לוברה דהאג - "הערבה הגדולה"- רקע כללי

זו הזדמנות מצוינת לספר על הערבה ביתר פירוט ממה שנעשה עד כה. אז הנה........

1. שם -

לוברה דהאג (Lovra dahg - בסאטארית - "הערבה הגדולה"). השם קרוי על שם אפיון אזור. מכיוון שאין תרבות של ממש במקום, תושבי עמק הוואקפיר והמדבר הסטארי הדביקו לו את השם - שפירושו כאמור - "הערבה הגדולה". הוא משמש בעיקר בקרב יושבי המדבר הסאטארי ועמק הוואקפיר, אולם לאחר מאות שנים של מגעים עם יושביו התבוניים של האזור גם הם מכנים אותו כך.

יש כמה שמות נוספים אולם אלה בשימוש מאוד מועט - אנשי הסוס מכנים אותו - וונטש קטאן - עיוות של "בית השמיים" בסאטארית. במקורות ספרותיים אחדים בעמק הוואקפיר הוא מכונה פאלאן אאורגט (="ארץ אנשי השוליים").

2. אקולוגיה -

2.1. כללי - הערבה היא רצועה מישורית צרה וארוכה המשתרעת על פני מליוני קמ"ר. גבולותיה הם - הג'ונגלים של לאלאג מדרום, ממערב הרי נהאראן, מצפון - המדבר הסאטארי הגדול, ממזרח - נהר הפאלנוט והרי שיראן. אין לה יחידות משנה גיאוגרפיות.

2.2. טופוגרפיה - מישורית כמעט לחלוטין. מידי פעם יש תילים טבעיים, או תילי סלעים בגובה כמה עשרות מטרים. גובה מעל פני הים - 0 פסגות מרכזיות - אין. ואדיות ועמקים מרכזיים - אין.

2.3. גיאולוגיה - הסלע הדומננטי הוא גיר. האדמה הדומיננטית היא חול וגיר. אין כמעט מינרלים ומחצבים. יש מעט פעילות וולקנית - מעט גייזרים, מעט ביצות וולקניות - שמורכבות מבריכות של בוץ רותח; וכמה בארות טרמיות - חורים באדמה שמהם יוצאת לבה.

2.4. הידרולוגיה - נהרות ונחלים (אורך בק"מ, רוחב ועומק ממוצעים במטרים) - כולם תת - קרקעיים זורמים אל הוואקרפיר. אגמים גבים ובריכות (מימדים בק"מ אלא אם כן מצוין אחרת) - כמה אלפי ברכות שהם הוא היקוות של מי גשם הוא פעפוע של אחד הנהרות התת-קרקעיים.

2.5. אקלים - 4 עונות, קיץ ואביב שנמשכים כל אחד כ-4-5 חודשים וחורף וסתיו קצרים בן חודש-חודש וחצי כל אחד. הטמפ' נעות בין 20 מעלות בחורף ל-40 בקיץ, יש כ-1200 מ"מ של משקעים המתרכזים בעונת החורף. הראות מצוינת מלבד סופות אבק ספורדיות וענני אבק העולים מעדרי הענק של בהמות שונות.

2.6. צמחייה - סוואנה כמו אפריקאית -

הצמחייה השולטת היא עשבים על כל סוגיהם. כמובן שבשל סיבות אקולוגיות (אדמה, מים, כיווני רוחות, תנועת חיות וכד'), צפיפות העשבייה משתנה ממקום למקום. רוב הערבה נדמת לים עצום של עשב כאשר מידי פעם מתגלות קרחות (בעיקר בשנים שכונות או במקומות שנרמסו/נאכלו על ידי עדרי חיות גדולות) ומנגד אזורים בהם העשב מגיע לגובה של כמה מטרים. הצבע גם הוא משתנה בן צהוב אפור לירוק בהיר.

יש מעט דגנים - שעורה וחיטת בר, ופרחים האופיינים לסוואנה. כמו כן קיימים שני סוגי עצים עיקריים - עצי שיטה ובאובאב חלקם בגודל רגיל, חלקם ענקיים (מגיעים לגובה של עשרות מטרים).

2.7. חיות נפוצות-

טורפים עיקריים- סוגים מסוימים של קופים, סמורים, אריות, נמרים, טיגריסים וברדלסים.

בהמות -חזירי בר; חזירי בר לבנים (חזירי ענקיים, דו-ראשיים עם כוחות קסומים), אנטילופות, אנטילופות טאליניות (אנטילופות ענק), צביים, ראמים, ראמים אדומים (ראמי ענק) , יחמורים, באפולו, ואיילים מכל הסוגים, פילים, פילים ורודים (פילי ענק, בעלי כוחות קסם), ג'ירפות, חמורי בר, סוסי בר (אמיתיים) סוסי רהב (סוסי ענק), קרנפים, קרנפים כחולים (גרסא ענקית) ועוד.

נברנים - מכל הסוגים - חולדות, עכברים ארנבים, ירבועים, שפני סלע, סנאים, חפרפרות, חולדים וכד'.

קופים - בבונים, בבונים סגולים (בבוני ענק בעלי יכולות קסומות).

כלבים - שועלים, תנים, צבועים, כלבי בר, זאבים.

חתולים - אריות, נמרים, ברדלסים.

סמורים - חמוסים, סמורים, סמור ירוק (סמור ענק), גיריות, נימיות.

זוחלים - לטאות ונחשים ממגוון סוגים ומינים.

עופות וציפורים - עופות דורסים (עיטים, נשרים, בזים וניצים), עורבים, תרנגולות בר, יענים, ציפורי שיר, דוכיפת, נקרים.

חרקים - אלפי זנים של חרקים. בעיקר נמלים, טרמיטים, חיפושיות שונות, עקרבים, עכבישים זבובים ויתושים, מרבי רגליים, צרצרים, חגבים, פרפרים ועוד.

מפלצות תבוניות חסרות תרבות -יסודנים פראיים, BEHIR, דרקונים אפורים, יצורי-סרע.

מפלצות חסרות תבונה ותרבות - לטאות ענק, תולעי אדמה, חרקי ענק (עקרבים, טרמיטים, ארינמל, גמלי שלמה), נחשי ענק, סטירג'ים, נחילי ארבה, עשב טורף, שחקני מו"ד (מצטער, אני יודע שזה כבר נדוש, אבל זה כל כך טוב שאני חייב לחזור על זה...).

3. אוכלוסייה ותרבות

כאמור יש אוכלוסיה מאוד דלילה באזור שמורכבת בעיקר מאנשי סוס, אנשי נמלה, מספר יצורי-סרע ופליטים/גולים/מתבודדים שהגיעו מצפון.

3.1. כלכלה -

כללי - אין כסף, כל המסחר הוא בחליפין.

חקלאות, ציד דיג וליקוט - חקלאות מעטה מאוד, בעיקר אצל הנמלים וכמה סוגי סרעים, בעיקר ברמת גינות ירק וכד'. ציד דיג וליקוט - עיסוק מרכזי של רוב היצורים התבוניים. ציד - מגוון החיות (יונקים, עופות וזוחלים).

מחצבים ואוצרות טבע- מינרלים - אין כרייה מסודרת של מינרלים. רוב היצורים התבוניים אוספים אבני חן למטרות קישוט. מהחי - שנהבים, עורות ופרוות. מהצומח - תבלינים.

תעשייה - מאוד פרימיטיבית, בעיקר אצל אנשי הסוס (יותר אומנות זעירה ממלאכה ממש), וכמה גורמים מתבודדים באזור - אבן צור (נשק קל, כלי אוכל ועבודה), קרמיקה (כלים), עצם (כלים), עץ (כלים), בגדים (עורות, ופרוות), עיבוד מזון (שימור בשר, וירקות, גבינות מחלב בהמות, אלכוהול - משעורה שגדלה חופשי, הפקת שמן, קמח מדגנים וכד'), כימי (צבעים מצמחים), צורפות (תכשיטים, מאבני חן, וכד).

מסחר - יש מעט מסחר פנימי בין הקהילות הקטנות ובתוך עצמן ועם המתבודדים בסביבה. ועם סוחרים בעמק הוואקפיר שהחלו מגיעים לאזור. היצוא כולל בעיקר, חיות אקזוטיות, עבדים, תבלינים, פרוות, אבני חן, שנהבים וכד'. יש מעט מסחר עם מונגים מהג'ונגלים (בעיקר של אנשי סוס) - היבוא - בעיקר אלכוהול (ליקרים של פרות), שוקולד, פרות וירקות אקזוטיים (במיוחד פעם בשנה כהכנה למשתה הגדול). היצוא - בעיקר עשבים נדירים הקיימים בערבה ולא צומחים בג'ונגל, גבינות וסחורות קיבלו מהצפון (כלי מתכת, בדים וכד').

תחבורה - תחבורה יבשתית - נעים ברגל או בהמות. ניתן לנוע על מרכבות ועגלות אם כי הטכנולוגיה הזאת מאוד נדירה (בעיקר משמשת גורמים מבחוץ כמו מעמק הוואקפיר).

אנרגיה - בשל האקלים צרכי האנרגיה מעוטים. רוב האנרגיה באה מהבערת עצה יבשה וגללים מיובשים של בהמות (עדרי אנטילפות ענק מותירות אחירהן הררים עצומים של גללים שמתייבשים מהר ומהווים חומר בערה מצוין).

3.2. תרבות -

אוכל - המרכיבים העיקריים של שוכני האזור התבוניים הם עשב (אצל אנשי הסוס), דגנים, מעט פרות, שורשים ובשר ציד. מאכלים - רוב העשב והבשר נאכלים נאים. בחגים ואירועים מיוחדים צולים בשר על האש או מטגנים אותו (הטיגון נדיר בשל מחירו היקר של השומן). כאשר כן מטגנים משתמשי בשמנים המופקים מצמחים שונים. משקאות - מלבד מים ומיצים מפרות, יש שתיית חלב של בהמות שונות. המשקאות האלכוהוליים היחידים הם כאלה שמגיעים מן הג'ונגל (ליקרים של פרות) או בירה משעורה, ממצי פירות ויין דקלים (אצל המונגים) ושיכר מדבש דבורים (אצל הסרעים).

לבוש - הבגדים הם מאוד פשוטים, מינימלים ופוקציונאליים. הם עשויים בעיקר מעורות של חיות, צמר ופרוות הדגש הוא על נוחות. הלבוש העיקרי הוא אזור חלציים.

אומנות - אומנות פלסטית - האומנות הפלאסטית היא מאוד פרימיטיבית ומאוד פונקציונאלית - היא משמשת לעיטור של בגדים, כלים וכד'. אין אומנות "לשם אומנות", והיא נעשית בד"כ כחלק מתהליך היצור. מוטיבים מרכזיים הם חיות, צמחים וצורות גיאומטריות וצבעים עזים. מקור הצבעים מצמחים וחיות. הסוגים העיקריים הם ציור (כאמור על בדים וכלים) וגילוף (על כלים).ארכיטקטורה - בקתות קש פשוטות ובתים בתוך מערות וחללים בעצי ענק. מוסיקה - סולם פנטטוני רגיל. כלי הנגינה העיקריים הם כלי נשיפה, כלי מיתר וכלי הקשה פשוטים - חליל רועים, חליל פאן, קרן, כינור חד מיתרי, תופים וכד'. שירה וספרות - אין ספרות כתובה אבל יש מסורת חזקה של שירה אפית, הן אצל אנשי הסוס והן אצל הסרעים.

שפות - סאטארית - השפה העיקרית המקובלת בכל האזור היא הסאטארית. היא דומה לשפות ההודו-אירופאיות בעולמנו (נטיית הפועל דומה, קיים ריבוי זמנים, סדר המילים זהה, יש תוויות לפני שמות העצם לציון ידוע ואי ידוע, ישנם שרידי יחסות, אין ציון זכר/נקבה בשם, וכד'). כתב - הכתב הוא עיצורי אלפא-ביתי (26 עיצורים) אם כי יש שימוש רב בלוגוגראמות (הן מתוך סימני העיצורים והן כמה עשרות סימנים נוספים).

חלק 107: הבריחה הקטנה

הוק נמלט מרודפיו והצליח להגיע לאזור סבוך ולהתחבא ואז להתרחק עוד מהסכנה. כשהגיע למרחק בטוח, הדליק לשנייה לפיד - מספיק זמן כדי לסמן לפי וז'נה המעופפים את מיקומו, ולא מספיק כדי שהסרע-גורים על הקרקע יבחינו בו.

פי וז'נה קרטעו באוויר, בקושי מצליחים לשאת את פרנג'ין. שניות לפני שהצליחו להגיע למקום של הוק, עיט ענק, דומה לזה שגילה בזמנו לז'נה את מיקומו של סכאג, הגיח כאילו משום מקום והחל נוסק לעבר השלושה. בשנייה הראשונה נראה כאילו הוא עט עליהם, אולם רגע לפני הפגיעה הוא חלף על פניהם והתנגש בכל כוחו במשהו בלתי נראה באוויר (שלושה ניחושים מה).

בעוד השלושה נוחתים על הקרקע מתנשמים ומתנשפים, העיט שחג כמה עשרות מטרים מעליהם, המשיך להילחם במקורו וטפריו בדמות הבלתי נראית. לאחר כמה שניות נוספות, הופיעה לצידו דמותו של סכאג, מניף את חרבו הכבירה. באותו הרגע פרנג'ין התעורר באחת מהטראנס. בתנוחה בה שכב יכול היה לראות בברור את הקרב המתנהל מעליהם. עוד שנייה, והעיט נפצע קשה, כעבור רגע המונג הפך עצמו לעיט ונסק אל על בעוד פי וז'נה זחלו אל תוך השיחים והסתתרו שם.

באמצע הדרך, סכאג הכריע את העיט והוא החל צולל במהירות מטה. פרנג'ין אחז בו ולקח אותו למקום מבטחים, אולם שם הוא ראה כי העיט מת לגמרי. בינתיים במקום הקרב, פי ניסתה להרדים את סכאג מתוך המסתור אך נכשלה. הסרע-כלם-גור זעק משהו לא ברור, התרחק מהמקום בתעופה מהירה, ונעלם שוב.

פרנג'ין שב לאזור בתעופה רק כדי לראות את אחד הפטרולים של הסרע-גורים שחיפשו אחרי הוק, סוגר על מל ובוגלאגו. הכלב האמיץ וחסר הפחד ניסה להסתער עליהם, אולם רגע לפני שזינק על היצורים, מל אחז בו בכוח ועילף אותו בתנועה אחת חדה ואז נכנע. השניים נכבלו והובלו אחר כבוד אל המצודה.

על הקרקע במרחק מה משם פי התאוששה במהירות. בעזרת כמה לחשים היא שינתה את צורתה כך שתדמה לזו של סכאג. ובעזרת לחש נוסף עפה אל המצודה. שם, מתחזה בקולה לסרע-כלם-גור הורתה לסרע-גורים לשחרר את צולאסיוס ולתת לה את קיה (שהייתה כלואה בכלוב באחד החדרים). התכסיס פעל את פעולתו - ותוך פחות מדקה צולאסיוס דהר החוצה חופשי כשפי בדמותו של סכאג רכובה עליו נושאת את הכלוב של קיה בידיה.

מרחוק הם ראו את הפטרול ששבה את מל ובוגלאגו מתקרב, באותו רגע סכאג הופיע לצידה של פי, עילף אותה בחבטה אחת אימתנית, אחז בה ונסק איתה לאוויר - טס במהירות אל מצודתו. צולאסיוס המבולבל ניסה לטקס עצה, אולם הפטרולים שהיו בקרבתו (זה שלכד את מל ובוגלאגו ונוספים), סגרו עליו. הוא נכנע, נאזק והושם פעם נוספת באותה מכלאה, כשהפעם מל ובגולאגו מארחים לו חברה. פי כמובן נלקחה אל אותו כלוב עורבים צפוף, וסכאג השקה אותה בשיקוי שצרב את מיתרי קולה וסימם אותה, ובכך מנע ממנה להטיל לחשים כלשהם.

במרחק, הוק ז'נה ופרנג'ין הסתכלו במחזה. קיה שבכל המהומה הצליחה להימלט מכלובה, חברה אליהם ופלאנק אמר לז'נה - "אתה רואה על כל אחד שאנחנו משחררים שניים נכלאים - הם מאיטים אותך בוס, חבל! זו ההזדמנות להיפטר מהם, בוס אתה לבדך......"

בעוד פי, צולאסיוס ומל כלואים במצודה, שאר החבורה טקסה עצה כיצד לחלצם. פרנג'ין שלח את קיה לחפש פילים והתייעץ עם פוף. כשהוא שאל אותה האם היא מסוגלת לחפור מנהרה מתחת למצודה היא ענתה -

"כבר חפרתי חמישים מנהרות מתחת למצודה" ובעוד שאר בני החבורה לוטשים בה עיניים היא המשיכה ואמרה "טוב, ביקשתם שאני אחפור מתחת כדי לגלות מידע, אבל לא אמרתם לי להפסיק, אז לא הפסקתי, וחוץ מזה תמיד טוב שיש הרבה בורות ומנהרות, למקרה שהוא יבוא.....".

פרנג'ין, הוק וז'נה הגיעו אל מתחת למכלאה של חבריהם באמצעות אחת המערות של פאף. ברגע המתאים היא דאגה למוטט את תקרת המנהרה כך שכמה שהשומרים הסרע-גורים יפלו פנימה. ז'נה שחרר את בולגאגו, צולאסיוס ומל בעוד הוק והיפוגריף מזומן נלחמו בשומרים האחרים. תוך שניות בולאגו וצולאסיוס הצטרפו למערכה ולפני ששומרים נוספים הוזעקו למקום, כל החבורה ברחה אל תוך המערה ופאף סתמה אותה מאחוריהם.

החבורה התרחקה מהמקום באמצעות מערכת המנהרות המסועפת של פאף (או כמו שז'נה אמר -"זה מה שקורה שפרנג'ין לא מעסיק אותה שבוע - היא חופרת את כל העולם"), ויצאה אל האוויר המפתוח במקום מרוחק ובטוח.

עכשיו נשאר לחלץ את פי (או כמו שפלאנק אמר "להכניס מישהו במקומה למצודה....). הוק העלה את ההצעה שהוא יזמן את סכאג לדו-קרב, אבל הסמנאי התנגד בכל תוקף, והוא החל מהסס. ז'נה ניסה לשכנע את הוק לעשות זאת בקינטורים, תוך שהוא רומז שהוק פחדן ועליו להוכיח את העצמו (כשפלנק ניסה לשכנע את ז'נה ללכת בעצמו הוא אמר "אבל אני חייב לתת לחיילים שלי כמו הוק, הזדמנות להוכיח את עצמם"). בסופו של דבר הוחלט שז'נה יתגנב וינסה לחסל את סכאג בשנתו.

חלק 106: הבריחה הגדולה

בעוד החבורה מתצפתת על המבצר, אוספת נתונים ומתכננת. קוואלה סיפרה כי ראתה באחד מסיוריה האוויריים, שיירה של מספר דמויות הנושאות אפיריון גדול בדרך למצודה. החבורה מנסה לדלות עוד פרטים, אבל צריך לזכור שהם תקשרו עם קוואלה באמצעות פאף, שהייתה אפילו פחות ברורה ממנה.....בסופו של דבר הם לא הצליחו להבין יותר ממה שכבר צוין חוץ מהכיוון - שהוא מה שפאף הגדירה כ"צפון הצידה".

לאחר כמה שעות, השיירה המדוברת נגלתה לעיני החבורה - קבוצה של כשלושים אנשים, חלקם סאטארים יושבי המדבר עטויי גלימות, חמושים מכף רגל ועד ראש, חלקם אנשים בעלי חזות שונה, לובשי חצאיות קצרות, פלג גוף עליון גלוי ולא חמושים. במרכז השיירה נע אפריון ענק, עשוי עץ הבנה ובדי משי וסאטן משובחים. הוא נישא על ידי שני יצורי-סרע ענקיים, 8 מטר גובהם, שנראו כמו הכלאה בין אדם לתנין, לבושים שריונות עור, וחגורים אלות ענקיות (מדובר באחד מיצורי הסרע היותר אימתניים בעולם כולו ואולי האימתני ביותר בעמק הוואקפיר, אבל ז'נה, החל מכנה אותו "סרע-נינט", ובכך ביטל בהבל פה את כל אימתו - שהרי אי אפשר באמת לפחד מיצור שקוראים לו "סרע-נינט"....).

לפני שהחבורה הספיקה להגיב, ז'נה התגנב אל האפריון, חמק דרך האנשים המקיפים אותו ונכנס פנימה. בפנים הוא פגש אישה בגיל העמידה, שמנמנה, שופעת, בעלת פנים פשוטות אך נעימות הבעה ושיער ארוך שופע. היא הייתה מאופרת בכבדות, לבושה בגדי משי יקירם, ועטויה זהב ויהלומים.

ז'נה הציג את עצמו כפרנג'ין ולאחר כמה חילופי דברים סתמיים (ז'נה אתם יודעים...) ביקש להיכנס איתה למצודה והיא ניאותה. בינתיים השיירה התקרבה למצודה ומתוכה יצא מבנה של סרע-גורים, שהחל מלווה את השיירה בתור משמר כבוד. צולאסיוס שפחד לגורלו של ז'נה, גילה עצמו, התקרב בדהרה למקום וצעק אל תוך האפריון - "אדוני, אדוני, חכה לי...". האישה באפריון שאלה את ז'נה אם הוא מכיר אותו, והוא מרוב כעס על שהתערבו בתכניותיו השיב בשלילה. מפקד משמר הכבוד שאל האם היא מכירה את איש הסוס, וכשהיא ענתה לא, הוא נכפת, ונלקח אל תוך המצודה, שם נכלא באחת המכלאות.

השיירה הוכנסה למצודה, ז'נה נשאר באפריון בעוד הסוחרת נכנסה למבנה ודיברה עם סכאג - שיחה עליה קיבלה החבורה דיווח קצר מקוואלה- האישה סגרה איתו עסקה לקנות את כל אנשי הסוס שהוא מוכן לספק ואת פי תמורת תשלום לא ברור. בינתיים ז'נה שינה עצמו בעזרת לחשים לגמד, יצא בסתר מהאפריון וסייר במצודה, אוסף עוד מידע.

לאחר כשעה, השיירה יצאה החוצה והתרחקה, ז'נה נכנס לחדרו של סכאג והתחבא בתוך כד. סכאג חזר לחדרו לאחר שליווה את האישה החוצה. הוא הפרה עוד כמה נקבות סרע, אכל ואז הלך לישון. ז'נה המתין זמן מה ולבסוף הסרע-כלם-גור התעורר הפך בלתי נראה ויצא דרך הפתח הסודה בתקרה.
ז'נה שחרר את פרנג'ין ופי מכלובי העורבים, מצא חלק מהציוד בארגז של סכאג (אותו פרץ ללא שום קושי), והטיל על עצמו ועל פי לחשי תעופה. הוא ופי עופפו החוצה דרך דלת הסתרים, כשהם נושאים את פרנג'ין שעדיין היה שרוי בטראנס. לרוע המזל, השומרים על הגג הבחינו בהם והחלו מקימים כל זעקה (או כמו שפלאנק אמר - "אתה רואה, אם היית משאיר את הבחורה מאחור זה לא היה קורה! הם מאיטים אותך בוס....").

תוך שניות מטר חצים כיסה את שמי המצודה, בעוד פי וז'נה עפים באיטיות נושאים בקושי את פרנג'ין מחוסר ההכרה. למרבה המזל הם הצליחו להתחמק מרוב החיצים ולצאת מהטווח האפקטיבי שלהם. בינתיים בחצר המצודה, צולאסיוס ניסה לנצל את המהומה כדי להשתחרר אך נכשל. מבחוץ, הוק שהתקרב עוד ועוד מתוך דאגה לחבריו (הוא הרי חיכה בחוץ ללא מידע כלשהו על גורלם של צולאסיוס וז'נה), התגלה אף הוא על ידי הזקיפים על החומות. מטח חצים נורה אליו וחבורת סרע-גורים שפטרלה אל הקרקע מתחילה לנוע לכיוונו, הוא קם והחל בורח הרחק מהמקום.

חלק 105: לוע הסרע-כלם-גור

לא ארחיב במילים - פרנג'ין, הוק וצולאסיוס נכנעו כולם (מלבד ז'נה שנעלם, ומשום מה נשכח), פורקו מנשקם ונכבלו. ה"עץ" שינה צורה לסכאג. הוא היכה בפי ובפרנג'ין עד אובדן הכרה, ונשא אותם בתעופה אל המבצר שלו - שם הפשיט אותם, השקה את פרנג'ין בשיקוי כלשהו וזה נכנס לטראנס. את פי הוא השקה בשיקוי שגרם לה צרידות רבה - דבר שהגביל את יכולתה להטיל לחשים.

לאחר מכן הוא הכניס את שניהם לכלובי עורבים מברזל שהיו תלויים באולם מגוריו (אותו אתאר מיד). פי ניסתה לדבר, אולם בכל פעם שפתחה את פיה הוא היכה אותה ועד מהרה היא פשוט ישבה שם מכווצת ומפוחדת ולא אמרה דבר.

בינתיים, בני החבורה נעו כפותים בערבה אולם לא לזמן רב. ז'נה החל יורה מהמסתור וגרם לכמה מהסרע-בוקחדים לצאת ולחפש אחריו. הסמנאי ניצל את המצב, במאמץ אדיר (ובאמצעות אחד משמניו הקסומים), השתחרר מהכבלים שהגבילו את רגליו (אולם לא מאלה שכפתו את זרועותיו), והחל להימלט, מושך עוד כמה סרען אחריו.

הוק הצליח לנצל את המהומה כדי להשתחרר מעט מהכבלים על רגליו והחל רץ גם הוא לכיוון ההפוך...אני לא ארחיב בפרטים, די לומר שלאחר כשעה, שניהם הצליחו להשתחרר לגמרי מכבליהם, ויחד עם ז'נה שכל הזמן נתן להם סיוע כשהוא נע ומסתתר, חיסלו את היצורים. בני החבורה התאחדו, והחלו נעים למקום המשוער של מצודת סכאג. כשבוגלאגו ומל (עדיין חלוש מכדי להילחם), מלווים אותם (קוואלה, התנשמת המלווה של פי הופיע מאוחר יותר בלילה, אולם קיה נלכדה על ידי סכאג).

בזמן המסע קוואלה הצליחה ליצור קשר כשלהו עם פי ולהעביר מסרים מוגבלים לחבורה (או כמו שצולאסיוס אמר - "רגע, מי זה שתמיד מדבר עם חיות?...אה...פרנג'ין - אופס). באחת הגיחות שלה, קוואלה רמזה לז'נה להוציא את התיק שפי הכינה לו בעבר (בניסיון אבוד לנסות ולפצות אותו על התיק המיתולוגי שלו). אולם ז'נה רק גירש את התנשמת וצעק לה "לכי מפה יא ציפור מנפיצה".

רק לאחר שכנועים של החבורה שיפתח את התיק הוא ניאות (בחוסר רצון מופגן). למרבה ההפתעה הוא מצא שם חומרים ללחשים ומגילה קסומה של תעופה (או כמו שפלאנק אמר מיד "יופי, מגילת תעופה, לא יכלה לשים משהו מועיל, כמו תיק למשל....בוס תקשיב לי בוס! זאת ההזדמנות שלנו להיפטר מהבחורה! הם מאיטים אותך בוס, פשוט נברח צפונה, לבד, האמת שאני מחבב את המונג אבל אם להשאיר אותו שם אומר להיפטר מהבחורה אז זה שווה!....").

לאחר כמעט שבוע של מסע מזורז, ברגל, הגלתה המצודה של סכאג. כפי שהוק היה יכול לומר להם, הייתה זו מצודה בעלת ארכיטקטורה אופיינית למצודות ספר בעמק הוואקפיר,.

לאחר יום של תצפיות מבחוץ ומבפנים (בעיקר בעזרת קוואלה שחדרה מהאוויר, וקיבלה מידע כלשהו מ"בפנים" בעזרת תקשור עם פי, ופוף שנעה מתחת, וסיור שז'נה ערך מבפנים), הם קיבלו מושג די טוב על מבנה המצודה ויושביה -

מדובר במבנה רבוע שהזכיר מאוד בסגנון בנייתו ובתכנונו את המצודה של פקמד בג'ונגל (וכפי שהוק יכול היה לספר להם, בארכיטקטורה צבאית האופיינית לעמק הוואקפיר). מלבד מאפיין אחד - היא לא הכילה מנגנונים להגנה מפני תקיפה אווירית (ולא היה ברור האם זה נעשה בכוונה, או בגלל שסכאג לא פחד מהתקפה כזו כאן...)

המצודה הייתה בנויה כולה מלבני חימר מיובשות וצרופות, במרכזה היה מבנה רבוע גדול ומסביבו חצר גדולה מוקפת חומת סוגרים - ריבוע שאורך כל אחת מצלעותיו כ-50 מטרים. גובהה היה כ-10 מטרם ועוביה המוערך כחמישה מטרים. בכל אחת מפניות החומה היה מגדל רבוע שבלט מעט מחוצה לה. כל מגדל היה ריבוע שאורך צלעותיו 10 מטרים וגובהו 15 מטר כ-5 מטרים מעל החומה). לכל אורך החומות היו מעקות עץ בגובה שני מטרים ובהם חרכי ירי. במרכז הצלע הצפונית היה ממוקם שער עץ ברוחב 10 מטר וגובה 5 מטר.

בתוך החומה הייתה חצר גדולה ושוקקת ובה פזורים כמה עשרות עצי תאנה וחרוב-בפינה הדרום מזרחית הייתה מזרקה קטנה ממנה זורמים מים בתעלות זעירות (רוחב כמה ס"מ) לאורך החומות ומתנקזות לשוקת בכל אחת מהפינות. ליד הבאר, בחלל שבתוך החומה מצוי ה"מטבח" - בו תמיד בוערת אש ותמיד מכינים אוכל (בעיקר מעובד - החיות מבותרות והירקות נחתכים....הבישול היחיד שיש שם הוא כתישת קמח ואפיית לחם לעבדים האנושיים) . בכל אחת מפינות המצודה יש מכלאות קטנות ובהם בהמות (אנטילופות וחזירים). בתוך חדרי החומה גרים העבדים (סה"כ כ-80 בני אדם - 50 גברים וכ-30 נשים).

במרכז החצר עמד מבנה רבוע (אורך כל צלע 25 מטר) בגובה 15 מטר. למבנה 3 קומות וקומת מרתף. השער נמצא בצלע הדרומית -דלת רבועה מעץ (כל צלע 4 מטר). לאורך כל פינה יש סולם
חבלים שבכל משמרת מורד למטה -

קומת מרתף - אולם גדול בגובה 5 מטר. יש בו 4 עמודים תומכים מעץ (שני מ' קוטר כל אחד) וקורות עץ תומכות בתקרת עץ. בפינה הדרום מערבית יש גרם מדרגות עולה. יש בו בורות צינוק ואספקה (מזון, אלכוהול, חבלים, בגדים, תחמושת).

קומה ראשונה - אולם גדול כנ"ל. בכל אחד מצלעות האולם יש 10 צוהרים ברוחב 30 ס"מ וגובה מטר. שם שוכנים הסרע-גורים המטפלים.

קומה שנייה - אולם כנ"ל - ההרמון - שם שוכנות 12 נקבות, ליד כל אחת שפחה/עבד שמנפנפים להם ומטפלים בכל צרכיהם. מתחת לכל נקבה 12 ביצים. לידן יש 8 "גורי" סרע-גורים - שכל הזמן עסוקים באכילה.

קומה שלישית - אולם כנ"ל - מגוריו של סכאג. מרוצף שטיחים וכריות. יש שם תמיד באופן קבוע נקבה או שתיים על יצוע כריות פוך. בקצה האולם עמדה תיבה גדולה ממולכדת ונעולה ובה אוצרותיו. בתקרתו של האולם הייתה דלת סתרים המובילה לגג (בפינה הצפון מזרחית) - דרכה נהג סכאג לצאת לגיחות כשהוא בלתי נראה.

סידורי שמירה וסדר היום היו כאלה-

בכל מגדל מוצב תמיד "עבד תצפית" (עבדים שמקבלים טיפול טוב יותר ותזונה טובה יותר בתמורה לעירנותם) וסרע-גור, ולידם גונג. על החומה מפטרלים בכל צלע סרע-גור ועוד אחד ליד השער (סה"כ 9 במשמרת - שלוש משמרות ביום).

על גג מבנה המגורים יש תמיד שני סרע-גורים במשמרת (שלוש ביום).

בחוץ במרחק, מפטרלים תמיד 4 צוותים של 3 סרע-גורים, שאחת לכמה ימים שבים עם ציד.

קרוב למצודה, יוצאים בכל יום כ-20 עבדים ללקט שורשים ולקצור דגנים ולטפל בעדר פרות בן כמה 800 מאות פרטים (בעיקר לדאוג שלא יתפזר, לאסוף את הבורחות ולוהבילם משטח מרעה אחד לשני). בכל פעם משגיח עליהם סרע-גור אחד.

יושבי המצודה אכלו כשלוש ארוחות ביום המבושלות ומוגשות על ידי העבדים (בעיקר תערובות של בשר ציד חי ממולח ומפולפל מעורב בדגנים ועשבי תביול ללסרע-גורים ודייסת דגנים, לחם ופרות ושורשים לעבדים).