חלק 77: המצפה חלק ב

בשבועות הבאים דרי הרקיע ירדו אל המצפה והחלו לומדים אותו ואת סדריו, אולי בשל ידע מיוחד שהיה להם, אולי בגלל שהמצפה היה נכון לקבלם, הם לא התקשו לעשות זאת, ומצאו דברים רבים שהחבורה לא גילתה בעת השהייה שם, לפני מספר שנים.

בין היתר, דרי הרקיע הצליחו למצוא דרך להיכנס אל המבנים הרבועים שעפו באוויר מעל המצפה, ויסודן האוויר כל הזמן שינה את סדרם (תחשבו על כמה מאות קוביות שאורך כל פאה 6 מטר, עפות באוויר לכל מיני כיוונים וגבהים, ומסתדרות בכל מיני צורות ומבנים). הסתבר כי מדובר בחדרים רבועים ולא מקורים, עשויים מחומר שנראה כמו ספק אדמה ספק מתכת. התקרה של כל חדר כזה הייתה מעין עדשה שנוצרה מאויר שנדחס ברמות שונות על ידי יסודן האוויר, וכך נוצר אפקט הגדלה אופטית כמו בעדשת זכוכית.

בכל פעם שמישהו נכנס לאחד מהחדרים האלה, יסודן האוויר דאג להעלותו לגובה של כמה מאות מטרים, כך שהשוכן בו יוכל להביט כלפי מעלה. למרות מזג האוויר ההביל והעננות הרבה מעל הג'ונגל, נראה שבאורח פלא, מעל החדר בו שוהה מישהו, יש מעין "מסדרון" של אויר צלול המאפשר צפייה לגובה רב. וילפריד ופרנג'ין בילו שם שעות רבות צופים בשמיים ובכוכבים, מגדילים את ידיעותיהם בתחום.

עד מהרה, דרי הרקיע התמקמו במצפה והעבירו אליו את חפציהם (זה לא היה קל, אולם נראה שאיך שהוא יש להם יכולת הסתגלות וגמישות מחשבתית עצומה - מרגע שהתמסרו לעניין, הייתה זו התמסרות מוחלטת! שעזרה להם להתגבר על כל קושי. כמובן שהם מידי פעם יצאו ל"חופשות מאורגנות" על אי הרקיע, שם חיכה להם אאורוס, מוכן תמיד למסיבות......).

החבורה שהתה מספר חודשים במצפה וסביבתו, כאשר רוב הזמן וילפריד חוקר את שניהם. בין השאר הוא ניסה לברר את ההרכב של יסודן האדמה (שהוא למעשה המבנה התת קרקעי של המצפה) אולם לא כל כך הצליח.

לאחר שוילפריד בא על סיפוקו (או יותר נכון נמאס לו והוא הבין שיותר ממה שהוציא ממני לא יוציא), וכל שאר בני החבורה עשו את שרצו לעשות (בנית חפצים קסומים, תכשירים אלכימיים, אימונים וכד'), הם המשיכו למשימה האחרונה - להתייצב בפני אדון הג'ונגל, לקרוא בשמו, ולנצח אותו במשחק החביב עליו.