חלק 90: בשלישית

בלילה, הופיעה הרוח של טאקונאר שוב והייתה מרוגזת במיוחד (בני החבורה הרגישו זאת בעוצמה של גל החולשה שתקף אותם, שהיה חזק יותר מזה שבדרך כלל חשו שנתקלו ברוח). הוא טען בתוקף שהם חלפו שוב על פני בית הקברות, מבלי לנסות ולהיכנס אליו והאשים אותם שהם מנסים לרמות אותו. הוא איים עליהם שאם בפעם הבאה הם לא ייכנסו לבית הקברות הוא יבטל את ההסכם ויהרוג אותם.

פרנג'ין השיב שהם מצאו את שומר בית הקברות (בהתייחסו ליצור שתקף אותם) אולם הרוח ביטלה זאת בבוז וטענה בתוקף שמדובר בסכאג, מנהיג להקת הסרע-גורים. הוא חזר על האיום שלו ונעלם.

למרות הדברים האלה פרגנ'ין עדיין היה משוכנע, שהיצור שתקף אותם הוא הוא שומר בית הקברות ולא שום דבר אחר (אפילו שפי כבר לא הייתה משוכנעת). המונג העריך ששתי ההתקפות היו שנים מטקסי ההיטהרות עליהם היצור דיבר וכעת נותר שלישי. בשלב הזה הוא היה כל כך משוכנע בדבר, עד כי כולם ויתרו על הניסיונות לשכנעו.

החבורה נעה למקום המחנה הקודם, מתוך הנחה ששם הרוח לא תופיע, מפחד שומר בית הקברות (הרוח הרי הופיעה בכל פעם שהם עברו את האזור הזה). בדרך, צולאסיוס הותקף בידי יצור שנקרא תולעת אדמה - בני החבורה לא ראו את היצור, צולאסיוס פשוט נשאב אל תוך האדמה, והרגיש שמשהו לא ברור אוחז בו. אולם למרבה המזל פרנג'ין הפך ליסודן אדמה ויחד עם יסודנים שזימן, תקף את היצור, שחרר את צולאסיסו והעלה אותו אל פני הקרקע (זמן קצר לפני שזה נחנק למוות).

בהגיעם למקום המיועד, החבורה החליטה לעצור לכמה זמן בכדי להגות במצב. הוחלט גם שפי וז'נה יכינו כמה מגילות קסומות שיעזרו להם בהתמודדות נגד הרוח (פי כמובן התעכבה מאוד בהכנתם - הרבה מעבר למה שדרוש, שכן היא הייתה עסוקה בלפלרטט עם צולאסיוס, לרקוד עם פרפרים, וסתם לעשות מה שפי עושה בלילות - ומונתאו או נלפר או כל אל אחר יודע - אני בטח לא).

באחד הלילות, במהלך משמרת של פרנג'ין וז'נה, התגלה בפני החבורה דמות בגודל אדם עם ראש של פיל. הדמות השמיעה קולות משונים והציגה עצה כשומר בית הקברות. הוא אמר שעליהם לעשות כל מה שהוא אומר בכדי להיכנס לבית הקברות לפילים. ז'נה ופרנג'ין היו משוכנעים שזו פי שמבצעת מתיחה כלשהי. האמת היא ש....אז זהו - כדי שצולאסיוס פרנג'ין לא יצעקו עליי שאני מגלה "סודות" של שחקנים אחרים, אני לא אגיד את האמת, למרות שכולם, אבל כולם יודעים אותה, ומי שלא יודע, זה רק נובע מסיבות טכניות - אם הוא היה באמת הדמות - הוא היה יודע......

שבוע עבר בהכנות, לימוד וכתיבת מגילות (כלומר פרנג'ין, וילפריד וצולאסיוס התכוננו ולמדו, ז'נה נח, עישן ושתה תה עם סרובדאס, ופי הייתה עסוקה בעיטור דפי המגילות בפרחים קטנים כהכנה לדבר האמיתי - או כמו שפלאנק אמר, באחת מאלף הפסקות העישון שהוא וז'נה עשו במהלך כתיבת המגילה שלהם -"איזו בחורה - פשוט תכתבי את המגילה, מה את מקשטת אותה, יו הבחורות האלה! לא ישנה מה? הלילה בוס הלילה.......").

במהלך אחד הלילות היצור המעופף עם חרוט הקור (שומר בית הקברות/סכאג או מי שהוא לא יהיה), תקף שוב - הוא התחיל בלחש הקור שלו, ופגע קשה במיוחד בצולאסיוס ופרנג'ין, שנשארו בקושי עומדים. פי נפגעה קשה אף היא, ולשנייה נראה היה שהיא מתמוטטת חסרת הכרה, אלא שאז לפתע היא נעלמה באורח פלא. בינתיים היצור החל יורה חצים מהאוויר והחל להתיש את החבורה בירי חצים, צולאסיוס ויל, וסרבודוס התחילו לרפא, פרנג'ין החל מזמן יצורים, והתכונן לירידה של היצור אל הקרקע (הוא עף מחוץ לטווח בו המונג יכול היה לזמן).

בשלב כלשהו, כאשר סכאג הרגיש שהתיש את החבורה מספיק (אפילו פרנג'ין נפצע קשה מהקור). החבורה הותקפה על ידי 12 סרע-גורים שהסתערו מכל הכיוונים, נשמעים להוראותיו של היצור המעופף. פרנג'ין הטיל מסביב לחבורה לחש שגרם לעשב לצמוח ולהפוך לסמיך במיוחד, וכך יצר מעין גדר שיחים/קוצים מאולתרת שמנעה מהיצורים לתקוף את החבורה מטווח קרוב. הוא הקפיד ליצור אזור אחד קטן פנוי ששימש מעין "פתח" ב"גדר" המאולתרת - שם עמד מל, חוסם בגופו את הסרע-גורים. בינתיים הוא שילח את הזאבן והיפוגרפים שזימן מבעוד מועד בסרען. כל הזמן הזה, ז'נה ירה מתוך המסתור בעשב מחוץ לאזור ה"מגודר".

הסרען השליכו חניתות על הקבוצה אולם לא פגעו. לאחר רגע, בוגלאגו, ששנא יצורי סרע, זינק בזעם החוצה והחל תוקף. בשלב מסוים צולאסיוס זינק מעל ה"גדר" והצטרף אליו (שניהם עמדו ליד מל והיצורים המזומנים).

הקרב היה קשה, אולם לאט לאט, הסרען על הקרקע חוסלו. אולם היצור המרחף בשמיים המשיך לפגוע בחציו האימתניים ולגרום נזק. כדקה לאחר תחילת הקרב הופיע לפתע פי ממרחק, מעופפת באויר, פצועה קשה אך חיה. היא הטילה לחש כלשהו על היצור והוא נמלט מהמקום. על הקרקע נותרו שלושה סרע-גורים בחיים, ובראותם את מצבם הנואש הם נמלטו.