הוק לוחם החולות

להלן תיאור הדמות של הוק, המשוחק על ידי עמרי. כפי שנכתבה על יד השחקן ואנוכי -

הוק, המכונה גם לוחם החולות (דאראן-אנאר - daran anar - כינוי של כבוד שניתן ללוחמי הספר המגנים על עמק הוואקפיר מפני פשיטות מן המדבר הסאטארי). הוא גבר אנושי בן 20. גובהו 185, והוא שוקל כ-88 ק"ג, מבנה גופו שרירי אתלטי, גוון עור חום בהיר, צבע עיניים כחול. שיערו ארוך ומקורזל, ויש על פניו זקן בן כמה שבועות. הוא נושא קעקוע של נחש קוברה על כתף שמאל וקעקוע נוסף באזור הצלעות הימני, בצורת רונה כלשהי.

הוא עוטה שריון שרשראות קל ומעליו חולצת פשתן, לובש מכנסי לבד עמידים ונועל מגפיים רכות מעור צבי. בעת רכיבה הוא נוהג לעטות כפפות עור הפוך. על צווארו שרשרת עם תליון ועל כל אחת מידיו טבעת זהב. על זרועותיו הוא נושא בגאון מספר חישוקי כסף (ולאחרונה גם חישוק זהב שהוסיף לעצמו לאחר מספר קרבות נוספים) - עיטור כבוד המציין את הקרבות שעבר (ראה כאן).

הוא חמוש בחרב ממזרית, חרב קצרה , מספר סכינים , קשת ברזל ארוכה (נשק אקזוטי מיוחד ויקר), גרזן, ונושא תמיד את חפירה ופטיש. וכיאה לארפר (אביר) וואקפירי, מיומן בשימוש בכולם ובעוד יותר מאלה.

הוק הוא בחור צעיר, אמיץ, מוכשר, ומאוד בטוח בעצמו (לעתים יתר על המידה), הכל פרי של מוצאו האצילי (ראה מיד) וההכשרה מעולה שקיבל מגיל צעיר.

הוא די אגוצנטרי באופיו ויפעל לרוב לפי מה שטוב לו, בתנאי שזה לא פוגע בחבריו- להם הוא מפגין נאמנות רבה. למי שלא מכיר אותו הוא נראה לא חברותי, אבל לאחר הכרות קצרה הוא "נפתח" יותר לאנשים ואף מצליח לספר בדיחה מדי פעם. מאמין בגישה של כבדהו וחשדהו. אחד הדברים שלמד הוא לחשוד בכולם ולהיות מוכן לאפשרות הגרועה ביותר.

מוכן לשמוע ביקורת (זה לא אומר שהוא קיבל אותה(. אם כי, כאמור הוא בעל ביטחון עצמי מופרז (ולעתים מתנשא מעט). מעדיף לדבר פחות ולעשות יותר, מה שגורם לו יחד עם בטחונו ואומץ ליבו להתנהג לעתים במעט פזיזות.

בשל הכשרתו הרבה והמגוונת וכישוריו הרבים (וקצת בשל ביטחונו המופרז), הוא מעדיף לעשות דברים לבד. הכשרתו וניסיונו לימדו אותו להיות קפדן, ולשים לב לפרטים קטנים כגדולים.

יש לו כמה קווים אדומים - הוא לא יבגוד בחבר ולא יגרום נזק מיותר וללא צורך ממשי לטבע
ולחיות. מנגד הוא תמיד ינסה לנצל יתרון כל שהוא העומד לרשותה, במיוחד בזמן קרב (הוא לא יהסס להרוג כל אויב בכל צורה או דרך אפשרית, לפעמים באופן שנראה למישהו מהצד כאכזרי במיוחד).

הוק נולד לפני 20 שנה בקהילה פאסטוראלית של בני אדם וננסים בתובראן (Tobran) שינאו (Shinau), יחידה פוליטית קטנה באזור וואטו טברינדום (=תשעת העמקים - ארץ הררית ובה תשע נהרות אדירים, מזכירה באקולוגיה שלה את האיים הבריטים, עם חברה מטריארכלית, שהיא ברובה של בני אדם עם מיעוט ננסי גדול ומשפיע - אותו חלק של העולם ממנו הגיע וילפריד ג'ונס).

הוא בן לדאורין וטאנור, בת אצולה מעמק הוואקפיר ומלומד מהאיים הלבנים. השניים נפגשו והתאהבו כאשר טאונור שירת כציר של הפדרציה של האיים הלבנים בעיר הולדתה. לאחר רומן סוער קצר, השניים הצליחו להינשא בחשאי אצל כוהן בכיר במקדש של נלפר (האל הראשי בפנתיאון של המקום). כמובן שאביה של דאורין זעם, אולם לא הוא לא היה יכול לעשות כלום בנושא - זוג הצעירים נישא במיוחד אצל כוהן שבשל נסיבות פוליטיות/דתיות אי אפשר היה לבטל את הטקס שלו. ההגנה הדיפלומטית של טאנור העניקה לו חסות מפני התנקשות או מאסר והוצאה להורג (כפי שהיה ללא ספק נעשה אם היה סתם פשוט עם). כמו כן אחיה הגדול של דאורין (ראה מיד) עמד לימינה והגן עליה. כל שנותר לאביה של דאורין הוא להגלותה אל ארץ בעלה.

גם שם לא ציפתה להם קבלת פנים חמה. הממונים על טאנור זעמו על שסיכן את שליחותו הדיפלומטית בשל התאהבות והוא לא יכול היה להישאר בארנתרון, עיר הולדתו. הוא נאלץ לנדוד לארץ רחוקה ונידחת בצפון, שם התיישב בכפר קטן בשם טאו-ליק, ישוב קטן בן כמה מאות תושבים, ששימש כ"בירה" של התובראן.

למרות האהבה הגדולה בין דאורין וטאנור ששרדה עד היום, ולמרות שהשניים הפכו עד מהרה לדמויות מרכזיות במקום (ראה לעיל), יש מידה רבה של מתח, מרירות וכעסים שנבעו מהשנים הקשות והארוכות במקום נידח ומרוחק (עבורם, כמובן, שכן הם באו משני מרכזי תרבות גדולים, הוק ואחיותיו מעולם לא חשו בזה...).

האם דאורין (Daurin), משמשת כיום כראש משק הבית של פאולשיל, שליטת שינאו (אם כי משק הבית של "ברונות" ספר כה נידחת מונה לא יותר מכמה עשרות אנשים ואחוזה בת כמה אלפי דונמים עם לא יותר ממאה משפחות של איכרים שמעבדים אותה....). בשל אישיותה, הפכה לאחת הנשים המובילות חברתית ומשפיעות באזור (לאוכלוסיית אזור הספר היא נחשבת כ"אצילה הגדולה והזוהרת מארץ אקזוטית רחוקה...."). בסתר ליבה עדיין מבכה את הגלות מבית אביה המפואר, עליו היא מרבה לספר בכל הזדמנות.....

בהיותו הבן היחיד והקטן, הוק הוא בבת עיניה של דאורין (היא באה מחברה פטריארכלית ולכן בנים "נחשבים" יותר). הם קרובים במיוחד לנוכח ריחוקו של הוק מאביו. כאשר הגיע לבגרות ורצה לצאת להרפתקאות ולהפוך ללוחם, היא הייתה גאה בו ושלחה אותו לאחיה (ראה מיד). בכך רצתה להשיג כמה דברים - להפוך אותו ללוחם כיאות למוצאו האצילי (התרבות שהיא באה ממנה, היא תרבות פטריארכלית שבה העילית עוסקת בלחימה); להרחיק אותו מה"חור" בו הם גרים; לגרום לכך שיגור במקום תרבות אמיתי, שם יתחנך ויקבל ערכים כיאות למוצאו האציל.

האב, טאנור - אדם בן 55, הוא המורה של בני האצולה המקומיים ויועץ בכיר לשליטה המקומית. הוא ציפה מבנו ללכת בדרכיו ולהפוך למלומד, אולם כשזה לא קרה התאכזב ממנו מאוד ועם השנים התרחק ממנו יותר ויותר. כאשר הוק נשלח לדרום הרחוק, הוא לא התנגד בקול (אם ברור שהדבר היה לצנינים בעיניו). מאותו יום הוא בקושי דיבר עם בנו, וכאשר יצא לדרך אפילו לא נפרד ממנו.

להוק שתי אחיות -

קאנטיר (Kantir) - אישה בת 28, לוחמת מעולה, פקחית כאביה וערמומית כאימה. שד משחת, כאריזמטית מאוד, בעלת חוש הומור מפותח וכובש, וחובבת מתיחות מושבעת (אחיה הקטן היה אחד מהקורבנות הראשיים למתיחותיה...). כאשר הוק עזב, היא החלה מחזרת אחר בנה היחיד של שליטת תובראן נארישל הסמוך, ולפי היכרותו של הוק אותה, כיום היא כנראה אשתו ויורשת התובראן. מאז ומעולם הוק קינא בה (הן בשל יכולותיה כלוחמת והן בשל קרבתה לאביהם, שהיא ללא ספק הבת המועדפת עליו, ועליה הוא מעולם לא כעס על שלא הפכה ל"מלומדת"....).

דאוטי (Dauty) - אישה בת 24, מגיל צעיר הייתה בת לוויתה של יורשת העצר פאולשיר שלימים הפכה לשליטת שינאו. כמנהג המקום, בהיותה אישה ובת לוויה לאצילה היא הפכה ללוחמת. כיום היא עדיין אחת מבנות לווייתה של השליטה ומשמשת במגוון תפקידים פיקודיים בעת הצורך (בעיקר עומדת בראש סיורים חמושים בגבולות התובראן). עדיין לא נישאה (בעיקר בשל השפעת אימה שפוסלת כמעט כל מועמד).

עד גיל 14 הוק גדל בביתו בצפון. בגיל זה החליט כי הוא רוצה לדעת עוד על העולם וליצור לו שם המתאים לכישוריו ויחוסו (במידה מסוימת הדבר נבע מקנאה באחותו הגדולה ורצון להתעלות עליה, דבר שהיה ברור לו שלא יוכל לעשות כל עוד הוא נשאר במקומו). לאחר שסיפר זאת לאימו היא הציעה לשלוח אותו לאחיה ה"עגור" (ראה מיד). הוא הסכים בהתלהבות והתכונן למסע. מי שלא התלהב היה אביו, אולם הוק לא שעה לו (דבר שקצת החריף את הקרע ביניהם). לבסוף לאחר חודשי הכנה הוא יצא דרומה יחד עם קבוצת סוחרים. אימו התריעה בפניו שעד שיגיע לדודו אסור לו לגלות מיהו.

חלקו הראשון של המסע לא היה מלא באירועים מיוחדים - הם נעו לכיוון דרום מערב, לאורך נהר הגוט - אחד מתשעת יובליו של נהר הרוליין (Rolayn). לאחר מספר חודשי מסע הגיעו לנהר הרוליין עליו שטו עד לים. משם הפליגו דרומה באונייה עד למפרץ אורלדן בו שוכנת אורלדאן, אחת היחידות הפוליטיות הגדולות בעמק הוואקפיר (היחידה בה סבו הוא אציל בכיר).

שם הוא כמעט ונמכר לעבדות על ידי סוחרים ממולחים, אולם הצליח להימלט ברגע האחרון בעיקר בעזרת טולניר, שכיר חרב טוב לב, בן אצולה עני למשפחת אצולה זוטרה שירדה מנכסיה. טולניר הסכים לקחת את הוק הצעיר ליעדו. הם עלו על ספינה ששטה דרומה, דרך התעלה הגדולה אל נהר הוואקפיר ומשם מערבה ודרומה. לאחר כמה שבועות ירדו בגדתו הדרומית (מדובר בנהר ברוחב של כמה מאות ק"מ! - כמעט ים!), משם המשיכו ברגל במשך עוד כמה חודשים.קצת אחרי כשנה מהרגע בו יצא מהבית הגיע הוק למצד פאל ואל דודו.

דודו של הוק מצד אימו ומפקדו כיום הוא - לאקהין גו קאטאלנטאל טארסאן (Lakhin go Katalntal Tarsan="לאקהין, העגור חסר הבית" המכונה בפי כל, "העגור") - חצי אלף, בן 80, בן ממזר של נארמיש, הדסוק (תואר אצולה בכיר מאוד) של פאלראק (אביה של דאורין), ונטשיהריאהרה, אלפית, דרת אדמה מעמק נהאראן. את ילדותו ונערותו בילה מעבר להרי נהאראן, הרחק מעמק הוואקפיר ובית אביו.

לפני כחמישים שנה הגיע לשרת את אביו (אז בן כ-45), במלחמת הלגה הגדולה (מלחמת גוג ומגוג שהתרחשה במשך כמה עשרות שנים והסתיימה סופית רק לאחרונה). בזכות כישוריו כלוחם ומצביא, הפך להיות אחד המצביאים הראשיים במחנה אביו והוביל אותם לניצחונות רבים ביבשה ובנהר.

המשימה הראשונה שהוטלה עליו מיד עם הגיעו, הייתה להגן על דאורין, הפעוטה (שהייתה מיועדת להינשא לאציל בכיר אחר, כחלק מעסקה פוליטית סבוכה וחשובה). לשם כך הם נשלחו בחשאי למצודה ובליבה מגדל כביר מימדים. לרוע המזל האויב גילה את מיקום הנסיכה ושלח כוח פשיטה למקום. בדרך פלא שלא ידועה עד היום, לאקהין הצליח לחלץ את דאורין מגג המגדל הנצור, וזכה בשל כך לכינוי - גו-טארסאן - העגור (על שם אגדה עתיקה שגיבורה הוא לוחם היכול להפוך לעגור והציל פעם נסיך תינוק מלב מגדל בוער). מאז, נפשו נקשרה בזו של הנערה והיא הפכה לבבת עינו (הרבה יותר מסתם אחות קטנה). בדרך לא דרך הם שמרו על קשר גם לאחר הגלות של זו.

כאשר דאורין הסתבכה בפרשת הנישואים האסורים, הוא עמד לצידה והגן עליה (הייתה זו אחת הסיבות שבשלן, הנישואים נותרו בעינם). אביו לא היה יכול לעשות לו כלום באותה עת, בשל מעמדו של לאקהין כמצביא, אולם הוא לא סלח לו. לימים דאג שיישלח למשימת התאבדות במדבר.
לאחר שלאקהין גילה את המזימה הוא כעס על אביו ונשבע כי לא ישתייך עוד לביתו (מאז הוא

מכונה - קאטלאנטאל = "חסר הבית"). הוא הפך שכיר חרב וקיבל על עצמו את הפיקוד על מצד פאל - מצד ספר דרומי הרחק הרחק מהדסוקאד של אביו, מקום בו התרבות הוואקפירית נגמרת ומתחיל המדבר הסאטאטרי הגדול. כיום הוא מפקד שם על כוח שכירי חרב בן כמה עשרות לוחמים, כולם פליטי המלחמה הגדולה ותוצאותיה כמוהו. משימתו היא בעיקר הגנה על בני המקום מפני מפלצות הבאות מהמדבר, ולהגן על הסוחרים המגיעים למקום לסחור עם שבטי הסאטארים השוכנים בצפון המדבר.

כמובן שהעגור, קיבל את הוק בחמימות רבה (דאורין הייתה הרי בבת עינו, והוא נמצא ב"חור" הזה שנים רבות בבדידות רבה). הוא לקח אותו תחת חסותו ולימד אותו את דרך הלוחם ולימים אף העניק ללוחם הצעיר את התואר ארפר (מקביל ל"אביר" בעולמינו), עם הגיעו לבגרות הוק הפך ליד ימינו וסגנו של דודו המהולל.

לפני כשנה, הוק יצא לדרומה למסע אל הערבה שמדרום למדבר, מלווה בשני גששים סטארים. במהלך המסע הוא פגש בחבורה והצטרף אליה.