חלק 53: להתמקח עם אריה

הימים עברו בשגרה של המתנה ותצפות על המצודה ואנשיה. כעבור כמה ימים הגיעה חבורת סיור, ובראשה סרע-בורקחאד שאי אפשר היה לפספס - הוא דמה ברוב הפרטים לבונגרא (אם כי צריך לזכור, שזו פעם ראשונה שהחבורה נתקלה ביצורי סרע כאלה, וכמו שאתם יודעים בפעם הראשונה "כל הסינים נראים אותו דבר..."). אלא שהוא היה יותר גבוה, יותר שרירי, ומרשים יותר באופן כללי.

הוא היה לבוש שריון עור ומתכת. בשמאלו אחז קרדום ענק, ובימינו מגן עץ ומתכת ענק, שאליו ממוסמרים כמה עשרות חלקי גוף מיובשים (גלגלות זעירות, ידיים, כפות רגליים, זרועות וכד'). על אוזנו הימנית היה עגיל זהב מרשים בגודלו. הוא היה חמוש מכף רגל ועד ראש - מלבד הגרזן היו עליו סכינים מגדלים שונים, גרזיני הטלה, רובה קשת וחצים, כוכב ערב, שרשרת אימתנית ועוד. על צווארו ענד ענק זהב שהושחלו לתוכה כמה עשרות אזניים אנושיות וביניהן צמידי כסף וזהב של לוחמי הוואקפיר, כמו אלה שאאורוס ענד (החבורה הבינה מיד, כי מדובר בזלזול בלוחמיו האנושיים של עמק הוואקפיר, אותם הרג, ואז ענד את עיטוריהם בצורה מעליבה על שרשרת, לצד אוזניהם, ולא על הזרוע או על הראש כפי שמקובל אצל לוחמים אלה). בראדור ניסה לספור את האוזניים ויותר חשוב את הצמידים, וכשהוא הגיע ל-3 צמידי זהב (שכל אחד מהם שווה הרג להרג של 100 לוחמים, כלומר הוא נלקח מלוחם שהרג 100 לוחמים אחרים), הוא התבלבל בספירה, ונאלץ להפסיק.

מעבר לגודל, ולעיטורים, הדבר המרשים ביותר היה הליכתו השלווה, המבט העז והאמיץ הנשקף מעיניו הצהובות, ומעל לכל הדרך בה כל מי שסביבו נהג בו - כבוד, ויראה מהולים בפחד. מיותר לציין שפרנג'ין חיפש אריה ענק מסביב, אולם לא הצליח לאתר אחד. הוא אף שוחח עם כמה חיות, אך לא הצליח לקבל מהם מידע ממוקד מספיק בכדי להועיל (כמו שאתם יודעים - לחיות הנטרפות, כל האריות נראים אותו דבר....).

החבורה תצפתה על המצודה במשך היום והלילה. למחרת בראדור וגונד, מלווים בפרנג'ין, שנע לצדם בצורת יסודן אדמה, מוסתר מעין, יצאו שוב אל המצודה וביקשו ראיון עם מנהיגם. השער נפתח והם נכנסו פנימה. פונח', אריה המדבר וכמה מאנשיו היו עסוקים בדיוק בסיום ארוחת הבוקר בחצר (לצורך הארוחה, הוקם בחצר אוהל ומתחתיו נפרסו מחצלות קש ועליהן שרפרפים קטנים עם מגשי אוכל וקנקני שתייה). אריה המדבר נתן בבראדור מבט חודר והזמין אותו לשבת.

בראדור לא המתין וניגש מיד לעניין והציע לאריה המדבר עסקה - הם יקנו ממנו את המצודה, בתמורה לתשלום הוא ייקח את אנשיו ויעזוב את הג'ונגל. פונח', חשב מעט אמר כמה דברים לאנשיו בשפה לא ברורה, ועורר צחוק בקרבם. ואז הסתכל ישירות בבראדור ושאל - "כמה את מציע?" בראדור עשה טעות והציע את מלוא הסכום שהיה ברשותם - כמליון מטבעות זהב (הערך של כלל המטבעות והתכשיטים שמצאו במאורת הדרקון). אריה המדבר גיחך ואמר -"זה סכום שאני מרוויח מחצי שנה של שהייה פה, ואני מתכוון לשהות פה הרבה שנים...., אם אתה רוצה באמת לרכוש את המקום, ושאני אפנה אותו, אתה חייב לתת לי סכום גדול פי כמה" (ואם אתם מתפלאים על השפה הרהוטה, אז זו לא טעות קולמוס שלי, הוא אמנם דיבר בקול מחוספס ואף וולגארי, אבל בסך הכל, הסאטארית המדוברת בפיו הייתה טובה למדי, מה שהעיד על שנות לימוד ארוכות, או ניסיון רב בדיבור עם אנשים רמי מעלה ובכל מקרה על אינטליגנציה גבוהה).

בראדור ניסה לשכנע את האריה לחזור בו, אולם הוא נראה רציני מאוד (ככל שהשיחה התקדמה, התברר שהוא באמת שקל ברצינות את ההצעה, ובמידה רבה של וודאות, ניתן היה להבין, שתמורת הסכום הנכון, הוא אכן היה מוכן לעשות עסקה, אלא שה"סכום הנכון" היה באמת גדול פי כמה מזה שבידי החבורה. עכשיו גם החבורה החלה להפנים את העושר העצום שפקמד הארוך צבר בשנות השהייה שלו כאן). לאחר עוד כמה חילופי דברים, אריה המדבר אמר כי ברצונו לסיים את השיחה. אנשיו ליוו את בראדור החוצה. והוא חזר לשאר הקבוצה ועדכן אותם במתרחש.