שהייתה של פי בבית הקברות לפילים

מכיוון שהמערכה הסתיימה זה מכבר, ומכיוון שתכניות לפתוח במערכה חדשה בערבה עלו בתוהו, החלטתי לשחרר כמה דברים שנמסרו בזמנו לשחקנים מסוימים ולא פורסמו ברבים מחשש לסוג של ספויילר. אז הנה הדבר הראשון - קורותיה של פי בבית הקברות לפילים כפי שנמסרו לשחקן (מכאן גם הפנייה בגוף ראשון....):

1. כללי

ראשית, כפי שאת כבר יודעת הזמן עובר בצורה משונה במקום ויש שם מקומות הגורמים ליצורים תבוניים לשקוע בחלומות ולהתעורר כעבור שנים (מבלי שהם חשו כלל במעבר הזמן). חלק מהחלומות והחזיונות נראים מאוד מאוד מציאותיים......

בית הקברות לפילים אינו מקום, כמצויין בשיר שעובר מדורי דורות אצל אנשי הסוס. זהו רעיון שנוצר על ידי פיל שנכנס בו רסיס של נשמתה של ישות כמו-אלוהית לפני דורות רבים והפך ליצור תבוני ומכשף רב עוצמה. כשהוא מת הוא הפך לרוח, ורומם פיל נוסף לדרגת יצור תבוני עד שהוא מת וכד'. במשך הדורות הרוחות של השומרים (רובים פילים, אבל חלקם דמויי אנוש ויצורים אחרים) נשארו במקום והפכו לשוכניו.

2. מראה ותכולה

המקום מקביל לערבה בכל תחום (מזג אויר, מראה, אדמה, צמחייה), מלבד היצורים החיים - יש בו יצור חיי אחד - השומר ורוחות של רומים קודמים. כדי להגיע למקום יש לאתר את המחשבה של השומר או של אחת מהרוחות השוכנות במקום.

במקום יש מאות תילים של עצמות פילים, ערומים בערמות מסודרות שהשומר דואג ליצור ולשמר - כל אחד מסוגי העצמות בערמה משלה (ערמה של גולגולות, ערמת חתים, ערמת עצמות רגל וכד'). פה ושם יש שרידים של פילים עצומים שהשתמרו שלמים - לרוב שומרים קודמים של המקום, או פילים מיוחדים במינם, שהצטיינו מסיבה פילית כזו או אחרת. כמו כן יש שרידים של כמה עשרות יצורים תבוניים ולא תבוניים שניסו עם השנים להיכנס למקום ומתו בו (בעיקר חלקי שלדים).

יש כמה עשרות שרידים של כלי נשק ושריונות חלודים, שרידי כלי עבודה מטבעות מסוגים שונים וכמה תכשיטים וחפצי ערך עשויים חומרים עמידים - עשרה חישוקי זהב; 22 חישוקי כסף; טבעת חותם מאבן אופל ועליה קו בצורת גל ומשני צידו סולמית וכדור; מסכת זכוכית כחולה; סיכת זהב משובצת יהלומים בצורת ורד; ספל חרסינה עדינה ומשובחת (חלק מסט שנשבר כולו); פיסות אריג משי בצבע ארגמן עמוק שכנראה היו חלק גלימה ענקית; נוצות כחולות, של ציפור לא ידועה שפזורות בכל מקום.

3. שוכני המקום -

השומר הנוכחי הוא ארדודליפ (ardodlip) - פיל שהתעורר להיות יצור תבוני על ידי רוחות הפילים בבית הקברות לפילים. משמש שומר ומגן על המתחם. הוא איטי מאוד (מדבר לאט), מרחף מאוד, חושב על כמה דברים במקביל ולא תמיד בצורה לינארית, וכך גם דיבורו. יכול לשקוע בהרהורים באמצע שיחה למשך דקות ארוכות. טוב לב ונדיב, אך יכול להיות מאוד קשוח ואכזרי. מידי פעם מסייר בערבה לצרכי מודיעין מסכל. נמנע מלהתערב בכל מה שלא קשור למשימתו.

הרוחות -

לעומד מן הצד הן נראות כאילו הן חיות, אולם לאחר הכרות קצרה ניתן להבחין בברור שהגוף שלהן הוא אשליה. הן לא רוחות רפאים רגילות, שממש נמצאות בחוץ אלא יותר משהו לא מוחשי שיכול להופיע במוחם של יצורים חיים (סוג של רעיון או מחשבה). הם יכולים לבחור בפני מי ואיך להתגלות. למרות הכוח העצום שזה מקנה להם (בעיקרון הם יכולים להופיע כמו כל דבר שהוא), הם אף פעם לא עושים זאת, וכאשר הם כן מתגלים זה תמיד בצורתם המקורית, כשהיו עדיין בחיים (בד"כ פילים).

בגדול, הם דומים לארדודליפ באופים - מאוד פשוטים, איטיים, מרחפים, לא תמיד ברורים. טובי לב, אך מסוגלים לאכזריות וקשיחות מחרידים.
כמה רוחות בולטות ופעילות שמתגלות לך במהלך השנים (והשמות שנראה לך שהכי מתאימים להם, לא ברור לך למה, פשוט כך....) -

שפטיול (Shpatyol) - במקור פילה. יצור פשוט ולבבי, מדברת וחושבת כל הזמן על ההנאות הפשוטות בחיים - אכילה (בעיקר של פירות שהם נדירים בערבה ולכן נחשבים לפינוק עבור פילים), שינה ומשחקים. מרבה לצחוק מכל שטות ולפטפט על כל מה שעובר בראשה. מאוד תמימה ומאמינה כמעט לכל דבר שמספרים לה אבל שכחנית גדולה.

ליקפים (Likpim) - במקור פיל, יצור פיקח מאוד, סקרן ואוהב ללמוד. יודע לספור עד עשר (בניגוד לרוב רוחות הפילים האחרות) ואפילו לקרוא כמה מילים בסטארית (שוב דבר נדיר בקרב פילים, אפילו כאלה שרוממו לרמה תבונית). תמיד שואל שאלות, תמיד מקשיב לכל מה שמספרים לו. מטיל ספק כמעט בכל דבר, אך לא פוסל מאום.

צאלמיפ (Tzalmip) - במקור פילה. יצור אמיץ ונחוש. אינה מפחדת מדבר. מאוד תקיפה, מאוד כאריזמטית. מאוד חזקה (מסוגלת להדוף בכוח מחשבתה כמה מעמיתיה). אוהבת לשחק ולהשתובב, אם כי במידה. בעיקר נהנית להתאמן בהפעלת כוחותיה נגד רוחות אחרות ונגד עצמה (מאין אימוני/משחקי קרב).

זילפיזיפ (Zilpizip) - במקור דר אדמה (אלף) ישיש, סוג של דרואיד/שאמאן שהגיע למקום במהלך נדודיו ומצא עצמו נבחר להיות שומר, לאחר מאות רבות של שנים עם אנשי המקום, איבד הרבה מ"אנושיותו" והפך דומה מאוד לפילים המרוממים. אם כי בניגוד אליהם הוא יודע קרוא וכתוב ויכול לנהל שיחה קוהרנטית במשך זמן מה (אם כי לא תמיד רוצה). הוא מאוד שובב ומרבה בתעלולים ומתיחות.

אלה הרוחות ששמחות להתגלות מידי פעם ולתקשר (את חשת שיש עוד כמה עשרות, אולם הם פשוט לא התגלו). לא משנה כמה תבקשי, הם לא יגלו שום מידע על מהות המקום או מהותם שלהם (מלבד מה שכבר סיפרתי, שזה משהו שפי יכולה להסיק לבד). הם כן ישמחו מאוד לשמוע על העולם שבחוץ ולהקשיב לדיבורך כמעט בלי סוף (במיוחד ליקפים ושפטיול).

4. אירועים -

סה"כ אין אירועים בולטים מיוחדים. זילפיזיפ מרבה למתוח אותך במשך השנים, אולם גם את מתחת אותו כמה וכמה פעמים (לקורת רוחו ורוחם של האחרים) כך שזה בסדר. מידי פעם מגיע פיל זקן או חולה למות במקום. גופתו נרקבת אט אט עד שהיא מתפוררת לגמרי ועצמותיו נלקחות למקום המתאים. חוץ מזה הרבה טיולים הגות מחשבה, לימוד ויצירת חפצים (כל מה שדיברנו). אלא אם כן יש דברים נוספים.

5. שירים -

הרוחות מרבות לחבר ולהשמיע שירים קצרים ולא ברורים (אם תרצה מקבילה כלשהי להאיקו) -

האל הוא אינו אלא
וגם דרקון שוכן שם
הזעם הרגוע, יצר את
ההורס, הבונה, החולם, החושב
הראשון

דרת העולם, אינה שמורה
וגם הרקיע גלמוד וערירי
העננה הסלעית שראית היא
הבונה, המחריבה, ההורגת, המולידה
האהובה

בתיק של, אינו ברור
וגם הנעלם נראה בכל
בחום הקפוא נמצא בסתר
השיכחון, הזיכרון, המסתורין, הפיתרון
החשוב

שיר אינו יציר כפיים וגם
הנעלם שנועד להיאחז כולו
בקור החמים לשגע ולבלבל
את שמחת האומלל, את רינת החלכאי, את גיל
המסכן

חלק 110: תעמיד פני מת

החבורה תקפה בעת שרוב הסרע-גורים ישנים, כאשר יש רק שלושה שומרים ערים על מגדלי החומות (מלווים בשלושה צופים אנושיים - אחד על כל מגדל) וסרע-גור אחד על המבנה המרכזי. בניגוד לשני המפגשים שקדמו להתקפה, הכל נעשה במהירות,החלטיות ואלגנטיות רבה -

לפני תחילת המתקפה, ז'נה התגנב למצודה והתמקם על גג המבנה המרכזי, מוכן לנטרל את השומר הניצב שם. פי התחפשה בלחשיה לסרעגור והובילה את מל "קשור" למרחק של כמה עשרות מטרים מהמצודה. ואז העמידה פני מתעלפת (היא רצתה שהם יצאו אליה - מה שהסתבר כלא הכרחי) ובכך גם נתנה או לאחרים לתקוף.

מיד לאחר נפילתה של פי, האס התקרב לאחד המגדלים מגובה רב, בעזרת לחש הליכה על אוויר שפרנג'ין הטיל עליו מבעוד מועד; פרנג'ין הפך לעיט, זימן 5 היפוגריפים, ולאחר שהוק עלה על אחד מהם התקרב עימם בתעופה אל המצודה; ז'נה תקף את השומר על המבנה המרכזי ופצע אותו קשה.

ההפתעה הייתה מוחלטת - לפני שהשומרים הספיקו להגיב, פי, משתמשת באחת מעשרות המגילות שכתבה, הרדימה את אחד הסרעו-גורים והוא נפל מהמגדל ומת. שני היפוגרפים והוק (רכוב על אחד מהם), תקפו מגדל שני והרגו את הסרע-גור והצופה האנושי עליו. שלושת ההיפוגרפים האחרים, הצטרפו לז'נה וחיסלו את השומר על המבנה המרכזי. ולבסוף, האס הסתער על יושבי המגדל הנותר, דחק את שניהם והם נפלו אל מותם. כעת נותר רק צופה אנושי יחיד על המגדל בו עמד הסרע-גור שהורדם על ידי פי. הוא הרים מטה מהרצפה ונע לעבר הגונג להשמיע אזעקה, אולם פרנג'ין, עדיין מעופף בצורת עיט, הטיל עליו כדור אש והרגו לפני שהספיק להכות בו.

החבורה לא התמהמה והחליטה להסתער על הסרע-גורים בתוך המבנה - חמשת ההיפוגריפים, הוק רכוב על אחד מהם, פרנג'ין בצורת העיט והאס שעדיין עופף תחת השפעת הלחש של המונג, הסתערו אל תוך קומת הקרקע והחלו תוקפים את יושביו. ז'נה התגנב מהגג והצטרף אליהם עד מהרה ו......- אני לא ארחיב -זמן קצר אחר כך, כל שאר הסרע-גורים חוסלו מבלי שהספיקו לתקוף כמעט, או לפצוע את בני החבורה.

פרנג'ין הפך ליסודן אדמה ויחד עם ז'נה החל "חורש" את המצודה כשהם הופכים אבן אל אבן (מילולית...). לאחר יום שלם הם השתכנעו שהחפצים שלהם לא שם (הם כן מצאו את השריון של הוק וחלק מהציוד שלו). לאחר תחקור של העבדים הסתבר שסרע-גור לא מזוהה יצא צפונה כמה שעות לאחר שהכוח הסרע-גורי המרכזי יצא בעקבות אנשי הסוס, כשעל גבו צרור עם מספר חפצים. החבורה החליטה לנוע צפונה (מה שלא עשה החשש לאנשי הסוס, עשה הרצון לקבל חזרה את החפצים הקסומים).

בלילה ז'נה החליט לנסות להוציא כמה נחשים מהתיק שמצא במצודה. שלושה יצאו ותקפו אבל החטיאו, למרבה המזל פי הרדימה את כולם והם הוחזרו לתיק.

לאחר כמה ימי הליכה ותחקור מתמיד של חיות הסביבה, הם איתרו שוב את עקבות הכוח הגדול של הסרע-גורים (זה שיצא ללכוד את אנשי הסוס) ואת עקבות הסרע-גור הבודד. ושוב, לפי מיטב המסורת של משחק עומק אמין ורציני, הוחלט לנוע אחריו ולא אחרי הקבוצה המרכזית (להגנתו של האסמנאי אני אומר, שהשחקן שלו לא היה במפגש הזה כך שאי אפשר להאשים אותו במשחק לא אמין ופרנג'ין - גם במקרה הזה אני פוטר אותך מסיבות ברורות, אז אין צורך בהערה).

כעבור כחצי יום הם השיגו אותו. פרנג'ין הפך לעיט והתקרב אליו. הוא ניסה לעשות תנועות של "דיבור" אבל היצור לא הבין דבר. המונג הטיל מכת ברד שנראה כי פצעה את היצור קשה. בתגובה, הוא שינה צורה, הפך לטרול (כשהוא מרפא את פצעיו בתהליך) ונכנס למצב מגננה. פרנג'ין זימן חמישה היפוגריפים והורה להם לתקוף. היצור צימח כנפיים, התרומם, והסתער לעבר פרנג'ין. לפני שהתקרב אל המונג המעופף, ההיפוגריפים סגרו עליו והרגוהו.

כשנפל והתרסק, גופו השתנה שוב, למין יצור דמוי אדם, עם תווים אמורפים וחלקים. פרנג'ין וידא הריגה ושרף את הגופה. בצרור נמצאו חפציו הקסומים ושרידי ביצת סרע-גורים כחולה וזוהרת.

החבורה המשיכה לנוע צפונה. במהלך מסעה מספר סרע-טאל תקפו אותה מהמארב וכמעט הביאו למותה - הם היסוו את עצמם כה טוב, עד כי אף אחד (טוב, כמעט אף אחד כמו שתבינו מיד) לא הצליח לראותם. כשהם מוסווים, ומוגנים, רוב גופם מחופר בקרקע, הסרען נעו במהירות ממקום למקום, צלפו והתחבאו שוב וחוזר חלילה (היחידה שיכולה הייתה לראותם מידי פעם היא קיה, אבל היא ופרנג'ין נפגעו ועולפו בסיבובים הראשונים....).

עד מהרה מרבית החבורה שכבה מדממת, ומי שלא התעלף העמיד פני מת (פי, האס ובוגלאגו).....למרבה המזל, לאחר מאמץ ממושך, ז'נה הצליח לאתר כמה מהם ואימץ את שיטת פעולתם (הסתתרות - ירי - הסתתרות). הוא חיסל כמה מהסרען בצליפות מדויקות וקטלניות, כשפלאנק כל הזמן מעודד אותו וחוזר בפעם האלף - "תותח! אתה בוס! תותח! הם מאיטים אותך! חבל בוס - הנה ההזדמנות שלך, פשוט תברח מפה - חבל! הם מאיטים אותך.....".

לאחר כמה דקות, בהן הבינו הסרען כי ז'נה טוב יותר מהם בשיטת פעולה זו, ולאחר שהשתכנעו כי השאר חוסלו, הם יצאו ממחבואם וניסו לתקוף אותו בחרבות. באותו הרגע, בוגלאגו והאסמנאי, שהעמידו פני מתים, קמו, הסתערו והניסו אותם. לאחר שכולם רופאו והתאוששו כמעה הסתבר שהפצועים (פרנג'ין, האסמנאי, פי, הוק ומל) היו מאוד קרובים למוות. באורח פלא בוגלאגו לא נפצע כלל אבל לשאלתי לגבי מצב הפגיעות בו פרנג'ין ענה - "הוא דווקא מאוד פגוע! - נפשית כמובן....."

כשהאסמנאי החמיא לז'נה על יכולת ההסתתרות שלו, פלאנק אמר בקול מעוצבן - "אין בעיה, אם אתה מתעקש אני יכול להעלים אותך בקלות! תן לי שנייה ואפ'חד לא רואה אותך! אפח'ד!....." ואז - "הם מאיטים אותך בוס! תאמין לי - פילים ורודים מסתתרים יותר טוב.......בחייאת בוס, רק תגיד מילה........"

החבורה התאוששה ליקקה את הפצעים והמשיכה צפונה בעקבות הסרע-גורים ואנשי הסוס.

חלק 109: שחקני מו"ד, משחק עומק, חפצים ומיקוד

טוב, כמו שאתם יכולים להסיק מהפרשי התאריכים ומההערות בהודעה הקודמת - המערכה נגמרה וההודעות הבאות יסכמו את הפגישות האחרונות שלה.

מכיוון שעברו כמה חודשים טובים מאז שהכל נגמר, אני לא מתחייב לתיאור אמין ומדויק של המתרחש במפגשים, אבל כפי שהשחקנים העידו כבר מספר פעמים, אמינות ותיאור מדויק אינם הצד החזק של הבלוג, וכפי שאני ציינתי אפילו עוד יותר פעמים - זה לא ממש אכפת לי, אז......

לאחר שהוק שוחרר, ולמרות שהיה ברור שהסרע-גורים פונים לעבר פסטיבל אנשי הסוס במטרה לתקוף, להרוג ולשעבד כמה שאפשר, החבורה החליטה פה אחד לחזור למצודה ולחפש אחר החפצים הקסומים שלהם (או במילים אחרות - מי אמר ששחקני מו"ד לא מתעניינים בעלילה, פיתוח דמויות ומשחק תפקידים עמוק ואמין ולא סתם רוצים לגלגל קוביות, להרוג דברים ולצבור כוחות וחפצים? וכן פרנג'ין, אני יודע מה אתה מתכוון לומר, אז כדי לחסוך לך את ההערה - אני לא בא אליך
בטענות, רק לחברים שלך......).

פי (ואני חייב לתת ליפתח השחקן, מחמאות על המשחק האמין והעמוק - ולא בציניות!), עדיין בהלם ממאורעות השבי, נשארה מאחור, בתוך אחד הבורות של פאף יחד עם מל. שם, היא הייתה שרויה במצב חרדה תמידי, על סף התמוטטות עצבים. היא בקושי דיברה, לא אכלה, ופסקה לחלוטין מלעסוק במדיטציה (המקבילה של דרי הרקיע לשינה), אומנות ושינון לחשים. במקום היא יצרה מגילות כאחוזת אמוק.

רגע לפני שהחבורה מלבד פי ומל, יצאה בדרכה חזרה למצודה, פרנג'ין הציע להתחפש לסכאג אבל הרעיון ירד מעל הפרק. האסמנאי שאל את פי האם יש לה לחש תעופה והיא השיבה בשלילה, כששאל את ז'נה הוא ענה - "יש לי חומר שיכול להעיף אותך לשמיים, אבל זה לא רלבנטי...." (האמת לא זוכר אם זו הייתה בדיחה של חיים/ז'נה או של פלאנק/אני, אבל אני אתן את הקרדיט לחיים - כי גם אם זה בא ממני, זה ללא ספק נבע מהדמות כפי שהוא שיחק ופיתח אותה....).

כשהחבורה הגיעה כעבור יום או יומיים למצודה, ז'נה התגנב אל תוכה לאסוף מודיעין. לפני היציאה, פרנג'ין נתן לו את המשרוקית העל-קולית שלו (כן יש לו משרוקית על-קולית ולא אני לא רוצה להיכנס לזה.......) כדי שיוכל לעדכן בעזרתה את החבורה שבחוץ. כמובן שיחד איתה בא תדרוך מדויק, מפורט ודי מסובך לגבי כמה/ואילו שריקות יש לעשות בכל מצב אפשרי (סכנה, נפילה בשבי, התקפה צפויה על החבורה, ארוחת ערב, הפסקת עישון וכו'...), ז'נה הנהן בכובד ראש כמסכים ומבין וכמובן לא שמע דבר........

כשההוביט נכנס לבסוף מצודה, הוא ערך חיפוש יסודי בכל הבניין וגילה את המידע הנ"ל -

במצודה נותרו 20 סרע-גורים שחילקו את יומם בשמירה ואכילה.

אותרו מספר פתחים סודיים ודפנות כפולות בהן גילה בין השאר תיק קסום שהוביל לחלל גדול יותר במישור אחר ובו מאות צפעונים ארסיים (ז'נה כמובן תחב את ידו לשם, והותקף אבל ניצל בנס.....), מטבע חלק ומסמך מוצפן.

בקומת המולידות, נשמעו כמה שיחות סתמיות, בבליל הדברים, הוא הצליח להבין את המשפט הבא שנאמר בעצב ובחרדה, שוב ושוב - "לקחו לי את הביצה הכחולה!".

בתיקו של אחד הסרע-גורים בקומת הקרקע התגלו 50 מטבעות זהב חדשים ויהלום גדול.

בתום הסיור, פלנק הציע לז'נה לחסל את כל הסרע-גורים, אבל הוא סירב בתואנה שאינו רוצה להתלכלך ושהוא רוצה "לאמן את החיילים שלו". במרתף הוא פרץ את הסורגים מעל בורות צינוק בהם היו כמה עבדים אנושיים, אבל הם לא יצאו מרוב פחד. ולאחר כמה נסיונות שכנוע, הוא חזר החוצה עם מסקנה ברורה - יש לתקוף את המצודה מיד.

האסמנאי והוק התנגדו בתקיפות ופרנג'ין החל זורק רעיונות ומתכנן תכניות והחבורה נכנסה למוד התברברות. בינתיים, ז'נה המשועמם חזר לפי וניסה לשכנע אותה להצטרף אליהם - בתחילה היא סירבה ואמרה לו שהיא לא תמיד תהיה בסביבה ולכן עליהם ללמוד להסתדר לבד (ואני מדלג על תיאור מונולג מרגש שלם בנוסח הזה פשוט כי אני לא מוצא את התיעוד המדויק) - הוא כמובן לא ממש הקשיב ופשוט ענה - "אבל אולי בכל זאת תצטרפי אלינו?". פי המשיכה בשלה - היא בכתה וטענה כי כל עוד אינה עושה מדיטציה, אין לה יכולת להטיל לחשים והיא חסרת תועלת (שוב ראו הערה קודמת). וז'נה? שוב הוא התעלם, הנהן וחזר- אבל אולי בכל זאת תבואי? ואז היא שוב נשפכה והוא........טוב הבנתם את העיקרון - בסוף היא נשברה וניאותה להצטרף אל השאר וכך עברו עוד יומיים.

כשפרנג'ין פי ומל התאחדו עם החבורה, התברר להם שהשאר לא התקדמו לשום מקום - האסמנאי והוק עדיין התנגדו לתקוף ופרנג'ין עדיין תכנן תכניות....בשלב מסוים (שני מפגשים שלמים של ברבורים), איבדתי את סבלנותי והתחלתי לצעוק עליהם משהו בנוסח - "בחייאת זובו! תעשו משהו! משהו! לא אכפת לי מה! תתקפו, תברחו, תתאבדו, תבנו דמויות חדשות, אבל באימ'שלי תעשו משהו!"

הצעקות שלי העירו אותם (או אולי זה היה אזכור הנושא של דמויות חדשות) וכעבור שעתיים בלבד הם החליטו על מתקפה.