חלק 51: מצודת פקמד

לאחר שהחבורה סיימה לנוח ולהתחזק, הגיע שעתה של המשימה הבאה. הדרואידית והמונג הזקן אישרו את דבריו של הדרקון על המשימה הבאה - "גירוש שוללי החופש מהג'ונגל" - גירושם של אלה שהשתכנו במצודה של פקמד ועסקו בלכידה של חיות ויצורי יער למען מכירתם בעמק הוואקפיר. החבורה החלה לנוע מערבה לכיוון המצודה, מלווה בדרואידית ובמונג.

המסע מערבה, על גבי האגם המת היה קצר יחסית, שכן האגם/ביצה המת הצטמצם באופן משמעותי (ונראה היה שהוא כל הזמן ממשיך להצטמצם), וגם עיוות הזמן שנבע ממנו. כעבור מספר שבועות, החבורה הגיעה לצד השני וכעבור מסע רגלי של כמה שבועות נוספים, הם הגיעו לקרבת המצודה.
כשהגיעו מקום אותו ראו לאחרונה לפני מספר שנים, לא הכירו אותו כלל. ראשית, במקום הג'ונגל הסבוך שהקיף את המקום, הייתה שם קרחת ג'ונגל שדמתה לביצה טובענית בקוטר של כחצי ק"מ (מתוך הביצה צצו גדמי עצים שנכרתו, כך שהיה ברור לעין שאזור הג'ונגל הזה בורא, ובהיעדר עצים, הפך לאזור בוצי טובעני).

במרכז הביצה עמדה המצודה. לא היה זה מבנה עץ מאולתר וארעי אלא מצודה של ממש - מבנה רבוע מוקף חומות העשויות מלבני חימר צרופות ומסביבן חפיר עמוק מלא מים. הדרואידית הפכה לציפור ופרנג'ין ליסודן אדמה וערכו סיורים מעל ומתחת למבנה ועד מהרה גילו את מתארו ועוד פרטים.

חומת המבנה הייתה חומת סוגרים. רובה הייתה עשויה מלבני חימר מיובשות. שדי להגן עליה מהגשמים היא צופתה כולה בלבנים צרופות (הערה קטנה, כדי לאסוף כזאת כמו של חמר בשביל כל כך הרבה לבנים, ואז להשיג כמות חומר תבערה מספיקה כדי ליבש את חלקם לצרוף אחרות, בלחות והרטיבות של הג'ונגל, היה צורך או באמצעים קסומים רבי עוצמה, או בכמות עבודה והשקעת אנרגיה בלתי נתפסת, אבל השחקנים כמובן לא שמו לב לפרט הזה, או שמו לב והתעלמו....אויה אויה...וכל זה).

אורך כל צלע בחומה היה כ-100 מטר. גובה כ-10 מטר; עובי של 10 מטר עם חלל בעובי ממוצע של 5 מטר בתוך החומה. חלק מהחלל בחומה היה מלא עפר ואבנים וחלקו משמש חדרים לאכסון מזון ציוד ומגורים (סה"כ 10 חדרים רבועים בגודל של 3*3 מטר)). מסביב לחומה היה חפיר בעומק 12 מטר ורוחב של 15 מטר, מלא במים ותנינים. על החומה היה מעקה עץ ובו חרכי ירי מוגנים בדלתות הרמה כבדות. את החומות כיסו רשתות חבלים שבהם שזורים יתדות עץ ומתכת. הם נמתחו מהחומות אל עץ גדול שהיה במרכז המבנה וכך יצרו רשת ענקית שמשמשת חופה למבצר (עולם שבו יש המון יצורים מעופפים אתם יודעים....). בכל אחת מפינות המבצר היו מגדלי שמירה - מבנים רבועים ברוחב של כ-7 מטר וגובה של כ-15 מטר.

השער - נמצא בצד המערבי, במרכז החומה. זהו שער עץ ברוחב וגובה של כ-6 מטר. ממנו יצא גשר עפר שכיסה את החפיר והמשיך לדרך מרוצפת לבנים החוצה את קרחת היער הבוצית עד גבולה המערבי (שוב, כדי לרצף דרך רחבה באורך של חצי ק"מ היה צריך כמות עצומה של לבנים צרופות....).

במרכז המבנה כולו (בתוך החומות), עמד עץ ענק שהתנשא לגובה של כ-100 מטר. קוטרו כ-20 מטר. והיו עליו מבני עץ תלויים וחצובים בתוכו. ככלל בגובה של כל 15 מטר הייתה מרפסת עץ תלויה עליו. מענפי העץ השתלשלו סולמות חבלים שהיו ברוב היום מגולגלים ורק בעת הצורך הורדו למטה לצורך טיפוס.

בתוך המצודה, בצמוד לחומה הדרומית היו 5 מבני עץ בגודל של 30 על 30 כל אחד וגובה 10. כמו כן היו שם מספר כלובים עם ציפורים טרופיות צבעוניות מכל מיני סוגים.

המבנה היה מצויד ושמור היטב - על כל מגדל הייתה באליסטרה קטנה, ולאורך החומות הוצבו רובי קשת כבדים על חצובות, מוכנים לירי. עשרות שומרים סיירו כל הזמן על החומות המגדלים ומרפסות שעל העץ (ששימש ככל הנראה כמצודה פנימית למבצר).

לאחר שתצפתו על המקום עוד כמה ימים, הסתבר שסה"כ המצודה מכילה כ-200-250 פרטים. מתוכם כ-50 יצורי סרע-בורקחאד (יצורים גדולים מעט מבני אדם שנראים כהכלאה בין דוב לבני אדם, חמושים באלות וגרזינים ונושאים מגיני ענק, תיאור יגיע בהמשך, 50 לוחמים שנראו כבני אדם עם דם לא אנושי (אוזניים מחודדות, פנים גסים מהרגיל, עיניים אדומות, עור מעט אפור ומחוספס יותר), וכ-50-100 עבדים, רובם בני אדם אבל בהם כמה גמדים והוביטים (ואני יודע פרנג'ין, אני משכתב קצת את ההיסטוריה, אבל אם היית לומד היסטוריה בכל הרבה שנים כמוני, היית יודע, שזה רק מעיד על מידת המקצועיות והאיכות שלי כהיסטוריון....).

סדר היום של המצודה היה קבוע - בבוקר היו השומרים מעירים את העבדים והם היו קמים למלאכותיהם - טיפול בציפורים, הכנת אוכל לאנשי המצודה, מתוך הציד והמזון שנאספו בג'ונגל ועיבוד של חומרי בישום ותבלין שנאספו אחת לכמה זמן בג'ונגל (קליפות של עץ קינמון, זרעי וניל, פלפל שחור, אגוזי מוסקט, שורשי זנגביל, זרעי אניס וכד'). כל הזמן הזה היו השומרים מאבטיחים את המצודה ומידי פעם עורכים סיורים בג'ונגל שמסביבה, לצורכי אבטחה, ציד ואיסוף מזון ותבלינים.

הערה לגבי העבדים - כפי שהבהרתי לחבורה, עבדות היא דבר טבעי ומקובל בעולם והיא חלק אינטגראלי מכלכלתו. עבדים הם קודם כל כוח עבודה כלכלי. היחס לעבד משתנה מתרבות לתרבות ואדון לאדון. בניגוד לעבדים במחנה הסרע-פצדים, לא נראה היה שהעבדים סובלים מיחס רע במצודה. הם קיבלו מזון, ומים כפי צורכיהם. אפשרו להם לנוח כמות סבירה של שעות והם לא סבלו מהתעללות מיוחדת נפשית או גופנית. רובם נראו ככאלה שנולדו לתוך עבדות, וקיבלו את מצבם בהשלמה. אם כי עדיין היו עבדים, על כל המשתמע מכך....