חלק 50: הוא קוסם

אחרי מות הדרקון, הדרואידית נגשה אליו, ועשתה פעולה כלשהיא שהחבורה לא ראתה מהי. בינתיים, בני החבורה טיפלו במי שהיה זקוק לטיפול מידי. לאחר מכן הם החליטו לנוע למאורת הדרקון, שם התכוונו לנוח (הדרואידית גם רצתה לבדוק את שלום המונג הזקן, לו קראה אביה). בדרך לשם, בני החבורה שוחח מעט עם הדרואידית. מכיוון שהיא ככל הנראה ידעה מי הם, הם לא הציגו עצמם. כשהם ניסו להוציא ממנה את שמה, לא נראה היה שהיא מבינה את המושג כלל. כששאלו "מה את?" אמרה "מונגית כמובן? לא רואים?". כמו כן היא התייחסה אל המונג הזקן כאל אביה, כך שנראה היה שהיא משוכנעת שהיא אכן מונגית.

בהגיעם לקרבת מאורת הדרקון, הדרואידית אספה את המונג הזקן ולקחה אותו אל מאורת הדרקון, בעוד החבורה כולה מתמקמת שם (גם למונג לא היה שם בשפה אנושית או דמוי אנושית, כדרכם של חלק גדול מהמונגים). החמוס הקטן ששמר על המונג, כל הזמן עקב אחריהם כשהוא נצמד במיוחד אל ז'נה, שהחל מתיידד איתו מאוד. בימים לאחר מכן, החבורה, נחה, התאוששה ובעיקר איכלה את החוויה (בעיקר בראדור, שסירב להאמין שהם הרגו דרקון והיה בטוח שמדובר בתרמית כלשהי).

בזמן הזה, הדרואודית סיפרה להם כי היא ואביה נשלחו על ידי הג'ונגל להודיע להם על המשימות שעליהם לבצע. לפני שהצליחו להגיע למצפה, הדרקון הירוק לכד אותם וכלא אותם במאורתו. הוא פצע אותם קשה ועינה אותם ארוכות. הוא הטיל עליהם לחשים משונים וסימם אותם בחומרים שונים. כך הצליח להביאם למצב תמיד על סף מוות ועילפון, שמנע מהם כל סיכוי לנסות ולברוח. במצבם זה הוא גם הצליח להוציא מהם באמצים שונים את המידע שביקש - המשימות הבאות של החבורה.

למזלם הרב, המונג הזקן קיבל חזיון על כל משימה בנפרד, ורק שאחת הסתיימה או הייתה קרובה לסיום, הוא קיבל מידע על הבאה. כמו כן הדרקון היה זקוק לדרואידית שתתרגם לו את דבריו (כדרכם של רוב המונגים, לא ידע לדבר כלל בשפת בני האדם - רק פרנג'ין והדרואידית יכלו להבין את שפתו המונגית, שהייתה מורכבת משירה, ריקודים, הבעות פנים, סימני ידיים וציורים). לכן הוא השאיר את שניהם בחיים כל כך הרבה זמן.

היא חזרה והודתה לז'נה, על שטרף את הקלפים והחליט ללכת למאורת הדרקון. היא אמרה כי המצב השפיע במיוחד על המונג אביה, שכן למונגים אין תפיסת זמן כמו של גזעים אחרים. מבחינתו, ההווה הוא כל מה שקיים. מושגי העבר והעתיד כמעט אינם קיימים אצלו. לכן כאשר הוא נמצא בכלוב "כרגע" מבחינתו זה מצב נצחי שיימשך עד אין קץ - מה שהביא אותו לכדי ייאוש ודעיכה רוחנית איטית ומלאת יסורים. רק מאמצי הדרקון הצליחו להשאירו בחיים אך גם אלה לא היו מועילים לאורך זמן.

לאחר שהסבירה זאת, היא הורידה מעל אצבעה טבעת עשויה עץ ונתנה אותה לז'נה - "זוהי מתנה צנועה, על שהצלת את אבי ממוות ביסורים ובטרם עת". בתחילה ז'נה לא הרגיש נוח לקחת את הטבעת, אולם הדרואידית עמדה על שלה והוא ניאות. כשענד את הטבעת חש מלא חיים יותר מבדרך כלל. הוא פנה אל הדרואידית, הודה לה היא המשיכה ואמרה "אנא, אם יש דבר כלשהו נוסף שאני יכולה לעשות כדי לגמול לך בקש ממני ואנסה לעשות זאת". ז'נה לא היסס וביקש ממנה לעזור לו למצוא את התיק שלו. כל הדמויות האחרות נאנחו עמוקות וסטרו לעצמם על המצח....אולם הדרואידית כרעה ברך, הרימה מעט את ראשה, כאילו היא מקשיבה למשהו ואז הסתכלה עמוק בעיניו של ז'נה ואמרה - "אני מבטיחה להקדיש את חיי כדי לעזור לך למצוא את תיקך".

בחיפוש יסודי שערכו במאורת הדרקון, מצאו עוד שיקויים ומגילות. רובם מעשה ידיו של אוטארפור (מה שגרם להם לנחש שהדרקון הירוק, היה שותף להריגתו של אוטארפור במהלך המלחמה בסרע-פצדים). והם חולקו בין בני החבורה. בראדור, שספר את האוצר עד המטבע האחרון, גילה שמדובר במליוני מטבעות והתחיל לחשוב על דרכים לקחת את כל העושר הזה. אך עד מהרה התייאש, שכן איש מהחבורה לא הקדיש לעניין מחשבה. יותר מכך איש מלבדו לא התרגש מהעושר הרב -

צריך לזכור שכולם גדלו בסביבה מבודדת שבה לכסף לא היה ערך. הם ידעו מה זה "כסף" מכל הסיפורים ששמעו מאז ילדותם, אבל מעולם לא באמת השתמשו בו, לא נזקקו לו, ומעולם לא ראו אחרים עושים בו שימוש כלשהו. ולכן באופן אבסורדי, לא באמת היו מודעים לערך העצום של האוצר שבידיהם. יותר מכך, למרות שהשחקנים ידעו בדיוק מה המשמעות של אוצר בסדר גודל כזה, הם שיחקו את "חוסר הכבוד לכסף" בצורה מעולה - בכל פעם שהכברתי בתיאורים על כמות האוצרות שיש שם, הם רק הסתכלו עליי במבט תמוה ובינם לבין עצמם אמרו - "חשבנו שבמאורה של דרקון יהיו אוצרות כבירים, זה כל מה שיש? כמה שיקויים, מגילות וקצת מטבעות מתכת ואבנים צבעוניות, איפה האוצר של הדרקון". הגדילו לעשות גונד שהציע לתת את הכל לגמדים ואז לשלם להם עוד כדי שאולי יסכימו לעשות מחלק מזה נשקים ושריונות, וז'נה שאמר "אבל לדרקונים אמור להיות אוצר עצום ופלאי מעבר לדמיון של כל בן תמותה, איפה האוצר האמיתי?, איפה כל ה...." (תשלימו בעצמכם.....).

בשבועות שחלפו לאחר מכן, המונג הזקן התאושש. באחד הימים הוא כינס את החבורה וביקש לדבר אל כולם (כמובן שהוא דיבר ב"שפת המונגים" כשהדרואידית מתרגמת). הוא הודה לז'נה על שהציל את בתו הדרואידית והעניק לו חליפת שריון דומה לזה שהוענקה בעבר לפרנג'ין ופלגטון (חולצת שרשראות עשויה מעץ קסום. חזקה ביותר ועמידה מאוד בפני מכות מחד, ועם זאת קלה גמישה ועדינה כך שאין ללובש אותה כמעט שום מגבלות תנועה).

הוא הוסיף ואמר כי בימים האחרונים נגלו לו שאר המשימות (ככל הנראה מכיוון שהדרקון חוסל ולא הייתה סכנה שהוא יגלה את כולן). למען הסדר הטוב והזיכורון, אני אפרט את כולן (כולל את אלה שכבר בוצעו) -

1. "השבת הגזלה לנגזל" - להשיב לגמדים את מאורותם שנשדדה על ידי שד האש. משימה שבוצעה (וכדי להיות הוגן לז'נה, אני חייב להשמיע את קולו - "מה בוצע" איך בוצע? - התיק שלי הושב לי? אתם רואים פה תיק? יש עלי תיק? - צחוק מהעבודה, זה מה שאני אומר, עד שאנחנו מקבלים משימה אחת באמת ראויה מה אנחנו עושים? הולכים ומבצעים את הדבר הלא נכון - חבורת גיבורים, שוחרי צדק וטוב ע'אלק.....").

2. "הושעת הנאמנים" - הצלת רמכי הרוח מאימת הענק משימה שבוצעה גם היא (או כמו שזנ'ה היה אומר - " מה בוצע? איך בוצע? אני נאמן לתיק שלי ולחבורה ועדיין לא קיבלתי אותו, צחוק מהעבודה זה מה שאני אומר? לא בוצע ולא בטיח'").

3. "גירוש שוללי החופש מהג'ונגל" - משימה שנמסרה מפי הדרקון. לגרש את, פונח', אריה מהדבר, שכיר חרב שהתיישב עם אנשיו במצודה שקנה מפקמד הארוך.

4. "הרס מבצר הפולשים" - הריסת המצודה של אריה המדבר.

5. "עקירת משולש הרוע" - הרג שלושת המכשפות וחיסול כל מלוויהן ועבדיהן.

6. "שחרור המגן" - לשחרר את הישות שמגינה על תא השטח בו גדלה החבורה מפני כניסה מהאוויר. המונג לא יכול היה לפרט באיזו ישות מדובר, אלא רק איך הם אמורים לעשות זאת - למצוא 3 דסקיות מתכת, עם רונות, הצפונות במקום חבוי בביתם ולשבור אותן.

7. "מציאת משכן חדש לאש החיים התמידית והבערתה מחדש" - המכשפות הרסו את עץ החיים התמידית של הפיקסים, לקחו את האש, הקטינו אותה לכדי ניצוץ והחביאו אותו במקום כלשהו. על החבורה למצוא את הניצוץ, למצוא עץ חדש שיוכל לשמש כמשכן ולהבעיר בו את אש החיים (ורק עכשיו, הקבוצה שמה לב פתאום שבאמת אין פיקיסים, אפילו שהתחילו לקרוא בקול רם "פודינג, פודינג" שום תגובה לא באה. היחיד שהצטער באמת היה אאורוס, שנדהם ואמר "מה זאת אומרת אין פיקיסים, לא יכול להיות שאין פיקיסים....". פרנג'ין קיבל את הבשורה לא בשמחה, אבל גם לא בעצב גדול, גונד היה אדיש לחלוטין, ז'נה שמח ואמר - "יש! נפטרנו מהיצורים המעצבנים האלה - אני אומר לכם, אנשים קטנים, פטפטניים שכל הזמן מדברים על שטויות חסרות ערך ותועלת, ומחפשים אחר דברים מגוחכים - בלתי נסבל!", ובראדור - בראדור אמר משהו בנוסח - "עד שהצלחנו להיפטר מהפיקיסים המסריחים האלה, נצטרך שוב להחזיר אותם? חיים, תגיד, אתה לא יכול למצוא לנו באינטרנט שה"ם אחר? איפה מצאת את השה"מ הזה? תגיד לי, איפה?").

8. "קיצוץ כנפי האכזר" - גירוש, או חיסול הדרקון הירוק - בוצע (למרות שלפחות שני שחקנים לא האמינו שזה באמת קרה).

את החודשים הבאים בילתה החבורה באימונים, התרגעות והתכוננות לעתיד. כל אחד בענייניו. לא אלעה אתכם בכל העניינים טכניים (התכשירים של בראדור ופרנג'ין, האימונים של גונד וכד'). שלושה דברים השתנו מהותית בסוף התקופה -

ז'נה רכש סופית את היכולת להטיל לחשי קוסם. גם עתה איש לא ידע בדיוק איך ולמה, אבל מתישהו במהלך הדרך הוא פשוט הצליח להגיע ליכולת הזאת (אני מזכיר לכולם, שמאז שהוא הגיע למצפה, הוא כל הזמן חקר מגילות שונות שהיו ברשותו ושמצא שם).

הוא גם כל כך התקרב לפלאנק, החמוס האמיץ, עד שזה הפך לחיה המלווה שלו. ממש כמו ז'נה, פלאנק היה פצצת אנרגיה שידו בכל ויד כל בו. כמוהו היה פטפן בלתי נלאה וחסר כל פחד, סקרן, קצת פזיז וחמום מוח. גם הוא מחשיב את הדברים הכי פחות צפויים ומתעלם מדברים שיקירים לכולם, מאוד מעצבן אך אם זאת מאוד חביב וכובש לב בדרכו המוזרה....הרגעים היחידים בהם אפשר היה לעקוב אחריו מבלי לקבל סחרחורת, היו כשישב על כתפו של ז'נה ושאף את עשן המקטרת שזה נהג לעשון, מסתכל כמהופנט בתבניות העשן המוזרות שההוביט כה אהב להפריח.

פרנג'ין רכש את היכולת להשתנות לחיות, בטווח גדלים מסוים למשך מספר שעות ביום. בשל היותו קצת יסודן אדמה, הוא יכול היה להפוך גם ליסודן אדמה קטן לאותו פרק זמן, בניגוד לדרואידים אחרים.

אאורוס, קיבל את היכולת לזמן את "מהיר" בעת משבר. הוא החל קורא לו "בוריאס" אולם ברשותכם אני אמשיך לקרוא לו "מהיר", והוא הפך למשענת איתן בעתות צוק ומשבר לקורת רוחו של האביר (ולמונית אווירית למורת רוחו).