים טיפוסיים, אבל בשל היותם עשויים ממתכת, היו כבדים יותר וגרמו נזק רב יותר, הם היו מפוזרים לידו על הקרקע בעשרות.....כנראה מוכנים בדיוק למצב הזה).

גם בהיותו פצוע ובכלוב, עדיין היה הענק מסוכן ביותר. בזמן קצר ביותר הוא הצליח להשליך מספר רב של כדורי מתכת, במהירות, דיוק ועוצמה שהדהימו את החבורה (ורק כדי לסבר את האוזן כמה קשה להרשים אותם בירי מרחוק, אזכיר כי הם מסתובבים, עם קשת כמו אאורוס....). בתחילה הוא התמקד ברמכים של אאורוס ובראדור ואכן פגע בהם קשה, אלא שאאורוס ריפא את "מהיר" ובראדור נתן ל"נוקמת" שיקוי ריפוי.

כשהענק, ראה את יכולות הריפוי של הקבוצה, הוא החל מנסה לפגוע ישירות באאורוס ובראדור והצליח ביתר קלות (הם היו פחות זריזים ומוגנים מהרמכים, ולמען האמת גם פחות חסונים...). הוא הצליח להסב להם נזק רב, אולם למרבה המזל, בראדור ופרנג'ין עלו על רעיון מבריק - הם הטילו לחש שכיסה את כדורי הענק בשכבה דקה של שומן חלקלק. הפעם העובדה שקליעיו היו ממתכת ולא מאבן, עבדו לרעתו. הוא שמט חלק גדול מהכדורים שהרים בכדי לזרוק, וגם אלה שהצליח לאחוז, הוטלו בדיוק קטן הרבה יותר.

בערך בזמן הזה, ז'נה הגיע לשער ופתח אותו וגונד הסתער אל תוך המבנה. הענק, ראה בכך הזדמנות להיחלץ ממצב הביש (מה שהחבורה לא ידעה, שהוא היה ממש נואש, וחשב ביאושו לנסות ללכוד את הגמד חי, ובחסות בן הערובה, לסגת מהמקום). הוא תפס את נשקו, יצא מהכלוב ורץ אל הגמד. אאורוס ובראדור המשיכו להמתיר עליו אש משמים וז'נה החל יורה חצים מתוך מסתור על הקרקע ופוגע אף הוא בענק.

רגע לפני שהענק הגיע אל גונד, פרנג'ין זימן זאב שהסתער על הענק מאחור והסיח את דעתו. הגמד תפס את גרזנו בשתי ידיו והסתער, תוך שהוא צורח יותר חזק מהגרזן ביום עצבני במיוחד, הגיע לענק, חבט בו בגרזנו והרגו.

לאחר שוידאו כי הענק מת, ערכו עליו חיפוש, והתרפאו עד כמה שניתן מפצעיהם. לאחר מכן החבורה התפצלה כל אחד לענייניו.